ספר זה, Becoming Knowledge Focused, שפורסם ב- 2008, עוסק בניהול ידע בארגונים בינלאומיים, שלא למטרות רווח. הכוונה הן לארגונים אופרטיביים דוגמת OSCE ארגון משנה של האו"ם לבטחון ושיתוף פעולה באירופה והן לארגונים נורמטיביים דוגמת ה- IAEA (רשת האנרגיה הגרעינית הבינלאומית). כותב הספר, ד"ר Ugochukwu Ugbor הנו מומחה ניהול ידע באוסטריה העובד ב- OPEC, והדוגמאות עליהן מבוסס המחקר, רובן אירפאיות, ורובן קשורות לארגונים בחסות האו"ם. הספר מציג מסגרת אינטגרטיבית המתכללת את תפיסת ניהול הידע בארגונים השונים. למרות שמדובר בסביבה ממוקדת, יש בספר תרומה, גם לארגונים השונים ממנו מאד, ובוודאי יש בו עניין גם במקומות בהם לא ניכרת התרומה הישירה.
מומלץ לשים לב לשמו של הספר: להפוך לממוקד ידע. בבסיסו של שם זה עומדת תפיסה, שידע לא ניתן לנהל, אולם מיקוד בנושא, בהחלט משפר את שימורו, שיתופו והנגשתו של הידע.
הספר, הכולל בין היתר תיאור מפורט של Case Studies בשמונה ארגונים בינלאומיים, מומלץ לקריאה במלואו. לכל אוהבי המחקר, הוא כולל מובאות רבות המצביעות על עוד 169 מחקרים וספרים.
קריאה מהנה.
מפת הספר
ארגונים בינלאומיים
בספר זה ארגונים בינלאומיים מוגדרים כ"אוסף אומות, המיוסד או מוכר על ידי האומות לקידום מטרה משותפת. ארגון בינלאומי הנו הסדר רשמי עם מוסדות ומנגנון המסדיר שיתוף פעולה בין החברים בתחומים חברתיים, ביטחוניים, כלכליים או דומים".
כדי להבין את צורכי הידע, יש להבין מיהם בעלי העניין בארגונים שכאלו (stakeholders). בדרך כלל מדובר בארגונים רבים ומגוונים:
בעלי עניין חיצוניים: ארגוני על; ממשלות ונציגי מדינות; אקדמיה; תעשיה רלוונטית; ארגונים בינלאומיים אחרים; דירקטורים (של ממשלים); הציבור.
בעלי עניין פנימיים: ועדות; הנהלות; צוות יועצים מקצועי; צוות עובדים כללי.
ארגונים בינלאומיים ממלאים תפקידים שעיקרם נורמטיביים או תפעוליים:
נורמטיביים- כדי להשפיע על תפיסת עמדות של השחקנים בקהילה הבינלאומית בנושאים מוגדרים, כאשר המימוש נשאר באחריות בעלי העניין עצמם (במיוחד המדינות).
תפעוליים- מבצעים פעולות תפעוליות ביצועיות במדינות בהן הוחלט, ע"י המדינות השותפות.
ניתן לראות את פעילויות הארגונים (הנורמטיביים והתפעוליים) בעיקר כשיתופיות ובניית יכולות.
ניהול ידע בארגונים עסקיים מונע בדרך כלל ע"י הרצון ליצירת ערך תחרותי, או ע"י גוף מערכות המידע. בארגון בינלאומי המצב מורכב יותר:
א. הצלחה קשה להגדרה. לבעלי עניין שונים מטרות שונות והגדרות אחרות להצלחת הארגון.
ב. חסרי משוב מיידי מהשוק ומרווחים. לכן פחות נוטים לחפש התייעלות.
ג. התהליכים בארגון אינם רק אמצעי אם כי בעלי חשיבות לכשעצמם.
ד. מועילות יותר חשובה בארגונים כאלו לבעלי העניין מאשר יעילות.
כל אלו משפיעים על תפקידו של הידע וניהול הידע (פחות ככלי, יותר כיישום כללי).
