ספר זה, הנו ספר מרתק וחדשני בתפיסותיו. הוא דן בעידן הבא: העידן שלאחר עידן עובדי הידע. את הספר, שנכתב ע"י Daniel H. Pink קיבלתי מתנה מאייל ששון, ואני מוקירה לו כאן תודה על כך.
קריאת הספר לוותה בציפיות גבוהות. הן ה- New York Times והן ה- BusinessWeek דירגו את הספר כ- Bestseller. אנשים מפורסמים אחרים המוכרים לנו ככותבי ספרים ועיתונאים גמרו עליו את ההלל: טום פיטרס (In Search of Excellence) טען שהספר הנו נס; מקורי ומעמיק. תומס פרידמן (העולם הוא שטוח) כינה את הספר "הספר העסקי המועדף עלי"; והרשימה עוד ארוכה.
עיקרו של הספר בטענה שהעולם האסיאתי מבצע את פעילויות עובדי הידע טוב כמו העולם המערבי, אך זול יותר. כדי להשיג את היתרון התחרותי הבא, על העולם המערבי להציע ערך מוסף חדש: כזה המתבסס על שימוש גם באונה הימנית של המוח, זו האחראית על היצירתיות ועל צדדים שאינם דווקא לוגיים.
פינק, מפרט את היכולות הספציפיות, תוך מתן כלים, איך לדעתו ניתן לשפר את החשיבה ה"ימנית". הסיכום אינו כולל, מטבע הדברים, את כל הפרטים, שמגיעה עד רשימות ספרים ומקומות בהם מומלץ לבקר. הערה: הסיכום כולל את עיקרי התכנים אך אינו מזכיר את מקורותיהם של כל הרעיונות והוגיהם.
להלן מפת עיקרי הספר:
הצד הימני של המוח גורמי השינוי עיצוב Design סיפור Story סימפוניה Symphony הזדהות רגשית Empathy משחק Play משמעות Meaning
הספר בהחלט מומלץ לקריאה לכל אדם. הערת אזהרה קטנה: חיזוק צידו הימני של המוח, אין משמעה הזנחת פעילות האונה השמאלית. טעו חלק מהמבקרים שמדבריהם השתמע שמדובר בתחליף.
בכל מקרה, מאחלת לכם קריאה מהנה, תוך שימוש בשני צידי המוח. וממליצה מאד אחר כך, על קריאת הספר המלא.
הצד הימני של המוח
נקודת המוצא של הספר, היא שינוי שהעולם עובר, שינוי שטרם ידוע ומקובל,
ועם זאת שינוי ברור שעוד יבהר לגבי אופן פעילותו של העולם המתקדם. מכלכלה
וחברה המבוססים על לוגיקה וחשיבה ליניארית של עידן הידע ועובדי הידע, אנו עוברים לכלכלה וחברה הבנויים על יכולות המצאתיות, אמפתיות ועל הסתכלות כוללת. עידן שניתן לכנותו- העידן הקונספטואלי (מושגי).
העיסוק במוח ותפקודיו נעשה על בסיס מחקרים, ועם זאת מתואר במילים שאנו כקוראים יכולים להבין. כעיקרון, יש תפקודים רבים המבוצעים ע"י שני צידי המוח, באופן אחיד: שני צידי המוח שותפים להנעת גופנו, ולתנועותינו השונות. אולם, שיטות חשיבה שונות מאפיינות את האונה הימית (right hemisphere) אל מול האונה השמאלית (left hemisphere) וניתן לאמן את צידו הרצוי של המוח אם מבינים את ההבדלים ביניהם:
האונה השמאלית סדרתית (מזהה תווים ומילים); האונה הימנית סימולטאנית (רואה תמונות).
האונה השמאלית מתמחה בטקסט (מה שנאמר); האונה הימנית מתמחה בהקשר (איך נאמר).
האונה השמאלית מנתחת פרטים; האונה הימנית משלבת את התמונה הכוללת.
