הספר, Infinite Learning- Your Life, Tour Choice, נכתב ופורסם על ידי Alex Bennet בשנת 2025.
הספר עוסק בלמידה כמסע חיים ואכן מעורר השראה: ללמוד יותר ממה שאנחנו לומדים היום, ללמוד כל כולנו, וללמוד כדרך שמובילה אותנו להיות אנשים שפועלים יותר טוב בעולם.
הספר בנוי משני חלקים: ההסבר התיאורטי; ויחסי הגומלין בין למידה למגוון תחומים אחרים.
עיקרי הנושאים-
הלמידה האינסופית ומרכיביה:
מבוא – למידה אינסופית
המוח
למידה ב-לא-מודע (Unconscious)
למידה חברתית
טכנולוגיה כמקדמת למידה אינסופית
צעדים ראשונים ליציאה למסע.
נספחים* - יחסי גומלין עם עולמות תוכן בהם יש למידה או ניתן להסיק מהם על למידה:
למידת אנוש ובינה מלאכותית
למידה אל מול תורת הקוונטים
למידה והנפש
למידה אל מול אמונה בדת
למידה בעולם החי
למידה בעולם הצומח
מאחלת לכם קריאה נעימה, כמו גם רצון להיות בין הראשונים הקוראים ושוקעים בספר עצמו עם פרסומו (בעת כתיבת סיכום זה- טרם הופץ באופן רשמי).
*בספר מופיעים כפרקים
מבוא- למידה אינסופית
למידה
למידה היא תהליך של רכישת ידע, כישורים והבנה, המאפשרת לנו לצמוח ולשפר את עצמנו ודרך התנהלותנו.
הלמידה יכולה להיות ברמות משתנות, החל מלמידה מסדר ראשון (ידע, דפוסים), דרך יצירת קונספטים חדשים או שינוי הבנות בסיס בעקבות שינויי הקשר, למידה המבוססת על חשיבה מעבר ללוגיקה הקיימת, בדרך המשנה את מערכת האמונות או ערכים, ועד למידה המייצרת שינוי מהפכני, תוך הסתכלות מערכתית כוללת (מערכת המערכת).
הלמידה יכולה להיות פורמלית, דוגמת קורסים שאנחנו לוקחים, או א-פורמלית, לדוגמה בתגובה למצבים שאנחנו חווים.
למידה אינסופית
למידה אינסופית מוגדרת כדרך חיים- למידה רציפה, פורמלית ושאינה פורמלית, ללא תיחום או גבולות.
גורמי מפתח התורמים להצלחת הלמידה האינסופית:
סקרנות ופתיחות מחשבתית- הגורם המניע שיכול לדחוף אותנו ללמידה אינסופית דרך חיפוש מידע והתנסויות חדשות, כמו גם הנכונות להיות פתוח לרעיונות ופרספקטיבות אחרות מאלו שאנחנו מאמצים כיום.
למידה לאורך כל החיים- לרבות למידה בבתי ספר, באקדמיה, קורסים מקצועיים, ומסגרות למידה עצמית. כולל דחיפה אישית מכוונת להתנסויות חדשות.
למידה חוצת תחומים- שילוב ידע מפרספקטיבות מתחומי דעת שונים. יצירת קשרים בין תחומים שונים הינה בסיס לחדשנות, פתרון בעיות וחשיבה אסטרטגית.
מיצוי טכנולוגי- שימוש בטכנולוגיות לשיפור אפשרויות הלמידה, התהליכים, ההתאמה האישית ועוד. בהמשך סיכום זה פרק ייעודי בנושא.
יכולת שיקוף (רפלקציה)- יכולת הערכת העצמי וחשיבה ביקורתית. תרבות בה הפרט מבצע שיקוף לפעילויותיו והתנסויותיו מניעה תהליכי למידה. חשיבה ביקורתית ופתרון בעיות, הם כלים חיוניים ללמידה מתקדמת. כדאי עם עצמי; כדאי עם הקהילה.
שיתופיות (Collaboration) ושיח (Networking)- למידה חברתית עם אחרים משדרגת את הלמידה. התחברות לפורומי למידה רשתיים יוצרת הזדמנות להתנסויות ולמידה מורחבת; החיבור עם קבוצת השונים (לפחות חלקית) כמו בפרוייקטי שיתופיות ובפורומים חוצים, משפרת את עומק הלמידה, בזכות השונות.
יכולת התאמה (Adaptability) וגמישות (Flexibility)- התאמה וגמישות תומכות גם ביכולתנו לבטל למידה וידע שכבר פחות תקפים, וגם ביכולתנו לקבל למידה חדשה אחרת מזו שציפינו. פיתוח מיומנות של הלך רוח מתפתח (Growth Mindset) מסייעת ליכולות אלו.