ניהול ידע בארגונים בינלאומיים מוגדר כרתימת ההון האנושי של חברי הארגון במדינות השונות, ושל עובדי הידע, כדי לשפר את הלמידה הארגונית, שיתוף הפעולה הבינלאומי והמנהל (governance) הבינלאומי ע"י אספקת פרספקטיבה של תהליכים ממוקדי ידע לסיוע בהשגת יעדי הארגון.
ההון האנושי בארגונים אלו נמצא בדרך כלל בשיתופי הפעולה המתהווים בין בעלי העניין, ולא בארגון עצמו.
יצירת אמון בקרב בעלי העניין בארגונים בינלאומיים הנו מרכיב משמעותי בפעילות והצלחת הארגונים.
ניהול הידע נמדד דרך שיתופיות, דרך הנגשת ידע, דרך הכרה במומחים ודרך מודעות לצורך בניהול ידע.
תמונת מצב של הארגונים ביחס לניהול הידע
עובדי הידע בארגונים בינלאומיים מוגדרים דרך פוריות השימוש בידע. שני סקרים שבוצעו ב- 1994 וב- 2004 ב- 25 מוסדות האו"ם מלמדים על עלייה משמעותית בעובדי הידע בארגונים.
סקר שנערך באו"ם ומוסדותיו ב- 2006 מלמד שניהול הידע נמצא בחיתוליו בארגונים בינלאומיים ושהוא מונע בדרך כלל ע"י גוף מערכות המידע. ממצאי עזר פנימיים שליוו סקר זה, מסייעים כיום לארגוני האו"ם בהיערכות לשיפור המצב, שכן ברור שניהול הידע חייב לבוא בהקשר חברתי נכון, ולא מספיק להתייחס אליו כעניין טכנולוגי גרידא.
תמונת מצב של ניהול הידע בשמונת הארגונים מלמדת גם שארגונים נורמטיביים נטו למקד את פעילות ניהול הידע סביב פתרון בעיה מוגדרת.
מדדי ניהול הידע בארגונים הנם הגברת שיתופיות, הגברת נגישות, הכרה במומחים, הגדלת מודעות.
להלן מצב המדדים שהושגו בפעולות ניהול הידע אל מול הפעילויות / בעלי העניין השונים בארגונים:
מתן ידע | פיתוח ידע | רכישת ידע | ארגוני V ניהול ידע > |
שיתופיות הגשת ידע הכרה במומחים מודעות לניהול ידע | שיתופיות הגשת ידע | שיתופיות הגשת ידע | פרוייקט |
שיתופיות הגשת ידע מודעות לניהול ידע | שיתופיות הגשת ידע | שיתופיות הגשת ידע הכרה במומחים | מומחיות |
שיתופיות הגשת ידע | שיתופיות הגשת ידע | שיתופיות הגשת ידע | ארגון |
הגשת ידע הכרה במומחים מודעות לניהול ידע | שיתופיות הגשת ידע | שיתופיות הגשת ידע | ציבור |
שיתופיות הגשת ידע מודעות לניהול ידע | שיתופיות הגשת ידע | שיתופיות הגשת ידע | ייעוץ ממוקד |
חזרה
גורמים מחזקים לניהול הידע
ישנם שלושה גורמים המחזקים משמעותית את יכולת ניהול הידע בארגונים:
אמון (trust)
מוצרי ושירותי ידע
טכנולוגיה וניהול ידע
אמון:
אמון הנו המרכיב המרכזי המשפיע ביותר על רמת שיתוף הידע של כל בעלי העניין על סוגיהם השונים.
השיתוף אינו טריוויאלי גם בגלל השונות בין בעלי העניין, אך גם בגלל ריבוי השפות (23 באיחוד האירופי למשל). גורמים מחזקים עיקריים לאמון-
הובלה ארגונית.
פוליטיקה מובנית בארגון (טכנוקרטיה, בירוקרטיה, תהליכי קבלת החלטות).
מוצרי ושירותי ידע:
ארגונים בינלאומיים פועלים בשלוש רמות: פרוייקטים המתבססים על מומחיות המתבססת על ייעוץ.
הידע הקשור באלו הנו:
ידע פרוייקטלי- מותאם לכל צורך.
ידע מומחי- לעיתים ידע פונקציונאלי; לעיתים ידע הוליסטי.