האונה השמאלית מתמחה בקטגוריות; האונה הימנית מתמחה בקשרים בין לבין.
עד כמה שמפתה לדבר על כל צד של המוח בנפרד, יש לזכור שהם שני צדדים של מוח משותף שתוכננו לתפקד יחד במשולב, ושילובם הוא שמקנה את עוצמתם. השימוש המדויק על כן הנו חשיבה מונחית שמאל, וחשיבה מונחית ימין, מושגים המדגישים צד אחד, בלי לבטל את השני.
חזרה
גורמי השינוי
פיטר דרוקר היה הראשון שטבע את המונח: עובדי ידע. דרך חשיבתם בהחלט עיצבה את האופי, המנהיגות והפרופיל החברתי של העידן שלנו. אולם יש שלושה גורמי שינוי המובילים למעבר לעידן החדש:
תרבות השפע- יש לנו הרבה תיקים; יש לנו הרבה בגדים; יש לנו בגדי מעצבים ממוסחרים וזמינים. יש לנו מכוניות (בארה"ב, יותר מבעלי רישיון נהיגה); אנו זורקים הרבה כלאחר יד, וקונים חדש. תרבות השפע מובילה לכך, שלא מספיק שהמהנדס יתכנן פריט שפונקציונאלית יעבוד. כדי לצוד את עינינו וכיסנו נדרש יותר מכך. יותר ויותר מוצרים פונים לחשיבה מונחית הימין- למראה, לריגוש ועוד.
אסיה- יבשת גדולה זו מייצגת כמויות גדולות של עובדים. לא רק כמות גדולה של עובדי טקסטיל: כמות גדולה של מתכנתים; כמות גדולה של רופאים מפענחי רנטגן; כמות גדולה של רואי חשבון. ויש להוסיף- שכר נמוך. הכמות והשכר גרמו לתופעת מיקור החוץ (ה- Outsourcing) ולכך שהרבה מקצועות (מונחי שמאל) נודדים לצידו השני של העולם ומיושמים שם.
אוטומציה- המחשב יודע לעשות יותר ויותר דברים וטוב יותר. החל מתוכנה המשחקת שחמט, דרך רובוטים המבצעים פעילויות מהר ומדויק ועד תוכנות חדשות המפתחות תוכנה בעצמן, ואמורות להחליף פעולות המבוצעות ע"י אנשי מחשוב, רואי חשבון ועורכי דין. גם הפעילות הרפואית נתמכת ע"י מחשוב. זה לא שלא צריך יותר עורכי דין, רופאים, רואי חשבון ואנשי מחשוב. אלא, שהיתרון היחסי שלהם צריך לבוא ממקום אחר, משילוב חשיבה מונחית ימין. מחבר הספר מתייחס לשני מושגים שיעזרו ביתרון היחסי- High Concept - היכולת לייצר יופי אמנותי ורגשי; היכולת לזהות תבניות אך גם הזדמנויות, ולהפוך אותם להמצאות של מחר. High Touch - רגישות גבוהה; היכולת להבין בין השורות, אך גם היכולת לדעת להיות קשוב לזולת, ליהנות מעצמך ולמצוא משמעות. דור הידע ומגמות השפע, אסיה והאוטומציה הם שדוחפים אותנו לדור החדש, הדור הקונספטואלי. לא מדובר ברעיון בעלמא; אינטליגנציה רגשית הפכה למונח ידוע;בתי ספר לאמנות הפכו קשים יותר להגעה (כמות מתמודדים על כל מקום) מאשר בתי ספר לרפואה. אנחנו נכנסים לעידן חדש.
