top of page
תמונת הסופר/תקרן הראל

הדור הבא של הפרסונליזציה

עודכן: לפני יומיים


שולחן עבודה עם מחשבים

אחד הטרנדים שצצו בשנים האחרונות ונראה שהוא פה כדי להישאר הוא פרסונליזציה בהנגשת ידע (לרוב בפורטל ארגוני או מקצועי).

ישנן דרכים שונות להנגיש ידע באופן פרסונאלי המובחנות אלה מאלה במידת ההתאמה האישית של הידע למשתמש ובמידת האקטיביות של המשתמש לצורך קבלת מידע מותאם אישית.

כדי להציג את ה"דור הבא" של הפרסונליזציה, בואו נראה מה קיים לנו היום:


טבלת המסכמת את הפרסונךיצזיה הקיימת כיום

כאמור, ישנן דרכים שונות להנגיש ידע באופן פרסונאלי וכל ארגון בוחר את הדרך שהכי מתאימה לו מבחינת תרבות ארגונית, משאבים וצורך עסקי.

לרוב, ככל שמידת ההתאמה האישית תהיה גבוהה, כך יגדלו עלויות הפיתוח הטכנולוגי ולכן ארגונים רבים מוותרים. כמו כן, ככל שמידת האקטיביות של המשתמש גדולה יותר ארגונים מהססים לאמץ את השיטה גם בשל החשש שלא יהיה שיתוף פעולה מצד העובדים, ויותר מכך בשל החשש לאבד שליטה על נראות האתר ועל התכנים שמועברים בדחיפה.

אני מבינה את החששות וגם אני נקטתי בגישות השמרניות יותר לפני מספר שנים, אבל... העולם השתנה ואנחנו איתו. בין אם תודות לטכנולוגיות מתפתחות ובין אם בגלל עומס בלתי ניתן להכלה של ידע, העידן הדיגיטלי גרם לנו (מרצון או שלא מרצון) להיות יותר אקטיביים בניהול הידע של עצמנו.

אחת התופעות הנפוצות היום ברשת והיא "הדור הבא" של הפרסונליזציה נקראת Content Curation. שתי רשתות חברתיות מובילות שעובדות לפי תפיסה זו הן: Google+ ו- Pinterest. Content Curation הוא תהליך של איסוף, ארגון והצגת תוכן רלוונטי בנושא מסוים או בתחום עניין מסוים, שנעשה על ידי מי שמשתמש בו. מידת ההתאמה האישית גבוהה מאוד כמו גם האקטיביות של המשתמש.

כן, זה נשמע מוכר, התפיסה של Content Curation למעשה משלבת כמעט את כל הדרכים הקודמות.

אם כך, איפה החידוש? בעיקר באחריות על ניהול הידע. האחריות לניהול הידע עוברת לידיים של המשתמש – "לא תאסוף לעצמך ידע, לא יהיה לך". תפיסה זו מביאה לידי ביטוי גם תהליך למידה אקטיבי של העובד שתר אחר ידע וגם יוצרת מעורבות ארגונית.

איך זה יכול לעבוד בארגון?

  1. הארגון מציע מסגרת עיצובית אחידה שבתוכה (במסגרת מגבלות מסוימים) המשתמש מארגן לעצמו את התוכן.

  2. הארגון מציע למשתמש אבני לגו של תכנים וכל אחד בונה את המגדל שלו לפי הרלוונטיות שלו, לארגון יש שליטה על כלל התכנים, אך לא על ה"צריכה" שלהם. כאן נכנסים אלמנטים שיווקיים שמטרתם למשוך את המשתמשים לצרוך את התכנים השונים.


לא עוד אפיונים מורכבים, תבניות מתוחכמות או רכיבים של התראות, מועדפים וכיו"ב – במובן הזה, הכל הופך להיות יותר פשוט.

בהצלחה


 

רוצה ללמוד עוד על קהילות ידע?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

Comments


bottom of page