הספר ״תחשבו שוב- הכוח להטיל ספק״ הוא ספר שנכתב על ידי אדם גרנט בשנת 2021 (ולידיעת הקוראים- תורגם לעברית). אדם גרנט פסיכולוג ארגוני, מרצה ידוע שם ויועץ בחברות המובילות בארה״ב. הספר, כשמו, עוסק בצורך ובכלים כיצד להטיל ספק ולחשוב אחרת, ברמת הפרט, ברמה הבינ-אישית וברמה הקבוצתית.
היכולת לחשוב מחדש, כך לפי גרנט, חשובה לא פחות מחכמה אותה אנחנו כל כך מעריכים. לא מדובר ביכולת פשוטה, ופעם שקבענו דעה, אנחנו נוטים לדבוק בעמדותינו, בין כפרטים או כקבוצה. מדובר בספר מצוין, מלמד ומחדש, ולא פלא שהוא הגיע למקום ראשון ברשימת רבי- המכר של הניו-יורק טיימס.
מפה קונספטואלית של תכני הספר:
הספר כולל דוגמות וסיפורים רבים וממחיש אחד לאחד את רעיון והכלים היישומים לפיתוח אמנות החשיבה מחדש.
לרוץ לקרוא.
חשיבה מחדשת אינדיבידואלית
נקודת המוצא- קל לנו לפקפק בדעת אחרים, ואפילו בדעתם של מומחים, אך קשה לנו לפקפק בדעה שלנו.
כלים והמלצות להתנהלות אישית:
1. למדו את עצמכם לחשוב כמדענים
הבינו שהיכולת לחשיבה מחדש היא הלך רוח נכון שמדענים מאמצים- ראש אקטיבי פתוח וחוסר פחד לטעות:
בגישה המעודדת לבצע ניסויים
בחיפוש אחר ראיות / עובדות תומכות
בחיפוש מגבלות בתוצאות שהושגו, גם אם טובות
באי התרגשות מאי הצלחת ניסוי, המובילה לניתוח ולמידה, ומהווה פתח לניסוי הבא.
2. הכירו בהטיות הקוגניטיביות שלנו כבני אנוש
הכירו את הדפוסים המנטליים שגורמים לנו לשגות ומקשות עלינו לשנות את דעתנו. באופן ספציפי:
הטיית האישוש: רואים מה שמצפים או רוצים לראות
הטיית ה-״אני לא מוטה״: טיפוסי בעיקר בקרב אנשים חכמים, שכן רואים עצמם כאובייקטיביים.
הסלמה של מחויבות- התחפרות בעמדות שנקטנו, עם קושי לשינוי.
3. פתחו גמישות קוגניטיבית
פתחו את היכולת המוחית לעבור מצד לצד, כשהנסיבות מצריכות זאת.
אמצו מחזור חשיבה של: ענוה > ספק > סקרנות > גילוי > ענוה (וחוזר חלילה).
4. מצאו נקודה אופטימלית של ביטחון עצמי
אזנו בין ביטחון עצמי ביכולותיכם, ובין הטלת ספק, תוך הכרה שיש לכם נקודות עיוורון בידע ובדעות שאנחנו לא מודעים אליהם והם מונעים מאיתנו את החשיבה המחודשת.
בעלי ידע מתחילים על פי רוב עם דרגות ביטחון עצמי נמוכות, אך קצב הגידול של הביטחון העצמי גבוה מפיתוח המיומנויות והידע, מה שגורם להם להפריז בהערכה העצמית ולשגות.
פיתוח ענווה בוטחת- אמונה ביכולותינו יחד עם ההבנה שאולי אין בידינו פתרון נכון, היא הבסיס לפיתוח נקודת האיזון הרצויה.
5. הקשיבו לפחדים
תנו להם להניע ל- 1) לעבודה קשה 2) לעבודה חכמה 3) לכאלו הלומדים מאחרים.
6. הכירו בכך שאתם יכולים לטעות
הכירו בכך שכולנו טועים יותר משהיו רוצים לחשוב, ושאי הכרה בכך היא טעות.
כלים מסייעים-אפשרו לעצמכם להפריד:
בין ההתנהגות והדעות שהתאימו לעבר ומה מתאים כעת.
בין הדעות שלנו לזהות שלנו.
7. התייחסו לדעות שלכם כאפשרויות ולא כאמיתות
אפשרויות הן דבר שראוי להתייחס אליו, אך בה במידה ראוי לבחון אותו.