כדי להצליח בעידן החדש, מונחה הימין, יש להכיר ששה חושים, ולדעת לחזק מיומנויות הפעלתם:
חזרה
עיצוב Design
ניתן להגדיר עיצוב כטבע האנוש המעצב ומלביש (to shape) את סביבתו, לטובת הצרכים שלנו ולטובת מתן משמעות לחיינו. עיצוב הנו שירות, שקידמנו אותו ע"י מתן משמעות, והוא הפך לחלק משמעתי בהצלחה עסקית וחלק משמעותי בהגשמה אישית של בני האדם. הוא הפך קריטי בתרבות השפע, וככל שהאנשים מפתחים יותר מודעות לעיצוב, כך הוא ממשיך להתפתח ולהשפיע, ולדעת מחבר הספר, גם לשנות את העולם.
מגמות מתפתחות הקשורות לעיצוב:
דמוקרטיזציה של העיצוב- הורדתו משירות לאלפיון העליון והפיכתו שירות להמונים.
התחרות בעסקים הופכת מתחרות על זמן,איכות וכסף, גם לתחרות על ייחודיות ועיצוב.
עיצוב בר השפעה גם על נושאים קריטיים (התחממות כדור הארץ, סביבה ירוקה ועוד).
עיצוב קשה למקר (Outsource) או למחשב. לכן, הוא ימשיך ליצור את הערך המוסף.
כלים לפיתוח יכולות עיצוב:
קנו מחברת עיצוב בה רושמים דברים יפים שרואים בדרך (וגם פחות יפים). מפתח מודעות.
בצעו תרגילים אישיים , ורישום כיצד ניתן לשפר חפצים ש"מעצבנים" אותנו עיצובית.
קראו מגזיני עיצוב (אפשר לפנות לספר לרשימה מומלצת).
התבוננו בפינות עבודה וניתוח תחושות שהם מקרינות לנו. ניסיון לנתח למה.
בקרו במוזיאונים לעיצוב (שוב, גם כאן יש רשימה מומלצת).
השתתפו דרך המחשב, במשחקי עיצוב (דוגמת אתר NIKE- עיצוב נעל).
שימו לב והכירו את ארבעת מרכיבי יסוד בעיצוב: ניגודים, חזרות, יישור והתאמה, קירבה.
בחרו דברים כי אנו אוהבים אותם, לאו דווקא כי הם אופנתיים לאחרי
טיפים נוספים (כארים ראשיד)-
אל תתמחו.
לבחון האם באמת מחדשים, לפני שיוצרים משהו חדש.
הכירו את ההיסטוריה של התחומים בו עוסקים. שכחו אותו בעיצוב החדש.
לעולם אל תגידו- אני הייתי יכול לעשות זאת.
חוו התנסות.
נורמאלי אינו דווקא טוב.
יש שלושה סוגי טיפוסים: אלו היוצרים תרבות, אלו הקונים תרבות ואלו שלא אכפת להם ממנה. השתדלו להיות בין שתי הקבוצות הראשונות.
חשבו באופן מקיף.
ניסיון הוא החלק החשוב בחיים. מרחב וחפצים מעודדים ניסיון חדש ושונה.
כאן ועכשיו זה כל מה שיש לנו.
חזרה
סיפור Story
סיפור אינו רק תיאור עובדתי את שאירע. סיפור מוסיף שני רכיבים חשובים למידע ולידע העובדתיים; הוא מוסיף את הקשר ורגשות. סיפור קשור ל- High concept כי הוא מחדד את ההבנה שלנו באמצעות ההקשר. סיפור קשור ל- High touch בגלל האמוציות שהוא מעורר בנו. מגמות מתפתחות הקשורות בסיפורים:
סיפור סיפורים (story telling) ככלי עסקי (דוגמת הבנק העולמי ועוד).
סיפור ככלי עסקי בקרב יזמים כדרך לבידול שירותים חדשים מהשוק המוצף.
סיפור ככלי מסייע לרופא באבחון החולה (יש קורסים לנ"ל בבתי ספר מתקדמים לרפואה).
סיפור הוא דרך לייצר הבנה, שאינה עוברת רק דרך האונה השמאלית של המוח.