להיות ברגע (Mindfulness) ולדאוג לעצמנו (Self-Care)- דאגה לבריאות הפיזית והרגשית הם תנאי יסוד לפנאי פיזי ורגשי המאפשרים למידה מתמשכת. היכולת להיות ברגע מפחיתה לחצים ומשפרים מיקוד.
יישום והתנסות- יישום רעיונות וידע חדשים בעולם האמיתי משלימות את תהליך הלמידה ומטמיעות את הידע, ההבנות ודרכי ההתנהלות בתוכנו.
תושייה (Resourcefulness)- להיות בעל תושייה עוזר לנו לחפש, להעריך ולצרוך מידע ממקורות שונים באופן אפקטיבי. פיתוח תושיית חקר והרחבת מקורות הידע משפרת את הלמידה האינסופית.
הגדרת מטרות והישגים- קביעת מטרות, ויעדי למידה, בצד ניטור ההתקדמות והתאמות אסטרטגיות מבטיחה שהלמידה תישאר ממוקדת ואפקטיבית.
מודעות ורגישות תרבותיים- טיפוח מודעות לתרבויות אחרות ופרספקטיבה גלובלית מרחיבה את הפרספקטיבה ומעשירה את חוויות הלמידה. הפרספקטיבה המורחבת יוצרת מגוון שמעמיק את הלמידה. בצד מודעות זו נדרשת רגישות תרבותית להבנת התקשורת הלא-מילולית, והצלחה בעולם הרב-תרבותי החדש.
הנעה פנימית (Intrinsic Motivation)- הדרייב הפנימי ללמוד ולהתקדם. מתודלק על ידי התשוקה שלנו לרכישת ידע.
יכולת התאוששות (Resilience) והתמדה (Perseverance)- היכולת להתמודד עם בעיות ומכשולים; התייחסות לאתגרים כשהזדמנויות לצמיחה. התמדה מאפשרת חתירה למחויבות ארוכת טווח ויכולת הישג למרות הקשיים שבדרך.
לגבי כל אחד מאלו מציגה Bennet כיצד אפשר לשפר את המיומנויות האישיות דרך חיזוק מיומנויות הידע (https://www.kmrom.com/knowledge-capacities)
רגעי למידה
רגעי למידה מתייחסים לממשקי למידה ממוקדים וקצרים, בין רשמיים, או שלא רשמיים, שניתן לקלוט ולספוג במשולב בתהליכי העבודה השוטפים.
רגעי למידה כוללים למידה מכוונת, דוגמת מודולות לומדה, פודקאסטים, יישומוני למידה ועוד; ורגעי למידה לא מכוונים, דוגמת ממשקים ספונטניים של למידה תוך כדי העבודה.
כדאי לשלב רגעי למידה בתהליכי הלמידה השוטפים. היתרונות:
למידה אפקטיבית יותר (מקטעי ידע קצרים וממוקדים)
מחוברות עמוקה יותר לאופי זה של למידה
גמישות הלמידה בכל זמן והקשר.
טיפים נוספים ללמידה אינסופית
עומק ואיכות הלמידה קריטיים להפיכת תהליך הלמידה האינסופית לאפקטיבית. ניתן להעמיק ולשפר את איכות הלמידה על ידי 1) השקעת זמן ייעודי 2) חיבור עם מומחים 3) יישום הידע.
ידע לא חי בוואקום; הבנת ההקשר יוצרת בהירות ורלוונטיות, וכשמיושמת בלמידה אינסופית, מדייקת את יכולת יצירת דפוסי הבנה. דוגמאות לכלים ללמידה שכזו כוללת 1) ניתוח Case Studies 2) התנסות.
יש חשיבות לתזמון הנכון בלמידה, כדי להפוך אותה לאפקטיבית. תזמון מתאים יכול להיות כאשר אנחנו בשלים להבנה; כאשר הידע יכול לשמש אותנו; ועוד.
וגם: משמעות וחזון מכוונים את מסע הלמידה ויוצרים מוטיבציה לקידומו.
למידה אינסופית כדאית גם ברמת האישית לקידום וצמיחה, אך גם ברמה הארגונית להשגת יתרון תחרותי עסקי, הן בשיפור וייעול הביצועים העסקיים והן בחדשנות והתפתחות.
המוח
פונקציות מוחיות קוגניטיביות תומכות בלמידה אינסופית ונתמכות על ידה:
נוירו-פלסטיות: היכולת המוחית להתארגנות מחודשת ביצירת קשרים חדשים כנובע מלמידה והתנסות. מאפשר למידה גם כמבוגרים. למידה אינסופית, אגב, ממנפת את הנוירו-פלסטיות של המוח.
