רשת האינטרנט היא חלק מרכזי ומשמעותי בחיי היום יום; היא משרתת אותנו ברוב תחומי החיים שלנו- התחום האישי, בריאותי, תרבותי, מקצועי, לימודי וצרכני. קהלי המטרה העיקריים עבורם מנגישים את אתרי האינטרנט כוללים גם גולשים עם מוגבלות ראייה, מוגבלות פיזית, מוגבלות שכלית ומתקשים מסוגים אחרים. קהל זה מוערך בכ- 25% מהאוכלוסייה.
חוק הנגישות באתרי אינטרנט, שתוקפו מאוקטובר 2016, מטרתו לאפשר לאנשים עם מוגבלויות לגלוש גם הם תוך הבנת כלל התכנים המוצעים לקהל הרגיל, ויכולת לבצע את אותן הפעולות.
עם הזמן הבינו בעלי אתרים כי, מעבר לחובה החוקית בהנגשת אתרים והאחריות החברתית הנלווית אליה, קיימות סיבות נוספות בגינן כדאי להנגיש אתרים. סיבות אלו כוללות, בין היתר שיפור תאימות למנועי חיפוש והגדלת נפח התנועה, שיפור מדדי השימושיות ואחוזי המרה ושיפור תדמית ארגונית.
אתר נגיש נבנה על פי הנחיות הנגישות של ארגון ה W3C. ישנן כ 60 הנחיות להנגשת האתר כאשר הנחיות אלו מחולקות ל- 4 עקרונות מרכזיים:
האתר ניתן לתפיסה: המידע והמרכיבים הכלולים בממשק-המשתמש של האתר צרכים להיות מוצגים כך שהמשתמשים יוכלו לתפוס אותם (לקלוט אותם); זאת באמצעות החושים הזמינים להם, או תוך הסתייעות בטכנולוגיה מסייעת. לדוגמא, מאחורי תמונות נדרש להוסיף טקסט נסתר המתאר את תוכן התמונה ומשמש גולשים עיוורים; לסרטוני וידאו נדרש להוסיף כתוביות עבור גולשים עם לקויות שמיעה; יש להקפיד לשלב צבעים המותאמים לאנשים עם לקות ראיה ועיוורי צבעים; ועוד.
האתר ניתן להפעלה: המרכיבים ושיטת הניווט של ממשק-המשתמש חייבים להיות ניתנים להפעלה באמצעות פעולות שהם יכולים לבצע בקלות. נדרש לאפשר להפעיל את האתר באמצעות מקלדת – עבור אנשים שמתקשים או אינם יכולים להפעיל את העכבר; נדרש לאפשר לעצור אנימציות או הסחות דעת אחרות; ועוד.
האתר ניתן להבנה: המשתמשים יכולים להבין את המידע ואת אופן הפעלת ממשק-המשתמש. בשל כך יש להקפיד על קריאות, מראה ותפעול אתר עקביים ומובנים; נדרשות הוראות ברורות למילוי טפסים והודעות שגיאה פשוטות ומדויקות; ועוד.
תאימות טכנולוגית: אנשים עם מוגבלויות חמורות נעזרים באמצעים טכנולוגיים שונים המסייעים להם להשתמש במחשב ולגלוש באינטרנט. אתרי אינטרנט נגישים, נדרשים להיות מותאמים מבחינה טכנית לשימוש בטכנולוגיות אלו.
הנחיות הנגישות לתוכני אינטרנט מגדירות שלוש רמות של נגישות החל מ A (רמה בסיסית) ועד AAA (רמת נגישות גבוהה). תקנות נגישות השירות הינן לרמת הביניים AA. החוק קובע כי כל אתר אינטרנט מעל ל-30 עמודים, המעניק מידע או שירותים לציבור הרחב בישראל מחויב בהתאמות נגישות ברמה AA לפחות. לא רק דפי אתר מחויבים בהתאמות נגישות, אלא כל רכיב, מסמך ואפליקציות שנמצאות ברשת.
להלן Case Study הממחיש, על בסיס דוגמאות מתוך האתר של חברת רום כיצד ניתן ליישם הנחיות אלו:
כפתור מצב נגישות מופיע בצורה בולטת בתפריט הניווט העליון של האתר:
האתר כולל מנוע חיפוש מובנה, תוכן עניינים ו/או מפת אתר:
במצב נגישות קיימת ניגודיות בצבעים על מנת להקל על קריאה של לקויי ראייה.
ניתן לתמרן באתר בעזרת מקשים כגון TAB והחיצים.
ניתן ע"י מקשים לדלג ישירות לאזורים העיקריים של האתר.
התכנים באתר הוזנו תוך שימוש בכותרות בגדלים שונים. כל אזור באתר קבל כותרת. המידע הוזן באופן היררכי כזה המאפשר לגולש העיוור לנווט ביתר קלות ולהתמצא באתר:
התמונות כוללות תיאור טקסטואלי אשר מתאר את הנראה בתמונה - נקרא בשפה המקצועית "ALT" - המשמעות היא שללא טקסט חלופי "ALT " לתמונות לא יוכל הגולש העיוור לדעת מה ניראה בתמונה.
כל כפתור מעוצב - לדוגמא "חפש" סופק לו טקסט חלופי - "ALT":
קיימת הדגשת קישורים:
האתר מאפשר לדפדף בתמונות בקצב המתאים לגולש על ידי לחיצה על מקשים:
האתר מאפשר להגדיל ולהקטין את האתר מבלי לפגוע בעיצובו ע"י שימוש במקשים ב Control + / -:
סרטוני וידיאו באתר מופעלים בנגן מדיה נגיש (כדוגמת הנגן ב- YouTube ) כך שניתן להפעיל את כפתורי המדיה באמצעות המקלדת. בכל מקום בו יש Audio כגון סרטונים, אלה מלווים בכתוביות או בתיאור טקסטואלי:
לסיכום, ניתן לומר כי הנגשת אתר-אינטרנט תומכת בתפיסת-עולם חברתית עסקית על-פיה יש לאפשר חווית גלישה איכותית וקבלת שירותים לכל ציבור לקוחות הקיימים והפוטנציאליים. חוויה שכזו תאפשר למצות את מלוא פוטנציאל של קהל הלקוחות הקיימים ותעודד גיוס לקוחות חדשים.
מקורות:
Comments