How to Take Smart Notes - סיכום ספר

הספר How to Take Smart Notes.docx: One Simple Technique to Boost Writing, Learning and Thinking נכתב על ידי Sonke Ahrens בשנת 2017 (מהדורה מעודכנת בשנת 2022). הספר מציג שיטה לניהול פיסות ידע. המחבר חי אומנם בעולם האקדמיה ומציע על כן איך ליישם את השיטה בעיקר לטובת כתיבת עבודות מחקר, אולם השיטה, כפי שגם הוא מצהיר, מתאימה גם לעולם הארגוני עסקי, ובעצם... לכל מעגלי החיים בהם נדרשות כתיבה, חשיבה ולמידה.

הספר מציג את השיטה- ראשית ברמה הטכנית (כיצד מיישמים), ובהמשך, תוך הצגת מתודולוגיה רב שלבית לכתיבה, חשיבה ולמידה, תוך הצגת היתרונות הגלומים.

עיקרי הנושאים המכוסים בספר:

1. הצורך

2. תמצית: עיקרי השיטה

3. המלצות ועקרונות מנחים

4. פירוט: שלבי כתיבה טובה

הספר הדהד בי את ההבנה הקיימת מזמן, שכתיבה היא יותר מתיעוד מחשבות; ידע לא קיים רק בראש, ותהליך הכתיבה הוא יותר מהקלטת מחשבות ותיעודן. תהליך הכתיבה הוא עמוק יותר; הכתיבה היא תהליך של חשיבה. החשיבה היא לא רק בראש, אלא גם בדיאלוג בין הכותב לטקסט.

הבנה זו מקבלת משנה תוקף בעולם החדש של בינה מלאכותית גנרטיבית, שם המכונה לא רק מהדהדת את המחשבות של האדם, אלא יכולה להיות בעלת ערך משמעותי לפיתוחן. אך על כך- במאמר נפרד (מ.ל.).

ממליצה לקרוא.

הצורך

התיזה המוצעת:

1. כתיבה ממלאה חלק משמעותי בכל תהליך של לימוד או מחקר.

2. כתיבה היא יותר מטכניקה; היא כוללת חשיבה.

3. כתיבה של פיסות ידע שחולפות במחשבתנו, ופיסות המידע שאנחנו נתקלים בהן במהלך הדרך יכולה לסייע. פיסות ידע ומידע כתובות אלו הם התצורה הנראית (tangible) של החשיבה, הרעיונות וההבנה. פיסות אלו הן גם בסיס לזיכרון שלנו.

4. ארגון קל ונכון של פיסות הידע והמידע יכול לתרום באופן משמעותי להצלחת ההבנה, הלימוד וההצלחה.

5. עיקרה של התיזה אינו מתמקד בפתקיות הבודדות כל אחת ובאוסף שלהם, אלא במארג המשולב של פתקיות הקשורות זו לזו, וקשורות יחד לנושאים והקשרים משותפים.

   
   

תמצית: עיקרי השיטה

שיטת הכתיבה של פיסות הידע מבוססת על SLIP BOX. שיטה שפותחה בשנות השישים על ידי פקיד ממשלתי בגרמניה בשם Niklas Luhmann ומוכרת גם בשם שיטת Zettelkasten.

עיקרי השיטה

1. כותבים

   1. כותבים פתקיות המייצגות רעיונות, מחשבות, ציטוטים של משפטים חשובים ועוד- תוך כדי קריאה.

   2. לצורך כך נדרש מכשיר כתיבה (או מחשב) זמין, אמצעי שלא דורש חשיבה או תשומת לב מרובים מידי.

2. מעבדים

   1. בוחנים את הפתקיות כדי לראות מה לא מספיק חשוב, בהסתכלות חוזרת, מה כדאי להשלים כדי שהפתקית תכיל רעיון מלא שניתן להבינו מתוך הפתקית בלבד. מדייקים את תוכנו כדי שיהיה כתוב באופן תמציתי.

   2. כל פתקית תכיל מסר אחד בלבד.

3. מקשרים

   1. מקשרים את הפתקיות למערך הפתקיות שכבר קיים. לפעולה זו מספר יתרונות:

      1. סינון כפילויות

      2. הבנת הקשרים שאליהם הפתקית יכולה להיות רלוונטית

      3. הבנה טובה יותר של התמונה הכוללת של הפרויקט/פעילות/מחקר שבו עוסקים.

4. מתייגים

   1. מתייגים את הפתקיות כדי לייצר הקשרים חדשים ולחזק קיימים.

ניתן לכתוב את הפתקיות בכתב יד (המחבר מעודד זאת, לפחות לגבי השלב הראשון- עוזר למקד ולהבין) או ניתן להשתמש בתוכנה מסייעת, בין ייעודית (דוגמת Zotero, Citavi) או מעבד תמלילים (דוגמת MS Word, Google Docs).