פלסטיקה סינפטית: היכולת המוחית להתארגנות מחודשת תוך ביטול ושינוי קשרים קיימים וכך לקודד ולשמור מידע חדש. יכולת זו חשובה ליצירת זיכרונות ושימור הידע הנלמד לאורך זמן. Bennet מזכירה מודל שפותח ללמידה מבוססת סיפורי מקרה מורכבים, ככלי לפיתוח ואופטימיזציה של המסלולים העצביים.
גמישות קוגניטיבית המאפשרת להחליף בין כיווני חשיבה שונים ולפעול בו זמנית על מספר משימות. חשוב טובת פיתוח יצירתיות, פתרון בעיות ועוד.
חיזוק מערך הזיכרון לשמירה יעילה של המידע במוחנו. למידה יכולה לחזק את מערך הזיכרון, הן קצר והן ארוך טווח. למידה חזרתית היא כלי לדוגמה המחזק את מערך הזיכרון.
ניהול עומס הקוגניטיבי קשורה בזיכרון העבודה וביכולת המוח להחזיק ולעבד מידע במוח לתקופות זמן קצרות. חשוב לריכוז ולפתרון בעיות. סיכום, סנתוז מידע, יצירת מפות חשיבה הם כלים לדוגמה לחיזוק יכולת זו.
מערכי התגמול המוחיים יוצרים דופמין שמקדם תחושות של הנאה וסיפוק. אלו מחזקים את יכולת המאמץ לאורך זמן, כמו גם את הסקרנות. הפעלה יזומה של סקרנות פועלת בכיוון ההפוך לחיזוק מערך התגמול המוחי.
עירור (Arousel) המאזן באופן אופטימלי מתח וחששות אל מול הנאה היוזמים את הנוירו-פלטסיות והורמוני צמיחה הבונים את הקשרים והמסלולים העצביים. היתקלות בקשיים והתמודדות עימם מחזקת יכולת זו.
מיקוד בחשוב תוך סינון המידע הסובב היא יכולת מוחית שקריטית לריכוז וללמידה. ניתן לחזק יכולת מוחית זו על ידי תרגילים קוגניטיביים ותרגילי Mindfulness, כמו גם על ידי סביבת העבודה תומכת המצמצמת גורמים מסיחים.
אינטליגנציה רגשית המתייחסת ליכולתנו להכיר, להבין ולנהל רגשות ואמפתיה היא אינטגרלית ללמידה. רגשות חיוביים יכולים לעודד את הלמידה.
שינה ומנוחה משחקים תפקיד חשוב בגיבוש זיכרונות וארגון מידע שנאסף במהלך היום. תעדוף שינה איכותית, על כן, היא קריטית לקידום הלמידה. גם מנוחות והפסקות מובנות ושאינן מובנות קריטיות להתאוששות מעייפות קוגניטיבית ולתחזוקת רמות גבוהות של ביצועים.
בריאות פיזית ואימון גופני מגבירים את כוח המוח, בכך שהם מגבירים את זרימת הדם ודרך זאת מספקים גלוקוזה כמקור אנרגיה לתפעול העצבי והתמודדות עם רעלים בחמצן.
למידה רב-חושית, בין אם במופעי למידה פורמליים או א-פורמליים משפרת את איכות הלמידה. הפעלת החושים השונים מסייעת ליצירת הזיכרונות החסינים. תרגילי אמנות ושילוב ויזואלי-טקסטואלי הם כלים ללמידה הרב-חושית.
מחוברות לאסטרטגיות מטה-קוגניטיביות של שיקוף עצמי משפרות את המודעות וההסדרה של הרגלי למידה וחשיבה.
ישנם מספר מנגנונים במוח שמאפשרים למידה משופרת דרך אינטראקציה חברתית. קשרי אמון תומכים מזרזים את הצמיחה המוחית, כמו גם את הארגון והאינטגרציה של המידע במוחנו.
פונקציות ניהוליות הוא שם כולל למיומנויות מנטליות המסייעים לפרט לנהל את המחשבות, הפעולות והרגשות כדי להשיג את יעדיהם. הקורטקס הפרה-פרונטלי משחק תפקיד חשוב בבחינת פעילויות אלו, תעדופן וקבלת החלטות בהקשרן.
לולאות משוב קשורות קשר הדוק לרעיון הנוירו-פלסטיות ויכולת המוח להגיב למצבים והתנסויות. לולאות משוב הן, ללא ספק, קריטיות לתהליכי למידה, שכן הן מספקות לפרט מידע על ביצועיו והתקדמותו, ובכך לסייע לו להתאמת אסטרטגיית פעולה ושיפור הכישורים.
