אפיסטמולוגיה, מן המילה היוונית Episteme, שמשמעה ידיעה או מדע, היא ענף בפילוסופיה העוסק בידע ובהכרה האנושיים. אפיסטמולוגיה, או בשמה העברי תורת ההכרה, עוסקת במהות הידע, סוגיו, מקורותיו, מאפייניו וגבולותיו. המונח מתייחס לתנאים בהם יכול הידע להיווצר או להיות מוצג, ללא תלות באמונות האישיות של הפרט.
פולניי, מתמטיקאי בריטי-הונגרי (יהודי, אלא מה?), הגדיר ב- 1962 את האפיסטמולוגיה כ:
"מה אנחנו יודעים על הידע".
הציר האפיסטמולוגי לטענתו, מורכב משני סוגי ידע: ידע סמוי (tacit knowledge) וידע גלוי (articulated knowledge שהפך בהמשך ל- explicit knowledge) כפי שמתואר במטריצה הבאה:
לא יודע | יודע | |
ידע שאתה יודע שאינך יודע | ידע שאתה יודע שאתה יודע (ידע גלוי) | יודע |
ידע שאתה אינך יודע שאינך יודע (פערים בלתי ידועים)
| ידע שאתה אינך יודע שאתה יודע (ידע סמוי) | לא יודע |
את העיסוק באפיסטמולוגיה הרחיבו נונקה וטקאוצ'י בספרם משנת 1995 The Knowledge Creating Company . בספר הם מתארים שתי תפיסות לאפיסטמולוגיה- המערבית והיפנית. הם מגדירים מודל לפיתוח ידע, על פי התרבות היפנית, המבוסס באחד ציריו, על מעבר מידע סמוי לגלוי ולהיפך.
האפיסטמולוגיה חשובה בתהליכי ניהול הידע היומיומיים ויש לתת עליה את הדעת כשבאים ל:
פיתוח ידע: ניתן להתבסס על תפיסת נונקה וטקאוצ'י במעברים (סמוי <-> גלוי) המסייעים בפיתוח הידע.
שיתוף ידע: יש לתת מענה לידע תוך חשיבה על כל ארבעת החלוניות, עם כלים המתאימים להם. מתודת Push למשל, מסייעת לנו
ברכישת ידע שאנו לא יודעים שאיננו יודעים (חלונית שמאלית תחתונה), פתרונות העברת תפקיד נותנים דגש לשתי החלוניות הימניות וכו'.
השורה התחתונה- מונח ששורשיו בעולם הפילוסופיה העתיקה, אך שימושיו בעולם העסקי וניהול הידע העכשווי.
Comments