לקריאה נוספת על השיטה:

https://blog.viktomas.com/posts/slip-box/

ולקריאה על שיטות משלימות דומות:

https://www.kmrom.com/post/building-a-second-brain-book-review

המלצות ועקרונות מנחים

1. יותר זה פחות

   מיקוד וכתיבת הרעיונות שבאמת חשובים ובעלי משמעות.

   מיומנות האבחנה בין רעיונות שיהיו רק פתקיות חולפות, לעומת כאלו שבעלות משמעות ותהפוכנה לפתקיות קבועות, אינה פשוטה כלל ועיקר. מומלץ על כן, לשמור בשלב ראשון יותר, אך לסנן בהמשך- אם אין שימוש, גם יותר.

2. פשטות

   שמירה על פשטות הרעיונות המנוסחים

3. תיוג עם הפנים לעתיד

   תיוג והקשר לא תוך התבסס על איפה שהידע נלמד, אלא איפה יכול להיות רלוונטי בהקשר לנושאים עתידיים ונושאים שעל הפרק.

   וLuhmann התייחס ברעיון המקורי לארבע סוגי תגיות, כאשר רק שניים מהם רלוונטיים לעולם הדיגיטלי: תגיות המלמדים על התחום אליו משויך הרעיון ותגיות המחברות בין פתקיות שונות באופן ישיר.

   הערה: המלצה זו היא אבן יסוד של ROM Global בתיוג לקחים בפתרונות של מאגרי תובנות- מ.ל.

4. הפרדה בין סוגי פתקיות

   בבניית מסה קריטית של מערך פתקיות יש להבחין בשלושה סוגי פתקיות ולדאוג לכמות מספקת מכל סוג:

   1. פתקיות חולפות- תזכורות לרעיונות, מחשבות ולמידה; לפני עיבוד; זמניות

   2. פתקיות קבועות- מהוות את מערך הידע והחלק המרכזי ב SLIP BOX

   3. פתקיות פרויקטים- רלוונטיות לפרויקט בו עוסקים כעת; ניתן לארכבם אחרי

   
   

פירוט: שלבי כתיבה טובה

וSonke Ahrens מציג שישה שלבים לכתיבה טובה.

שלבים אלו מתייחסים לכתיבה אקדמית, לטובת מחקר או עבודת דוקטורט, אך קל להשליך ממנה על תהליכי כתיבה אחרים, בעולם העסקי או בהקשרים אחרים.

מיקוד בלמידה, ובה בלבד

כולנו עסוקים באינסוף משימות, ובוודאי יש יותר ממשימה אחת על שולחננו בכל רגע נתון.

כתיבה טובה מתחילה במציאת דרך להפסקת העבודה הבו-זמנית ומיקוד מלא ללא הפרעות בלמידה וכתיבת הפתקיות כחלק מכך.

מיקוד במשימת הלמידה משמעו- תשומת לב ממוקדת, זיכרון ממוקד (ומשופר) וקבלת החלטות ממוקדת בהקשר לכך.

קריאה עם מוכוונות להבנה

קריאה עם מוכוונות לגזירת פתקיות ידע ומידע שתהוונה בסיס ללמידה.

היתרון הגדול הוא שלעולם לא צריך להתחיל את הכתיבה של המאמר או המחקר מדף ריק; הפתקיות שנגזזרו ובהמשך שולבו זו עם זו, מהוות את הבסיס לטיוטה הראשונה.

כאשר קוראים יש לשמור על ראש פתוח. לא פשוט, היות וכבני אדם כולנו יכולים לשגות, על בסיס הטיית האישוש, שיכולה לשבש את הראייה האובייקטיבית. איסוף פתקיות בתהליך bottom-up המסתכל על כל פתקית כגוף ידע עצמאי, עוזרת להתמודד עם הטיה זו ולהתגבר עליה ומשפר את יכולתנו לבחינה עצמאית ובלתי תלויה של פיסות הידע והמידע שכתבנו.

כאשר קוראים, אל לנו להשלות את עצמנו שאנחנו מבינים, אם לא כן הדבר. נטייה זו מתחזקת כאשר אנחנו שבים וקוראים טקסט מסוים, ואז, היות וכבר מכירים אותו, יותר קל לנו לחשוב שאנחנו גם מבינים אותו.

וSonke Ahrens ממליץ אפילו להתאמן על קריאה, ככלי לשיפור הלימוד.

רישום

רישום על פתקיות צריך להיות חכם:

• ניתן להעתיק ציטוט;

• ניתן לרשום רעיון שעלה במחשבתנו;

• ניתן לרשום מחשבה על משהו שדווקא חסר בטקסט;

• ניתן לכתוב משוב על מה שנקרא או על פתקיות ומחשבות קודמות;

• ניתן להעלות שאלות ישירות, ושאלות המשך שעולות מהקריאה;

• ניתן להעלות שאלות חשיבה ביקורתית הקשורות בנקרא (האומנם? מה אם?)