כלים לפיתוח יכולות סיפור:
כתבו סיפור קצר.
הצטרפו לפרויקט דיגיטלי לסיפו . כתבו סיפור או הקשיבו לסיפור.
ראיינו מכר לגבי חייו.
בקרו בפסטיבל מספרי סיפורים (רשימה לדוגמא מצורפת בספר). אגב, גם בארץ יש (מ.ל.).
קראו סיפורים קצרים (יש גם מגדין כזה- www.one-story.com ).
קחו משפט נתון ונסו לפתח ממנו סיפור המשך; קחו תמונה ופתחו מעליו סיפור.
קראו ספרים נבחרים (רשימה מצורפת בספר).
ואני מוסיפה (מ.ל.):
כתבו בלוג.
חזרה
סימפוניה Symphony
סימפוניה הנה היכולת לשים יחד חלקים של תמונה ולחברם לשלם. חשיבה סימפונית היא חשיבה שאנחנו מוצאים אצל מלחינים ומנצחים, אך גם אצל יזמים וממציאים. סימפוניה כוללת יכולת זיהוי תבניות, תוך מעבר בין תחומים לזיהוי קשרים עלומים והפעלת הדמיון לקישור וחפיפה ביניהם. בסדנאות ייעודיות ללימוד ציור ניתן לפתח את מיומנות הסימפוניה- בלימוד איך לפרק את האובייקט למרכיביו, לנתח את הקשרים בין הפרטים השונים ולציירם תוך שמירת הקשר הנכון ביניהם.
מגמות מתפתחות הקשורות לסימפוניה:
יותר ויותר מבינים את חשיבות ראיית הקשרים: חציית גבולות לזיהוי הקשרים ופריצות דרך בזכות החיבור המחודש, משמשות כדרך ליזמות וחדשנות.
ראיית התמונה הכוללת הופכת להיות מרכיב חשוב בהצלחה עסקית. האינטגרציה היא החשובה, כי בפרטים יכול לטפל המחשוב (או הזוטר). היא גם המאפשרת לבחור מים הפרטים את אלו החשובים ובעלי המשמעות להצלחה.
כלים לפיתוח יכולת סימפונית:
הקשיבו ליצירות מוזיקליות דגולות (כרגיל, גם כאן יש רשימה מועדפת).
קנו מגזינים מדוכן עיתונים, שבחיים לא העליתם בדעתכם שתקראו אותם. נסו.
ציירו.
שפרו את יכולת הדימוי, על ידי איסוף ורישום מטפורות שאתם נתקלים בהם בדרך.
בחרו מילה. שחקו משחק אסוציאציות והגיעו למילים חדשות; שוטטו באתרים ובקישוריהם.
קחו פתרון יפה, וחפשו עוד יישומים היכולים לעשות בו שימוש.
השתמשו בלוח ככלי השראה. הדביקו לו דברים שמצאתם, ומהר מאד תגלו קשרים ביניהם.
קראו ספרים המפתחים את החשיבה הסימפונית (Rשימה מומלצת מצורפת בספר).
השקיעו זמן לסיעור מוחות.
פעלו גם בתחומים שאתם רק חובבנים ולא תמיד מצליחים. התנסו.
בהתבוננות בתרשימים וציורים, בחנו את האזורים הריקים ומה ניתן ללמוד מהם.
חזרה
הזדהות רגשית Empathy
הזדהות רגשית, אמפתיה, הנה היכולת לדמיין עצמנו במקומו של אדם אחר ולחוש את שעובר עליו. אמפתיה הנה היכולת לעמוד בנעליו של האחר, לראות דרך עיניהם ולהרגיש עם ליבם. יש להיזהר לא לבלבל אמפתיה עם מושג קרוב, סימפתיה: כאן אנו חשים עם מישהו, ולא חשים רע בגלל מצבו. הבנת חשיבות האמפתיה צפה כאשר דניאל גולמן פרסם את ספרו :אינטליגנציה רגשית" ונשיא ארה"ב דאז, ביל קלינטון, החל לשלב ביטויים רגשיים בנאומיו.