הקשר כאמור כפול והדדי; מבנה המוח ומרכיביו מאפשרים את הלמידה האינסופית; ולמידה אינסופית מגוונת בכליה, מחזקת את הפונקציות המוחיות קוגניטיביות.
ברמה המעשית מציעה Bennet:
לקשור עצמנו בפעילויות מאתגרות קוגניטיבית.
לאמץ תפיסה של הלך-רוח צומח ומתפתח מוכוון למידה.
לשלב באופן קבוע בסדר היום תרגול פיזי ואימון Mindfullness.
למידה ב-לא-מודע (Unconscious)
לא-מודע (Unconscious) מוגדר במילון כהיעדר שליטה מודעת או מוכוונת בחשיבה שלנו.
הלא-מודע הוא אחד משלוש רמות מודעות שבמוחנו (מ.ל.):
התודעה מגדירה את המחשבות, הפעולות והמודעות שלנו.
תת מודע מוגדר כתגובות ופעולות שהבנו כשאנחנו חושבים על זה.
לא מודע מוגדר ברובד עמוק יותר, המתבסס על העבר והזיכרונות שלנו.
למידה מרומזת (Implicit)
ניתן להתייחס ללא-מודע (Uleman) כאיכויות פנימיות של המוח שאנחנו לא מודעים להם, ומשפיעים על החשיבה המודעת, כמו גם על ההתנהגות שלנו.
מחקרים העוסקים בידע סמוי מעריכים שכ- 90% מהפעילות המוחית היא בלא-מודע.
ידע סמוי (tacit knowledge) נוצר ונשמר בלא-מודע ומהווה מקור לחלומות, אינטואיציה, שיפוט, ידיעה ויצירתיות.
למידה מרומזת (Implicit) מתייחסת לתהליך רכישת ידע וכישורים בתהליכים של לא-מודע, וזאת בניגוד ללמידה מפורשת (Explicit) הכוללת חשיבה מודעת ומאמץ מוכוון. למידה מרומזת יכולה להוביל להבנות ספונטניות, כאשר המוח הלא-מודע משלב רמזים עדינים לכדי הבנות חדשות.
למידה מרומזת משמעותית בתחומי למידה שונים דוגמת למידת שפות, זיהוי דפוסים ועוד.
יצירת ידע (לרבות שימוש חדש בידע קיים) הן בלמידה קיומית והן בהתנסותית מתרחשות בלא-מודע, כאשר הרגשות שלנו משמשות מרכיב חשוב בהשפעתן על הלמידה.
הלא-מודע מתפקד במיוחד בתהליכי למידה של פתרון בעיות, רגעי אהה, חשיבה יצירתית, אינטואיציה, וסינכרוניות.
השכל (mind) הלא-מודע מפעיל תהליכי תשומת לב והנכחה בתעדוף הידע שישרת את הצרכים והמטרות שלנו.
הוא כולל, שלבי דגירה וארגון מחדש של הידע המצוי הידינו ושנחשפנו אליו, מה שמסביר את הצורך בהירגעות מנוחה ושינה עמוקה לשיפור הלמידה, ואת מקומם של החלומות כחלק מגיבוש הזיכרון.
ברמה המעשית מומלץ לנו לעודד פעילויות שמקדמות תהליכי לא-מודע, לעודד גיוון (אנשים, סיבה) המעשיר את השכל הלא-מודע, לתרגל טכניקות הירגעות ושהייה ברגע ולעודד סקרנות וחקר.
מרכיב יסודי בזיכרון המרומז שלנו הוא הזיכרון הפרוצדורלי שפועל ב לא-מודע ומפקח על יכולתנו לבצע משימות ללא חשיבה מודעת. טכניקות של תרגול חזרתי, סביבות תרגול משתנות ומשובים יכולות לשפר את יעילות הלמידה וגיבוש הזיכרון הפרוצדורלי.
זיכרון זה משמש בעיקר לטובת:
פיתוח מיומנויות חדשות, במעבר משלב של עשייה כפעולה קוגניטיבית מודעת, דרך שלב אסוציאטיבי ועד לשלב של פעילות עצמאית המונחית דרך הזיכרון הפרוצדורלי (חשבו למשל על שילוב הילוכים בנהיגה). לפעילות העצמאית יתרונות רבים שכן היא מייעלת את הפעילות הקוגניטיבית.
דיוק וסנכרון פעולות מורכבות, דוגמת חבטת ספורט של מומחה, נגינה של מאסטרו ועוד.
אך אליה וקוץ בה; ככל שניטיב לפתח ולחזק מיומנויות ולהטמיען בזיכרון הפרוצדורלי, כך יקשה עלינו בהמשך להיפרד מהן, כאשר נרצה לשנות ולאמץ דרכי פעולה חדשים.
