לא רק חשוב ה- "מה", חשוב גם ה- "איך", ולעיתים אפילו יותר
בשגרת העבודה היומיומית שלנו אנו רגילים להיות מוכוונים מטרה, והמטרה שאנו שמים לנגד עינינו היא בדרך כלל ביצוע המשימות הנדרשות מאתנו, פשוטות או מורכבות ככל שיהיו.
אחד הכלים המרכזיים המשמשים את האדם בהתנהלות מול גורמים נוספים הוא תקשורת מילולית, ישירה ועקיפה.
עם זאת, לא פעם אנו נתקלים ביחס שונה אלינו ולדברינו מאנשים שונים, או אפילו מאותו אדם במקרים שונים. אז מה בעצם השתנה? מדוע אותו הנושא גרר תגובות שונות בתכלית בכל אחת מהפעמים? הצורה בה מילים נאמרות יכולה לשנות משמעותית את המסר שהן יעבירו. מדובר בתחושה שהשומע קיבל מאתנו, אך לא בהכרח בגלל מה שאמרנו.
בתור אנשי ניהול ידע בעולם בו ניהול ידע אינו מושג השגור בפי כל, חשוב לתת שימת לב יתרה לעניין. פעמים רבות נראה לנכון לבצע שינוי או תהליך מסוים בארגון כאשר שאר הגורמים כלל לא מודעים או מסכימים לחשיבותו, ועל כן התאמת האינטונציה וצורת התקשורת למסר אותו נרצה להעביר הנה חשובה ביותר לצורך רתימת הקולגה שלנו לרעיון או למשימה אותם ברצוננו להוציא לפועל.
שימת דגש על האופן בו נעביר את המסרים שלנו תעזור במיוחד במקרים בהם הצורך בשינוי כלל אינו ברור לארגון בו אנו עובדים, או כאלה בהם ישנה מקובעות על שיטת עבודה ישנה ומוכרת והרצון לשינוי מצדנו נתקל בהססנות וחשש.
חשוב לפתח רגישות וגמישות בין-אישית ולהיות ערים ככל הניתן להבדלי התרבות ואישיות אליהם הורגלנו מול אלה אליהם הורגלו הקולגות שלנו, ובכך לשפר באופן משמעותי את האופן בו יתקבלו דברינו.
כאשר נדע להתאים את צורת העברת המסר שלנו לגורם אליו המסר מיועד ולהקשר המסוים בו נמצאים, נצליח לבנות אמון ויחסי עבודה בין-תרבותיים טובים יותר ובכך להטמיע שינויים ולהוביל תהליכים בצורה היעילה והטובה ביותר.
מקורות:
Comentarios