אני אתחיל ב- 2 פרטים אישיים עלי:
אני תל אביבית כל חיי ומתניידת עם רכב משלי מעל 6 שנים. למרות מצוקת החנייה בעיר והפקקים ב"מדינת" תל אביב, מאז ומתמיד העדפתי רכב מאשר תחבורה ציבורית - גם כשיש לי אוטובוס מתחת לבית...
אני נהנית מרשתות חברתיות. יותר מהצד הצופה והקורא ופחות מהצד המשתף והמפרסם. זה לא שאני נגד, נהפוך הוא, אני לומדת הרבה מהשיתופים של אחרים, פשוט לא בטוחה שמה שיש לי להגיד הוא כל כך מעניין.
ואיך זה קשור ?
הטיפול השנתי של הרכב שלי הגיע בדיוק ביום בו הייתי צריכה להגיע ללקוחות מחוץ לעיר. הייתי צריכה להסתדר עם תחבורה ציבורית ובזירה הזאת, הרגשתי קצת אבודה.
למזלי, הנייד החכם שלי ויכולות החיפוש שלי, חשפו אותי לרשת חברתית חדשה באפליקציה סלולארית, העונה לשם Tranzmate (Moovit), המציעה מידע מפורט בכל נושא התחבורה הציבורית. ניתן למצוא מידע מפורט הכולל: איך להגיע מנקודה לנקודה, פירוט היכן נמצאת התחנה ואיך ללכת, מתי צפוי האוטובוס להגיע לתחנה, ומסלול הליכה מרגע ירידה מהאוטובוס ועד לנקודת היעד שהגדרתי. בנוסף, האפליקציה היא גם רשת חברתית לשיתוף ידע רלוונטי. באפשרות המשתמש לשתף ולדווח על המצב בשטח: החל מאיחור של האוטובוס, רמת הצפיפות בתחנה ובאוטובוס, דרוג הנהג ובטיחות בנהיגה ועד לרמת הניקיון באוטובוס.
קיימות כיום לא מעט אפליקציות המאפשרות ומתבססות על שיתוף חברתי (ביניהם ה- waze המוכר).
העובדה שאיני משתפת חברתית אלא יותר צופה מהצד גרמה לי לחשוב למה בעצם אנשים משתפים או לא משתפים ? למה אנשים משתפים הרבה יותר ברשתות חברתיות מאשר ב"רשתות המקצועיות" במקום העבודה ? מה יוצא לנו מזה ? והאם לי באופן אישי, כדאי לשנות את הרגלי, כלומר, לשתף יותר ? ואיפה יותר ? ברשתות החברתיות או במקום העבודה ?
בעודי מהרהרת בנושא, קראתי מאמר שנכתב ע"י אחד ממנהלי הידע בקבוצת IBM הנקרא:Why Do I Share My Knowledge?
כמה נקודות למחשבה מתוך המאמר שאני מעוניינת לשתף:
במהלך העשורים האחרונים גדלנו על בסיס המשפט "ידע זה כוח" ואם נשחרר את הידע – נאבד את הכוח.
למרות זאת, הרצון להתחבר, להשתייך ולשתף פעולה עם אנשים באמצעות שיתוף ידע הוא חלק מטבע האדם ולשמחתנו מוכיח כי ההפך הוא הנכון "שיתוף ידע הוא הכוח".
והרשתות החברתיות הקיימות כיום מוכיחות את זה יותר ויותר – השיתוף נותן כוח לאזרח, לתושב, לצרכן וגם לאדם הפשוט ע"י מתן פלטפורמה מתאימה להוציא את מחשבותיו ורעיונותיו ולקבל תגובות בחזרה ובמהירות.
ומה קורה בתחום המקצועי ?
"לשתף = לעזור"
לפי המאמר, הסיבה העיקרית שאנשים משתפים בידע במקום העבודה הינה כי הם רואים את השיתוף כמתן מתנה ומחזק מוניטין - ההרגשה האישית שלי כאדם וכעובד והידיעה שעזרתי ותרמתי בידע שלי לאחר ולמקום העבודה, היא הרגשה מרוממת ומחזקת את הביטחון ואת השייכות שלי למקום זה.
אולי יש בזה גם משהו רוחני - כולנו היינו רוצים להשאיר כאן משהו אחרינו, ליצור את המורשת שלנו כדי שיזכרו אותנו גם בעוד כמה שנים...
ללא ספק, להיות פעיל ברשת חברתית ישאיר פה משהו או לפחות מספר רב של תמונות, אבל ליצור מורשת ולהשאיר אחרינו משהו מקצועי שאכן יתרום גם למקום העבודה וגם לאנשים שיתעסקו בתחום אחרינו, הוא בעל ערך מוסף גבוה מאוד.
אני התחייבתי לעצמי, להתחיל לשתף יותר את עמיתי בתחום המקצועי.
אולי המשפט "חייך ויחייכו אלייך" עובד גם בצורה הבאה: "שתף וישתפו אותך" – מה דעתכם ?
Comments