מנהלים רבים מתחבטים בסוגיה כיצד להניע עובדים לשתף אחרים בידע הסמוי שלהם; ידע אשר נרכש לעיתים ללא מודעות העובד או שהעובד אינו רואה בו ערך מוסף לעמיתיו ולארגון. האתגר בעידוד שיתוף ידע סמוי הוא כיצד להסיט את המחויבות האינדיבידואלית של העובד להישגיו ויעדיו, לנקודת מבט ומחויבות קיבוצית – Indwelling.
מחויבות קיבוצית משמעותה סביבה והתנהלות ארגונית בה האינדיבידואל ישתף ידע סמוי בעת יצירתו וגיבושו באופן טבעי כחלק מעבודתו. בסביבה תומכת זו העובד ייצור ויפתח ידע תוך קבלת היזון חוזר מעמיתיו ובכך ייווצרו צוותי עבודה וחשיבה אמיתיים בארגון. עובד אשר מאמץ מחויבות קיבוצית ישאף לטפח סביבת עבודה שיתופית על מנת לאפשר את מיצוי הידע הנוצר על ידי עמיתיו בצורה האפקטיבית ביותר. התהליך של הענקת ידע הדדית מוביל לפיתוח משותף של ידע שהוא הבסיס לחדשנות עסקית וארגונית.
אם כן, כיצד ניתן לייצר סביבת עבודה שיתופית ותומכת בקרב עובדי הארגון?
היבטים מסוימים של תרבות ארגונית יכולים לקדם או לעכב טיפול ושיתוף בידע בארגון. החוקר Von-Krogh גורס שהתייחסות ארגונית (Care) משפיע על יצירת ידע ושיתופו, וברמתה הגבוהה אף מובילה למחויבות קיבוצית.
מימדי ההתייחסות הארגונית כוללים:
אמון הדדי: מימד חיוני המבטיח שעובדים יעזרו אחד לשני לקבל ולתת מידע וידע לאחרים.
אמפתיה פעילה: משמעותה שהעובד מנסה להבין באופן פעיל את עמיתו ואת הסיטואציה בו הוא נמצא.
גישה לעזרה: משמעותה שעובד אשר זקוק לעזרה יידע לאן לפנות ולמצוא אותה ישירות.
סובלנות בשיפוט האחר: סובלנות בתגובה לטעויות של אחרים, אשר יוצרת סביבה לחידושים וניסויים.
קידום אומץ: עובדי הארגון לא יפחדו להביע את דעותיהם ברבים ולהעניק משוב לקידום הישגי עמיתיהם.
ניתן לסכם את השפעתה של ההתייחסות הארגונית ליצירת ידע אינדיבידואלי וקולקטיבי באופן הבא:
| ידע אינדיבידואלי | ידע קולקטיבי |
רמה נמוכה של התייחסות ארגונית | SEIZING התנהלות המושתתת על השגיות אישית | TRANSACTING התנהלות המושתתת על החלפת מסמכים ושיתוף ידע גלוי |
רמה גבוהה של התייחסות ארגונית | BESTOWING התנהלות המושתתת על שיתוף תובנות בלבד | INDWELLING התנהלות המושתתת על מחויבות קיבוצית וסביבת עבודה שיתופית |
Comments