מנגנוני לא-מודע המשפיעים על הלמידה
מנגנוני ה לא-מודע הרלוונטיים להבנת ופיתוח הלמידה האינסופית:
חישה: קלטים חושיים, כל אחד בפני עצמו, והשילוב שלהם יחד, משפיעים על הלמידה.
קלטים ויזואליים וקלטי שמיעה הם משמעותיים;
קלטי טעם וריח משפיעים בעיקר דרך הרגשות שהם מעוררים.
נורמות תרבותיות וסביבה: נורמות אלו משמעותיות בעיצוב השכל (mind) הלא-מודע ומנחים את התנהגותנו ואת הממשקים שלנו עם אחרים, וכך משפיעים גם ישירות וגם בעקיפין על הלמידה.
גישה מרומזת (implicit) והטיות: גישה מרומזת מתייחסת להערכות או התחושות שיש לפרט כלפי כל אובייקט, אדם או רעיון, ללא חשיבה מודעת. הם אינם נובעים בהכרח מהעדפות והטיות, ומגובשים על סמך פרמטרים רבים ביניהם הנורמות, הייצוג בתקשורת והחברה הסובבת אותנו.
בפרט, הטיות הן גישות או סטריאוטיפים שמעצבים את ההבנות, ההתנהגויות וההחלטות שלנו. חלקן אף יכול להביא לידי גישה תוקפנית לא מודעת שלנו לזולת.
התאמה לאתגרי הסביבה: הלא-מודע מתאים את עצמו ומכוון את התנהגותנו לאתגרים הסובבים אותנו, בין אתגרי אקלים, סכנה א ו מחסור במשאבים.
איך כדאי לנהוג כדי לפתח את הלמידה האינסופית לאור מנגנונים אלו?
ברמת הפרט- חינוך עצמי (למודעות לחושים, להתמודדות עם גישות והטיות), בקשת משוב ושיקוף. להשתתף בכמה שיותר פעילויות מעשירות מגוונות; להקדיש זמן לתרגול Mindfulness; וליצור הזדמנויות למוח שלנו לעיבוד של הלא-מודע.
ברמת הארגון והחברה- ריבוי חישה בלמידה, חינוך (הטיות, גיוון ועוד), סביבות עבודה משלבות, תכנון עירוני וארכיטקטורה. כמו כן- למידה מתמדת על יכולות הבינה והרובוטיקה המתחדשות ובחינה כיצד הם יכולים להשתלב בלמידה הלא-מודעת שלנו.
לקראת סיום הפרק הזה Bennet נותנת את הדעת על השיקולים האתיים שיש לקחת בהקשר ללמידה ב לא-מודע, למניעת ניצול לא נכון של האנשים, מניעת הטיות ועוד.
למידה חברתית ומשותפת
למידה חברתית בקבוצה
למידה חברתית היא תהליך בו פרטים רוכשים מיומנויות, התנהגויות, כישורים או ידע, מתוך צפיה או ממשק עם אחרים. למידה חברתית היא מרכיב חשוב בפיתוח האדם ובפיתוח תרבויות.
למידה חברתית כוללת שני סוגים:
למידה דרך אחרים: כולל Role Modeling; למידה מצפיה וחיקוי; חניכה (mentoring).
למידה עם אחרים: סביבת עבודה משותפת המעודדת למידה ושיתוף; תהליכי למידה שיתופיים; סביבות ידע רשתיות; למידת עמיתים; קהילות ידע דיגיטליות.
הערה- חיקוי אחרים הוא מרכיב משמעותי במספר סוגי למידה חברתית והוא מאפשר רכישת מיומנויות מורכבות והתנהגויות תרבותיות בדרך פשוטה יחסית.
גורמים משמעותיים המשפעים על למידה חברתית
הקשר תרבותי (ידע, נהגים ונורמות).
משחק בקבוצה (ספורט, פעילות יצירתית ותחביבים).
מדיה (ערוצי מדיה חברתית למיניהם).
סביבה תומכת.
הוראה של האחר
הוראה היא דוגמה לדרך למידה חברתית- מתוך שאני מלמד אחרים אני לומד בעצמי.
ההוראה היא כמובן כאדם מול בני אנוש אחרים, אך גם הוראה של הבינה המלאכותית ואפילו הוראה של הבינה המלאכותית אותנו המלמדת לא רק אותנו, אלא את הבינה.
למידה עם הבינה המלאכותית
למידה עם הבינה אידיאלית מוגדרת כלמידה משותפת משולשת: שילוב מושכל של ה ״אני״ ״אנחנו״ ו ״בינה מלאכותית״ בתהליכי הלמידה.
