שימור ידע באמצעות כלי בינה מלאכותית יוצרת

מטרת פרויקט שימור ידע היא למנוע אובדן לא רצוי של ידע מקצועי המהווה מפתח להצלחת הארגון.

בינה מלאכותית יוצרת היא תת-תחום בתוך עולם הבינה המלאכותית, ובדומה לשימור ידע, מתמקדת בעיבוד ויצירה של תכנים טקסטואליים, ויזואליים וסימבוליים.

בסרטון Leveraging the value creation of tacit knowledge using generative ai עוסקת ד"ר מוריה לוי בשאלת הקשר בין שימור ידע ובין בינה מלאכותית יוצרת, וכיצד השימוש בכלי הבינה יסייע בשימור והנגשה טובים ומהירים יותר של סוגי הידע הבאים:

• ידע הנמצא מעל לפני השטח (Explicit Knowledge)

• ידע הנמצא מתחת לפני השטח (Shallow Knowledge)

• ידע עמוק (Deep Knowledge)

ד"ר לוי טוענת שהשימוש בכלי בינה מלאכותית יוצרת, מאפשר גילוי ושיתוף של הידע הקיים, בין הסמוי ובין הגלוי, וכן יש לכלים אלו פוטנציאל להשפיע באופן נרחב על פיתוח ידע מקצועי (מלאכותי) חדש המבוסס על הידע הקיים.

פרויקט שימור ידע מתבצע בהתאם למתודולוגיה סדורה ומובנית, המאפשרת חילוץ של ידע באמצעים אנושיים. כיום, ניתן וכדאי להיעזר בכלי בינה מלאכותית יוצרת בפרויקט שימור ידע לאור היתרונות הבולטים הבאים:

1. חסכון במשאבים וייעול תהליכים, לדוגמה:

   1. בנית תשתית לתוכנית עבודה לפרויקט שימור ידע (איתור מומחים, שאלונים ועוד).

   2. שימוש בכלים לתמלול פגישות וסיכומן.

   3. הפקת משימות הנובעות מהן (Action Items).

2. כיסוי- הנושאים הבאים, לדוגמה:

   1. למידה בסיסית של עולם התוכן שבו פועל הארגון והעובד.

   2. הכנת מתווה ראשוני לנושאי המפגשים.

   3. גיבוש שאלות רלוונטיות הקשורות לתחומי הפעילות ולאתגרים אופייניים לארגון, לעובד בתפקיד מסוים, למציאות באותה נקודת זמן (קורונה, מלחמה), ולנסיבות שהיו עשויות להשפיע על שגרת העבודה.

   4. יצירת תוצרים אטרקטיביים – לדוגמה: מצגות, סרטונים, טבלאות, דפי מידע.

3. העמקה והגעה לידע סמוי- חשיפה וגילוי ידע סמוי, לדוגמה:

   1. מהם מקרים חריגים אופייניים לעולם התוכן הרלוונטי ?

   2. הצפת זיכרון עמוק יותר אצל מומחה הידע, לעיתים אף לא ידע שקיים.

   3. הפקת תובנות באשר לסיבות שהובילו לקבלת החלטה מסוימת.

4. סיוע בחשיבה ביקורתית ויצירת ידע חדש- לדוגמה: ריכוז מסמכים רלוונטיים של מומחה הידע, יצירת סינתטזה וסיכום באמצעות הכלים, לדוגמה:

   1. האם ישנן אפשרויות פעולה נוספות ?

   2. האם כדאי לנהוג אחרת בעתיד ? באילו תנאים ? איך?

מומלץ להכיר ולהתנסות במגוון כלי הבינה המלאכותית העשויים להיות לנו לעזר בשימור ידע. אתר Futurepedia לדוגמה, הוא מאגר של כלי בינה מלאכותית לפי קטגוריות, המתעדכן מדי יום, ועיון בו יכול להציף רעיונות לשימושים נוספים בכלים החדשניים בתהליכי שימור ידע.

חשוב לזכור כי השימוש בכלי הבינה המלאכותית היוצרת מחייב חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית אנושיים, מתחילת התהליך וכתיבת הפרומפט הראשון, לאורכו, ובסופו, לשם מיצוי חכם של יתרונות האדם והמכונה גם יחד (Man-Machine Augmentation).

השימוש בכלים טומן בחובו אחריות אנושית בכל הקשור בבחינת התאמת הכלי לצרכים, בחינת רלוונטיות ואמינות המידע המתקבל, ואמירת המילה האחרונה בכל הקשור לשימוש בתוצרים.

האחריות על תוצר שימור ידע, כולל ידע חדש שפותח כתוצאה ממעורבות הכלי המלאכותי, היא (עדיין), למזלנו, בידיים אנושיות.

מקורות:

• וLeveraging the value creation of tacit knowledge using generative AI, Dr. Moria Levy

• חילוץ ידע: איך להעלות את הידע מהרובד הסמוי לרובד הגלוי, מיכל גיל פרץ

• סיכום ספר- Critical Knowledge transfer, ד"ר מוריה לוי

• תהליך שימור ידע קריטי, צביה חן

• חרבות ברזל, שימור ידע בזמן מלחמה, צביה חן

• וOtter Ai סקירת טכנולוגיה חכמה לתמלול אוטומטי, ענת ביילסקי,

• וChatPDF הכלי, יכולותיו ויתרונותיו, שגית סלמון

• וSocra Ai, כלי בינה מלאכותית לתמיכה בהשגת מטרות אישיות, מושיקו אופיר

• סקירת כלי AI ליצירת תמונות, פולינה שפירו

• וAskyourpdf פולינה שפירו

---

רוצה ללמוד עוד על בינה מלאכותית?

הנה מספר כתבו שאולי יעניינו אותך:

• וGenerative AI in Practice - סיכום ספר

• הכירו את מודלי ה-SLM - המהפכה הקטנה בבינה מלאכותית שפתית

• סקירת כלי AI ליצירת תמונות