הכרה, אפילו בסיבה אחת שבגינה יתכן ואנחנו טועים, יכולה לרסן את הביטחון העצמי המופרז ולסייע.
8. חפשו תשובות נכונות בטווח הרחוק
יקל עליכם לא להתרגש, אם התשובות יתכן ואינן נכונות עכשיו.
שאלו את עצמכם כאשר מגבשים דעה, מה יכול להוכיח שתשובה זו שגויה, ועקבו אחר המתפתח כדי להכריע אם צדקתם בהחלטתכם המקורית, או צדקתם בכך שמצאתם מה יוכיח שמדובר בשגיאה.
9. הכירו בקיומם של נתונים חדשים
יקל עליכם לחפש נתונים אלו ולהתחשב בהם, ואולי גם בהמשך לשנות את דעתכם כנובע מכך.
חזרה
חשיבה מחדש ברמה קולקטיבית
1. בנו אמון להפחתת קונפליקטים בין אישיים
קונפליקטים בין-אישיים הרסניים, מהרבה סיבות, בין היתר, ככאלו המדכאים את החשיבה מחדש. כדאי לגבש קבוצה. שסומכים עליה המעניקה אהבה קשוחה (מכבדים, אכפת להם, אך הם מאתגרים חשיבתית, כמפורט בסעיף הבא).
2. אפשרו קונפליקטים ממוקדי משימה
קונפליקטים סביב סוגיות ולא סביב אנשים. כאשר ברמה הבינ-אישית אין הרבה קונפליקטים, הקונפליקטים ממוקדי משימה מעלים את יעילות עבודת הקבוצות והקולקטיב כולו, שכן הם מעודדים מגוון דרכי חשיבה, מציפים ספקות ומעלים כיווני פתרון נוספים. גבשו רשת מאתגרת, קבוצת אנשים שניתן לסמוך עליה שיעוררו את נקודות אי ההסכמה על בסיס נקודות העיוורון של החברים. זכרו לנהל את אי ההסכמות- הם אכן מהווים סיכונים. טיפ אפשרי- ניהולם כדיון ולא כוויכוח, ובוודאי לא אישי.
3. חפשו מורכבות וגוונים של אפור
הימנעו מדעות קטגוריות ואפשרויות שחור-לבן. מאפשר העלאת ספקות ביחס לידע, לדעות ומעורר סקרנות לחשיבה נוספת. הימנעו מעודף פישוט. כאשר אתם מעלים טיעון- הוסיפו מעצכם את ההסתייגויות לגביו.
4. שילוב חכם של רגשות
שלבו באופן חכם מנעד רחב של רגשות. הרשו לעצמכם לא להינעל על רגש מסוים, אלא לשנות את תחושתכם. כבדו את האחר אם הנושא בוער בעצמותיו. הרשו לעצמכם, בצד חרדה להיות נרגשים מרעיון של האחר שמפתיע אתכם, ועוד.
5. שאלו שאלות תורמות
שאלות נכונות יכולות לקדם. דוגמות טיפוסיות:
באילו נסיבות משהו מסוים מהווה בעיה? מתי לא?
מה מוביל אותך להנחה מסוימת?
מה בניתוח שלך פחות ודאי?
תוך הבנת היתרונות, מה החסרונות של חלופה כלשהי?
איך ניתן לפעול ביחס לבעיה? מה דרכי פתרון?
6. למדו יחד באופן פעיל
לימוד פעיל מעודד את האנשים לחשוב. חשבו מחדש על מה ללמוד, איך ללמוד ועל היכולת שלכם לא רק ללמד אלא ללמוד מהאחר, וללמוד יחד עימו. תרבות ארגונית של למידה מעודדת את החשיבה מחדש, האישית והקולקטיבית.
7. עבדו עם טיוטות
אם תתייחסו לעבודה שלכם כטיוטה ולא כעבודה מוגמרת, יקל בעיניכם לקבל ביקורת בונה ולא לחוש שמדובר בביקורת אישית עליכם. תכננו מראש כמה גרסאות אפשריות ולא רק אחת אותה תנסו לקדם.
8. אפשרו לאנשים להודות בטעויות
ביטחון פסיכולוגי המעודד אנשים להודות בטעויות מגדיל את היקף הטעויות המדוברות, אך מצמצם, על פי רוב, את היקף הטעויות עצמו. מומחיות ומצוינות אינה מוטלת בספק כאשר מודים בטעות.