• ניתן לרשום תבניות שזוהו מקריאת המידע;

• ניתן לרשום רעיון על איך הידע מתקשר ליתר מערך הפתקיות (ה- SLIP BOX) בדרך משמעותית;

• וכדאי לכתוב למה הרעיון על הפתקית בעל משמעות (רציונל).

האם יש מכסה? לכאורה לא, אך כדי לוודא התקדמות החשיבה, כדאי להבטיח לעצמנו שאנחנו קוראים כל יום די כדי לייצר 3 פתקיות חדשות, וכך להבטיח מסה קריטית של רעיונות והתקדמות חשיבתית.

יש להבין שהכתיבה מאפשרת לנו:

1. לחשוב טוב יותר.

2. להרחיב את בסיס הזיכרון החיצוני שלנו.

3. לשחרר את המחשבה מבסיס הזיכרון המיידי, שכן הכול רשום.

פיתוח רעיונות

פיתוח הרעיונות על בסיס הפתקיות, הוא בשלב עיבוד הפתקיות והפיכתן לקבועות, כמו גם הקישור ביניהן.

השימוש במינוח פתקיות אינו מקרי: המידע או הידע הנכתבים- נכון שיהיו קצרים ותמציתיים.

הוספת התגיות היא חלק מתהליך העיבוד ופיתוח הרעיונות; המחשבה על התגיות הנכון מכוון להקשרים- מה הנושא אליו משויכת הפתקית, והאם יש פתקיות אחרות שקשורות לרעיון המוצג כאן.

תהליך העיבוד מתייחס, כפי שמשתמע, לא רק לפתקית הבודדת, אם כי גם להסתכלות כוללת על מערך הפתקיות- השוואה, תיקון היכן שנדרש ואבחנה בין מהותן של רעיונות שונים. בתהליך ההשוואה יש לקורא הזדמנות להסתכל מחדש על הפתקיות הקודמות, ואולי לראות אותן באור מחודש.

למעשה, התהליך המבוצע במערך הפתקיות מדמה (סימולציה) את התהליך העובר על המוח, ופועל בהלימה אליו, כך שהם מזינים זה את זה ומפתחים זה את זה. במילים אחרות, העבודה עם הפתקיות משרתת את היצירתיות ופיתוח הידע. היא מאפשרת, כפי שתואר לעיל, להתגבר על מחסומי זיכרון והטיות, לדחק עם רעיונות, לחשוב עליהם מחדש, להכליל (תגיות הנושא), לקשר (תגיות ישירות) וחוזר חלילה.

הגבלת הרעיון לפיסת ידע מחייב תמצותו ודיוקו- מגבלה שהופכת ליתרון בכל הקשור לפיתוח רעיונות. כך גם המבניות (structuring); היא משרתת את הכיסוי הרחב של כיוונים שונים (divergence) בריבוי הפתקים, בהסתכלות הכוללת עליהם וביצירת השאלות המובילות לפתקיות נוספות.

אמנם לא מוצע שזו תהיה דרך היצירתיות היחידה של האדם, אך בהחלט- זהו חלק חשוב בארגז הכלים ליצירתיות.

שיתוף התובנות

התהליך המוצע של קריאה ולימוד מבוסס פתקיות מקל על אפשרות כתיבה סדורה של הרעיונות כמסמך בר שיתוף. אחד המחסומים העומדים בפני רבים מאיתנו הוא מחסום ״הדף הריק״. קיומן של הפתקיות מאפשר בקלות יחסית לשלב את הפתקיות למעין עמוד שדרה ראשוני המהווה בסיס למסמך, ובכך מקל על שיתוף התובנות עם האחרים. השיטה שבה בשלב ראשון מסתכלים על כל פתקית בנפרד, ובהמשך מסתכלים על המכלול, מאפשרת שילוב של תפיסות Bottom-Up (כל פתקית עצמאית) ו- Top-Down (כולן כמכלול) ובכך לשפר ולייעל בו זמנית את כל תהליך הכתיבה והשיתוף.

יצירת ההרגל הקבוע

כדי להשלים את הצלחת השיטה, יש להפוך אותה להרגל קבוע: להתחיל להסתובב עם עט ומחברת בכל מקום- ופשוט לרשום.

לסיכום- מוצעת פה שיטה שאינה שמה את הלומד במרכז; היא שמה את החשיבה שבלמידה במרכז וכך הופכת את הלמידה לאפקטיבית וזריזה מאי פעם.

---

רוצה ללמוד עוד על ארגון תכנים והנגשה?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

• הבעה בגרף - סיכום ספר

• שיטות עבודה מומלצות בניהול ידע

• כלי מציאות מדומה ככלי הטמעתי להעברת ידע