טענות משפטיות בכתבי טענות מביעים במילים. זה הדין וזו הקונבנציה. אבל מדוע שנצמצם את אמצעי המבע המשפטיים למילים בלבד? מדוע שלא נייצג טענות באמצעות מערכת סמלים אחרת, למשל באמצעות ייצוג חזותי, באמצעות ציורים, איורים, סמלילים או סרטונים, או שילוב של כולם? ניתן להבחין לצורך הדיון בין טענות עובדתיות לטענות משפטיות. טענות משפטיות מנוסחות מלכתחילה במילים ועל מנת להגיע לתוצאה משפטית עליך לערוך "טיעון" שהוא מערכת היקשים שבנויה ממושגים, ומושגים מבטאים במילים. מערכת משפטית היא גם מערכת של כללים נורמטיביים – היא מורה לנו מה לעשות במקרה מסוים - וכללים מבטאים במילים. ניתן לכן לומר שהמשפט הוא "דיסקורסיבי", הוא מבוטא על ידי "דיסקורס", על ידי שיח מילים. אולם, האמנם הכרחי הדבר שהמערכת משפטית תהיה דיסקורסיבית? תחשבו על הדיילת המסבירה בתנועת ידיים מה עליך לעשות במקרה של נטישת חירום. הכללים שהיא מורה עליהם ברורים מאוד ואינך נזקק לתרגום מילולי להבין את פשרם. מדוע כללים משפטיים לא יבוטאו גם הם באמצעות ייצוג חזותי שונה ממילים? אניח לשאלה זו, הדיון בה מורכב למדי. לצורך הרעיון שאני מעוניין להציגו אניח שמערכת הכללים המשפטיים היא אכן דיסקורסיבית ותישאר כזו.
אבל מה לגבי הטענות עובדתיות הכלולות בכתבי הטענות? אלה אינם מנוסחים מלכתחילה כמערכת דיסקורסיבית, בעלי הדין הם אלה שמנסחים את טענותיהם במילים. אבל מדוע שיסתפקו בכך? טול מערכת עובדתית גנרית משהו: "ביום מסוים נפגשו פלוני ואלמוני במקום מסוים והסכימו על השקעה משותפת בהקמת חברה כאשר כל צד מתחייב להשקיע הון ראשוני מסוים". קל לתאר כיצד ניתן לאייר או לצייר מערכת עובדתית זו ואף לכלול בה פרטים רבים שאינן נכללים בתיאור המילולי. בייצוג החזותי אפשר יהיה גם, למשל, להוסיף פרטים המתארים את מזג האוויר ששרר באותו יום, ואפשר יהיה להוסיף אימוג'ים המתארים את המצב הרגשי של הצדדים ועוד כהנה וכהנה. כמובן, עורכי דין יודעים לדקלם את הצורך לכלול בכתבי הטענות שלהם רק את הפרטים הרלוונטיים, ומה רלוונטי למשל בפרטי מזג האוויר ששרר במצב עובדתי מסוים? אבל עורכי דין שרכשו אך מעט ניסיון יודעים גם ששאלת הרלוונטיות היא לעיתים קרובות פרי החלטה של מנסח כתב הטענות. ויותר מכך, עיצוב האווירה, או באופן כללי עיצוב הנרטיב העובדתי, הוא לעיתים קרובות החלק החשוב והקשה בניסוח "עובדות" המקרה. נניח עתה שבמקום להוסיף ולומר בדוגמה הקודמת את המשפט המילולי "הצדדים שמחו על ההתקשרות ההדדית", הייצוג החזותי של הפגישה ביניהם יכלול שמש עליזה וסמיילים פזורים בנדיבות על פני פלטפורמת הייצוג, האם לא ניתן יהיה להשיג אפקט נרטיבי רצוי ומכוון באמצעות אלה, לא פחות טוב מאשר באמצעות המשפט המפורש (והמשעמם) הקודם? נדמה לי שהרעיון כעת הוא ברור: אין מניעה לייצג בייצוג חזותי באמצעות סמלים שאינם מילים מערכת עובדתית שמישהו מבקש לטעון לה בעת דיון משפטי.
אינני טוען שאפשר להמיר תוכן מילולי לתוכן חזותי באמצעות סמלים באופן מדויק לחלוטין, או שזה בכלל דרוש, או ש"טענות" עובדתיות מנוסחות תחילה באמצעות מילים וניתן אחר כך להמירן בייצוג חזותי אחר. אני טוען את ההיפך. אני טוען ש"תוכן" עובדתי שרלוונטי למשפטים איננו מורכב מלכתחילה ממילים (לפחות לא רק ממילים), וזהו עניין של בחירה לנסח את התוכן הזה במילים דווקא. לאמיתו של דבר אין שום מניעה לנסח את התוכן הזה אחרת וזו רק הקונבנציה וסדרי הדין שמונעים מאתנו להכיר בכך. מה לעשות עם סדרי הדין אינני יודע, אבל אני יודע שמקונבנציות צריך להשתחרר.
נכתב ע"י עו"ד ישראל פישר, שותף במשרד עו"ד FBC
Comentários