למידה זו מתחילה ממה שכל אחד מהמרכיבים מייצג (אני- כוונה ותרומה; אנחנו- שכל קולקטיבי; בינה מלאכותית- ידע רחב גלובלי);מעגל רחב יותר מתייחס לניסיון ולממשק בין שלושת המרכבים; והמעגל המורחב כולל את המידע והידע הנלמדים מכל אלו.
בין כל זוג מרכיבים יש קשר, אך יש קשר משולש שמתורגם הן לנוחות פסיכולוגית והן לשיפור הקלות הקוגניטיבית של הלמידה.
בלמידה זו יש חשיבות לקשרי האובייקט-סובייקט בין כל זוג מרכיבים, ובפרט עם הבינה המלאכותית, וכך לייצר יותר דפוסי למידה של ידע. הקשרים באים לידי ביטוי בתקשורת, בלולאות המשוב, כלומר- בלמידה החברתית.
למידה משולשת אינה מקרית ויש לה יסודות בדתות השונות. היא מקלה על יכולת המוח לעבד, לקטלג, לזכור ולאחזר מידע. למידה משולשת, על פי מחקרים, משפרת את תקפות הידע הנלמד, מקטינה הטיות ומשפרת את ההבנה וחוסנו של הידע.
וBennet מרחיבה בהסבר על רמות למידה שונים בהקשרים ללמידה עם הבינה, דוגמת יצירתיות, בינה רגשית, פתרון בעיות ועוד.
היא מתייחסת לצורך להתמודד בלמידה עם בינה עם סוגיות של אתיקה, רב משמעויות, זיהוי טעויות, הקשר, רגישות תרבותית, הפרדה בין סממנים לרעשים, הסברתיות, לולאות משוב שיטתיות ולמידה אינקרמנטלית.
ואין ספק שלמידה שכזו בעלת יתרונות גם לבן האנוש, וגם למכונה
סיכום- מידה חברתית
מה עושים ברמה המעשית?
מתחברים לתהליכי חניכה (Mentorship) ודוגמה אישית (Role Modeling)
יוצרים ומשתתפים בסביבות למידה שיתופיות.
ממנפים פלטפורמות דיגיטליות בתהליכי הלמידה החברתיים.
טכנולוגיה כמקדמת למידה אינסופית
כיום קיימות מספר טכנולוגיות המאפשרות לנו כבני אנוש לקדם את הלמידה האינסופית באופן משמעותי למדי:
למידת מכונה (ML- Machine Learning)
יישומי למידה: התאמת הלמידה לצרכי המשתמש- קצב, תוכן, סגנון, מדריכי למידה, משוב, חיזוי עוד.
מציאות מדומה (VR- Virtual Reality) ומציאות רבודה (AR- Augmented Reality)
יישומי למידה: הפשטה של קונספטים מורכבים; הדמיית סביבה; תרגול בסימולטורים ועוד.
טכנולוגיית בלוקצ׳יין (Blockchain Technology)
יישומי למידה: אפשרות מהימנה להעברת נתוני לומדים.
אינטרנט של הדברים (IOT- Internet of Things)
יישומי למידה: מעקב אחר מצב, התנהגות ומדדי לומדים.
מחשוב ענן (Cloud Computing) ו- טכנולוגיית 5G (5G Technology)
יישומי למידה: דמוקרטיזציה של הלמידה- נגישות לכל.
נתוני עתק (Dig Data) ואנליטיקה (Learning Analytics)
יישומי למידה: תשתית לשיפור תוכניות למידה כוללות ומותאמות.
משחוק (Gamification)
יישומי למידה: שילוב בלמידה לשיפור המוטיבציה וחיבור הלומדים.
רובוטים חינוכיים (Educational Robotics)
יישומי למידה: רובוטי למידה משמשים כיום בהוראת מקצועות מתמטיקה, מדעים, מחשוב והנדסה (STEM).
עיבוד שפה טבעית (NLP- Natural Language Processing)
יישומי למידה: ממשק שיח חופשי עם הלומד (Chatbots), לימוד שפות, הדרכה ותרגול.
הטכנולוגיות רלוונטיות ללמידה בבתי ספר, ללמידה אקדמית, עסקית ואישית.
צעדים ראשונים ליציאה למסע
למידה אינסופית היא דרך חיים. בימינו, היא לא מותרות אלא צורך הכרחי שיאפשר לנו להתמודד בעולם המשתנה, ותוך שכך גם לצמוח ברמה האישית ולתרום לחברה שסביבנו באופן משמעותי.