בניגוד משהו לחושים האחרים המוזכרים בסיכום זה, אמפתיה אינה רק מיומנות חשובה להצלחה במאה הקרובה. מחבר הספר מתייחס לאמפתיה כאתיקת חיים. אמפתיה עושה אותנו אנושיים; אמפתיה מביאה שמחה; ואמפתיה מביאה משמעות (יש פרק נפרד על חשיבות המשמעות בהמשך).
מגמות מתפתחות הקשורות באמפתיה: 1. אמפתיה הופכת לחלק משמעותי בטיפול במחלות (בנוסף לתרופות, לא במקומן).
כלים לפיתוח יכולת אמפתית:
בחנו את עצמכם לגבי יכולותיכם האמפתיות הנוכחיות. ניתן להיעזר במגוון אתרי אינטרנט לנ"ל.
למדו את תורתו של Paul Ekman בתחום.
צותתו לאחרים (היכן שלא מזיק) ונסו להשתלב במחשבותיכם אקטיבית בשיחה.
תרגלו ניתוח דמותו של אדם מתוך לימוד הפריטים שמחזיק בארנקו.
שלבו וחזקו אמפתיה גם בסביבת העבודה והצוות.
למדו משחק.
למדו קריאת מחשבות.
התנדבו. סייעו לזולת.
אגב, מחקרית סטטיסטית, נשים מצטיינות יותר בהבעת אמפתיה מאשר הגברים.
חזרה
משחק Play
כאשר אנו מדברים על משחק, אין הכוונה ליכולת חיקוי אנשים ודמויות בתיאטרון או בסרט. מחבר הספר מדבר על שילוב צחוק ואושר בחיים ובסביבת העבודה. בימי פורד (גדול תעשייני הרכב בתחילת המאה ה-20) חששו שמדובר בדבר המזיק לעבודה, היום מבינים שההיפך הוא הנכון (בגבולות המתאימים- מ.ל.).
מגמות מתפתחות הקשורות למשחק:
משחק. אתרי משחק הנם אתרים מאד פופולאריים. אנשים משחקים יותר. סימולציות ומשחקים משמשים גם בעולם העסקי ככלי אימון (לדוגמא- עבור חיילים) וכלי לפתרון בעיות. כמובן שיש משחקים שאינם משרתים דבר מעבר להעברת זמן, ויש משחקים המעודדים התנהגות אלימה, אולם בחירה נכונה של משחקים יכולה לקדם אותנו בעולם העבודה ובחיים האישיים.
הומור. ראשית, חשוב לציין שעל פי מחקרים, הומור קשור מאד לצידו הימני של המוח. הומור בחיים האישיים ובעסקים מפחית עוינות; הומור מפחית ביקורתיות, משחרר לחצים, משפר מצבי רוח ומסייע בתקשור הודעות קשות להעברה.
אושר. השימוש במונח אושר אינו נרדף לשמחה. שמחה הנה דבר מותנה, אושר אינו מותנה כי אם מוחלט. שמחה על כן תלויה בסביבה, ואושר תלוי בנו.. בעולם מתחילים להתפתח מועדוני אושר בו אנשים מתקבצים יחד, צוחקים יחד, ומפיקים קריאות אושר משותפות.
כלים לפיתוח יכולת המשחק:
הצטרפו למועדון צחוק (כן, יש כאלו).
נסו לנחש מהי כותרת של קריקטורה מצחיקה, בלי לקרוא את המלל המקורי.
בחנו את רמת ההומור שלכם
שחקו והמציאו. שלבו ביניהם. השתתפו באתרים המשלבים את השניים.
התנסו במשחק במחשב, ב- Video או בכל מקום אחר (רשימה מצורפת בספר).