9. כמנהלים- הראו דוגמה
המחישו שאתם יודעים להתמודד עם הערות, גם אם הן קשות. הודו שיש לכם במה להשתפר.
חזרה
שכנוע האחר
שכנוע האחר ושינוי דרכי חשיבתו הוא, חשובים לכל משא ומתן, ולא רק.
המלצות:
1. מיפוי מקדים
מפו מראש את הנושאים שסביר שתהיה לגביהם מחלוקת.
2. רמת ביטחון עצמי
הגיעו לדיון עם רמת ביטחון עצמי שאינה גבוהה מידי, אך גם לא נמוכה. הבעת דעה במידה של חוסר ודאות מסוימת, מאותתת לסביבה שאנו בעלי ענווה, סקרנות, מודעות לאי היותנו מושלמים, ובוודאי לא מסוגרים.
3. ייצרו הסכמות
חפשו מכנה משותף ומקומות בהם כן ניתן לייצר הסכמות. ותרו גם מצדכם- קשה לשכנע, בלי להפגין פתיחות והודאה בדברים שלמדנו וקיבלנו מהם. אותתו שאתם לא מטיפים וגם אתם מוכנים להקשיב, כמדען המחפש לא את עצמו, אלא את האמת. אל תיתפסו כחזקים מידי, הודו גם אתם שאינכם בטוחים בדבר מה.
4. מיעוט טיעונים
כאשר יש אי הסכמה, אל תחפשו הרבה סיבות כדי להסביר את הטיעון שלכם. בחרו מעט טיעונים בהם יש לכם סיכוי יותר לשכנע. עמדת יתרון היא לא בגלל חוזקת טיעון הכי משכנע, אלא, על פי רוב, בגלל חולשת הטיעון הפחות משכנע. כמו כן, ריבוי טיעונים יכול להיתפס כמתקפה ולא כשיחה.
5. הקשיבו
הקשבה טובה ואמפתית היא חלק משכנוע. היא כוללת:
המחשה לצד השני שאנחנו מתעניינים באינטרסים שלהם
היעדר שיפוטיות
דיאלוג ולא טענות
העמדת מרחב לצד השני להרהר בדעותיו
הבעת כבוד ואכפתיות
6. סקרנות
הביעו סקרנות אל מול הצד השני, וכבדו אותם. אל תלחצו עליהם- אנשים שונאים שמישהו אחר שולט בהם.
7. שאלות
שאלו הרבה שאלות. לדוגמה- ״אתה לא רואה בהצעה הזו, שום יתרון?״ פחות דעתנות מעוררת פתיחות המאפשרת יותר שכנוע.
8. החלישו סטראוטיפים
החלישו הכללות וסטראוטיפים, כדי למנוע ולהימנע מדעות קדומות. הבינו שסטראוטיפים מובילים לקיטוב קבוצתי, המונעת אפשרות לראות את התכונות החיוביות של האחר. טיפ ליישום- הפנימו עד כמה נסיבות חיצוניות משפיעות על האמונות שבהם אנו אוחזים. אינטראקציה עם הצד האחר היא הזדמנות למצוינת החלשת הסטראוטיפים.
9. קחו צעד הצידה
אם הדיון הופך לוויכוח ואפילו מלחמה, קחו צעד הצידה, והסבו את הדיון לשיחה על יצירת הדיאלוג.
חזרה
סיכום
לסיכום, כמה עצות לחיים:
אל תישארו במסלול לימודים/ קריירה כי אתם מרגישים שכבר מחויבים לו.
קבעו לעצמכם זמן, אחת לתקופה לבחון את עצמכם אם במסלול כולו, אם בדרך ניהול הזמן, וכל מה שבין לבין.
אל תחפשו בהכרח את האושר. החיפוש לעיתים דווקא מרחיק אותו. חפשו אחר משמעות- יכולת למידה ותרומה. האושר כבר יגיע אחרי.
ענווה מאפשרת לנו לחשוב מחדש על התחייבויות קודמות. ספק מאפשר לבחון ברצינות התחייבויות אלו. וסקרנות- היא מאפשרת לנו לדמיין את העתיד. החשיבה מחדש היא כלי שיכול להוביל אותנו לחיים מלאי משמעות. ואושר.
תגובות