איך מתחילים ליישם? Bennet מציעה גישה לאימוץ התפיסה שלב אחר שלב:
אימוץ הלך רוח של למידה אינסופית, על ידי פתיחות, סקרנות, הלך רוח מתפתח.
שילוב למידה ברוטינות היומיומיות.
קידום למידה דרך קשרים עם האחרים, על ידי Mentorship ובניית קשרים רשתית.
חיבוק למידה חוצת תחומים וכדרך חיים.
מיצוי טכנולוגיות ככלי ללמידה אינסופית.
פיתוח מיומנויות שיקוף ותרגול Mindful.
למידה מהטבע ומהסביבה.
למידה דרך יצירתיות ומשחק.
חיבוק הכשלון והבנה שגם הוא כלי ללמידה.
אלו החיים שלנו; זו הבחירה שלנו. כדאי לנו.
נספחים
למידת אנוש ובינה מלאכותית
למידה של יצורי אנוש מבוססת על בחירה, ומונעת על ידי סקרנות, התלהבות מגילוי וחדווה.
הגם שהבינה אינה יכולה להביע אף אחד מאלו, היא יכולה לדמות אותם, ולתת להם משמעות מותאמת:
חדווה (Joy):
סגנון שיח מתלהב
משוב חיובי
תחושת התקדמות בלמידה- דרך איטרציות ושיפור ביצועים מתמשך
השלמה משימות ותחושת הישג
תחושת משמעות וסיפוק
סקרנות (Curiosity):
זיהוי דפוסים; מניע את גילוי הקשרים והיחסים בתוך המידע
שאילת שאלות או הצעת כיווני המשך לשיחה
למידה מתמשכת הנובעת מהאינטראקציה בין האדם למכונה
גילוי (Discovery):
יצירת תובנות ותכני Aha במבוסס על הנתונים !
הכוונת מענים דינאמית המבוססת על משוב המשתמש או קלט חדש
סינתזת נתונים לכדי מידע בעל משמעות.
קל להבין למה למידה פשוטה מתקיימת. גם למידה מסדר גבוה יותר יכולה להתקיים כנובע מתהליך מתמשך של אינטגרציה וסינתזה המאפשר זיהוי דפוסים, וברמה גבוהה יותר גם קונספטים, וכן הלאה.
יש לקחת בחשבון שאנשים רבים חוששים משימוש בבינה, ואחד האתגרים החשובים בהצעת פתרונות כרוך בהפיכת חששות אלו למחוברות (engagement) והתלהבות, תוך הפגת החששות הרגשיים ושיפור מענים כדי להתמודד עם החששות הרציונאליים (הטיות, אמינות מידע ועוד).
למידה אל מול תורת הקוונטים
יש מספר נקודות ממשק בין תורת הקוונטים לתהליכי למידה אינסופית, והבנת תורת הקוונטים יכולה לשמש כמסגרת תפיסתית להבנה טובה יותר של הלמידה האינסופית.
עיקרי הקשר בין שני התחומים:
דינאמיות וחוסר ליניאריות
שני התחומים פועלים בדרך דינאמית ופועלים על כן באופן אופטימלי בסביבות מורכבות אדפטיביות. חוסר הלינאריות גם מתאימה לסביבה רבת הפנים, וגם מאפשרת קפיצות מדרגה לא צפויות.
רב-מצביות (superposition) ועיבוד מקבילי
בתורת הקוונטים רב-המצביות מאפשרות לכל פרט להיות במספר מצבים באותו הזמן. גישות אלו שמיושמות בלמידת מכונה ובלמידה אנושית ויצירתיות, הן הבסיס לפוטנציאל לתפוקות של חדשנות.
קשרים והסתבכויות (entanglement)
מערך הקשרים וההסתבכויות, כפי שמכונות בעולם הקוונטים, משמעם ששינוי בקרב כל פרט, משפיע על כל הפרטים האחרים, בלי קשר למרחק ביניהם. המשמעות מאחורי ״תסבוכת״ זו היא ההוליסטיות. קל להבין כיצד ניתן לראות את השפעות הלמידה של כל פרט על הארגון והחברה, ואיך הלמידה של כולנו משפיעה על כולנו.
תנודתיות (fluctations)
תנודות קוונטיות מתייחסות לשינויים זמנים ברמות האנרגיה, כתוצאה מעיקרון אי הוודאות. התנודות מאירות את התפקיד המשמעותי של הספונטניות וחוסר הוודאות בתהליכים יצירתיים.
אפקט הצופה (observer effect)
במכניקת הקוונטים משמעות אפקט הצופה, שעצם הצפייה משפיע על המערכת עצמה. גם בתהליכי למידה, שיקוף ומטה-למידה, משנים את תפיסת הלומד והבנותיו.