ידע ייעוצי- ידע רגולטורי (כללי או מותאם); ידע לחיזוי.
טכנולוגיה וניהול ידע:
שתי התצורות העיקריות של ניהול ידע בארגונים בינלאומיים:
שיתופיות בין אנשים (יותר משמעותי בארגונים אופרטיביים).
קישור אנשים למסמכים (יותר משמעותי בארגונים נורמטיביים).
טכנולוגיות ניהול הידע יכולות לחצות זמן ומקום, אך בדרך כלל:
בארגונים נורמטיביים- חוצה זמן.
בארגונים אופרטיביים-חוצה מקום (ומעט חוצה זמן).
דוגמאות ליישומי ניהול ידע:
אותו מקום אותו זמן: Project Screens, חדרי ישיבות.
אותו מקום, חוצה זמן: chat, מסכים אלקטרוניים משותפים, VC, Skype, IPODS ויתר אביזרים ניידים.
חוצה מקום, אותו זמן: פורטלים, אתרי ידע, מערכות ניהול מסמכים, מערכות ניהול רשומות, מערכות ניהול תוכן
חוצה מקום, חוצה זמן: פקסים, Email, מכתבים.
חזרה
איך להפוך לארגון ממוקד ידע
על בסיס המחקר שבוצע, מציע כותב הספר המלצות כיצד להפוך לארגון ממוקד ידע, דהיינו, איך להניע מהלך של ניהול ידע:
מהלך ניהול ידע יכלול שלושה שלבים:
ניתוח אסטרטגי.
בחירה אסטרטגית.
יישום אסטרטגי.
ניתוח אסטרטגי:
הבנת סוג הארגון (נורמטיבי / תפעולי).
ניתוח גורמים ואילוצים חיצוניים ופנימיים.
זיהוי נכסי הון אנושי ויכולות אסטרטגיות שעל הארגון לכלול כדי להתמודד עם האילוצים.
זיהוי תוצרי ידע רלוונטיים לפעילות.
בחירה אסטרטגית:
בחירה של כלים מיישמים.
יישום אסטרטגי:
הבניה מחודשת של תהליכים הקשורים בתוצרי ידע.
קישור בין ידע גלוי לפונקציות הארגוניות אותן הוא משרת.
יישום הטכנולוגיות הנרכשות לגבי תוצרי הידע השונים.
ניהול השינוי התרבותי, תוך התייחסות לגורמים גלויים, אך בעיקר לאלו הסמויים.
חפיפה של צוותים ועובדים פורשים אל מול אנשי צוות חדשים.
ראיונות ידע לפורשים.
חזרה
נספח Case Studies
הארגונים הנחקרים שהוצגו בספר כוללים:
פעילויות ניהול ידע עיקריות | גורם מניע לניהול ידע | פעילות | ארגון |
קידום ההון האנושי. אתר המשמש ל:
| פרישה: הכישורים הולכים ומתייבשים | הרשות הגרעינית האטומית הבינלאומית | IAEA |
פורטל המסייע למדינות המתכננות תקנים ימיים. | בטיחות: תקני הובלה ימיים אזוריים | ארגון הימאות הבינלאומי | IMO |
| גאו-פוליטיקה: נזקים ונטל חובות | קרן אופ"ק לפיתוח בינלאומי | OFID |
| ביטחון: דרישות היצע וביקוש נפט | ארגון המדינות יצואניות הנפט | OPEC |
| תפיסת עמדות: עמדות לגבי תוכנית רפורמה | הארגון לביטחון ולשת"פ באירופה | OSCE |
שיפור השיתופיות בין האנשים וקישורם למסמכים במהלך צמצום התוכניות מ- 250 ל- 16 ל- 8. | רפורמה: דרישה לשיפור מימוש תוכניות | ארגון האו"ם לפיתוח תעשייתי | UNIDO |
| גאו-פוליטיקה: מורכבות גוברת בפשע | ארגון האו"ם האחראי על נושאי סמים ופשיעה | UNODC |
| תפיסת עמדות: סקפטיות גוברת לגבי האיחוד האירופי. | האיחוד האירופי | EU |
חזרה
Comments