בקרו בבית ספר יסודי או לפחות במגרש משחקים. המעזים יכולים לקיים שם גם פגישת עבודה.
שחקו משחקים המפתחים את הצד הימני של המוח.
חזרה
משמעות Meaning
פרק זה, הפרק המסכם את הספר, פותח ברעיונות ומחשבות בהקשרים רציניים ועצובים יותר. כדי ללמוד על חשיבותה של המשמעות, מפליג פינק לספרו של ויקטור פרנקל, ולספרו "אדם מחפש משמעות". פינק פורט את תולדותיו של פרנקל, ואיך, למרות שחשב על רעיונותיו עוד לפני פרוץ השואה, הושפע מכל מה שעבר עליו במחנות, וחיזק את עמדותיו; איך, המשמעות היא זו שהצילה את חייו, כאשר כל סביבתו, הרחוקה והקרובה (אחים, הורים ובת זוג) נכחדו כולם.
מגמות מתפתחות הקשורות למשמעות:
מסקרים נלמד, כי אנשים אינם מסתפקים בחומריות. יותר מ- 50% מהאמריקאים מצהירים כי לעיתים תכופות הם חושבים על משמעות בכלל ועל משמעות החיים בפרט.
אנשים מחפשים רוחניות. אצל חלק היא מתבטאת בדת, אצל אחרים בערכים אחרים, אולם מדובר במגמה. גם באוניברסיטאות מדעיות (דוגמת MIT, Duke University) נצפים דיונים ושיחות לשילוב והבנה טובה יותר של המדע תוך התבוננות על העולם הרוחני.
בארגונים אנו רואים תופעה חדשה: אנשים אינם מסתפקים עוד כסף כסיבה יחידה לבחירה במקום עבודה. הם מחפשים משמעות נוספת מעבר לכך, בוחנים את הסביבה התומכת ואת יכולת ההגשמה העצמית.
בפסיכולוגיה ,כמו בתחומים אחרים, מתחילים להתייחס ברצינות לנושא השמחה. חוקר בשם זליגמן מסביר את ששת הגורמים מהם נובעת השמחה: חלקם קשורים לביולוגיה ואנו נולדים עמם; אחרים ניתן לפתח. שביעות רצון ממקום העבודה, למשל, כמו גם הימנעות ממאורעות עצובים, מגדילים את השמחה. כך גם נישואים ורשת חברתית ענפה. החיים הטובים (מדרגת אושר, עפ"י זליגמן) הנם מתכון להצלחה בעבודה. אולם, גם על פי זליגמן, רמת האושר הגבוהה ביותר הנה כאשר האדם מוצא משמעות.
כלים לפיתוח יכולת חיפוש ואיתור משמעות:
תגידו תודה למישהו. תחשבו למה מגיעה לו תודה.
שאלו את עצמכם, האם הייתם ממשיכים באורך חייכם (עבודה, חברים, בית) אם הייתם זוכים בסכום אגדי בהגרלה.
העריכו את הרוחניות שלכם.
בצעו תרגיל: חשבו על דברים שהייתם רוצים לעשות, אך אינכם עושים (נמקו למה). נסו לנסח מחדש את המשפטים, אך בדרך חיובית, כיצד כן ניתן להשיגם ולעשותם.
קחו לכם שבת- יום בשבוע בו פורשים מהעשייה.
קראו ספרים על משמעות (רשימה מועדפת מצורפת בספר, הכוללת כמובן את ספרו של פרנקל)
בקרו בלבירינט (סוג של מבוך שהחוכמה בו להגיע למרכז). יש רבים כאלו כיום בעולם באזורים ציבוריים. מוביל למחשבות על משמעות.
בדקו האם אתם מנצלים את זמנכם נכון וראוי.
הקדישו את עבודותיכם (לא רק עבודת דוקטורט) ליקיריכם.
דמיינו איך הייתם רוצים להיות בגיל 90.
Comments