קוהרנטיות וסינרגיה
קוהרנטיות בתורת הקוונטים מתייחסת לתופעה שפרטים קשורים זה בזה וההתנהגות ביניהם מתואמת ושיתופית. קוהרנטיות זו מלמדת על הסינרגיה שבלמידה.
מנהור קוונטי
מנהור קוונטי מתייחס לתופעה שבה פרטים מצליחים לעבור דרך מכשולים שנראה היה שלא יוכלו להם. ניתן ללמוד מכאן על יכולת המוח ההישגים קוגניטיביים בלמידה, גם כאלו שלא היינו יכולים להעריך שהמוח יוכל להם.
וBennet מציעה כלים פרקטיים כיצד לקדם את הלמידה האינסופית תוך למידה מתורת הקוונטים:
חבקו את המורכבות וחוסר הליניאריות
מצאו חיפוש וחקר מקביליים
טפחו סביבות למידה קשורות ומשולבות
עודדו תהליכי שיקוף
אפשרו רנדומליות וספונטניות
העמיקו למידה שיתופית
עודדו אסטרטגיות חשיבה מכוונות ותהליכי פתרון בעיות יצירתיים להתמודדות עם מכשולים.
למידה והנפש
מנקודת מבט פילוסופית הנפש היא הכוח המניע אותנו, והבסיס למחויבות האישית להתפתחות אישית.
הסתכלות על למידה אינסופית מפריזמה של הנפש, מציעה מספר היבטים שכדאי לקחת בחשבון בלמידה:
מוסר
השקעה המשכית בלמידה והעמקת ההבנה לגבי מותר ואסור, צדק וחמלה.
צמיחה נפשית ורגשית
למידה שמטפחת את הנפש וחיפוש עצמי.
למידה מנטלית גבוהה יותר
למידה לא רק של ידע אלא של מיומנויות גבוהות יותר דוגמת שיקוף, יצירתיות וחשיבה ביקורתית.
משמעות וכוונה
חיבור לתהליכי למידה משמעותיים התורמים לא רק לפרט אלא למטרה גדולה יותר מה ״עצמי״.
שילוב הוליסטי
הרמוניה ואיזון כאשר נפשי, רגשי, מנטלי ופיזי מוכוונים.
לסיכום: שלבו את הרגש, המוסר והאינטלקט; תנו מקום לחברה ולקהילה; השקיעו בחיפוש עצמי; תנו מקום ליצירתיות ולחדשנות; ו- השקיעו ברווחה (well-being) ובאיכות חיים.
וברוח הספר כולו: תנו מקום לבינה המלאכותית גם בהרחבת הנפש.
למידה אל מול אמונה בדת
וBennet ממשיכה משיח כללי על הנפש לשיח פרטני יותר על הקשר בין למידה ודת.
דתות שונות במהלך ההיסטוריה ובאופן חוצה תרבויות, תרמו משמעותית לפיתוח תפיסת הלמידה האינסופית, לא רק ככלי לשימור ידע והעברתו מדור לדור ומאחד לשני, אלא גם ככלי להמשך חקר אינטלקטואלי.
וBennet בוחנת לגבי 10 דתות שנות, מדתות מסורתיות ותרבויות שונות עד הנפשיות של עידן ה New Age העדכני. בכל אלו היא מוצאת מכנה משותף של:
שילוב הוליסטי של נפש, גוף וראש
חשיבות המשמעות והכוונה מעבר למקום ה ״עצמי״
קשר ותלויות בין הנפש לסביבה ולקהילה
חיפוש נצחי אחר החוכמה
פרקטיקות של מדיטציה
טקסים ורוטינות קבועות
מסורות כתובות וכאלו בעל פה
טבע מחזורי של הקיום
נשגבות
השתנות אישית
שפה סימבולית ומטפורית
תפקיד המורה או המדריך.
ואולי... הלמידה היא דת בפני עצמה. הכמיהה האינסופית ללמידה. למידה אינסופית, כמו כל דת אחרת, היא בחירה שלנו; היא גם מחויבות שאדם מחליט לקחת על עצמו.
ולכל מי שמזדהה עם הרעיון ואכן רוצה לקדם למידה אינסופית- השקיעו בכל הסעיפים לעיל; כמובן, בפריזמה של למידה.
למידה בעולם החי
עולם החי מדגים יכולת יוצאת דופן של גמישות ובינה, המאפשרים להם ללמוד באופן מתמשך ולהשתנות תוך כדי חייהם.
היבטים מרכזיים שכדאי לתת עליהם את הדעת:
התאמה לסביבה המשתנה, בין התנהגותית, פיזיולוגית או מבנית, המשפרת את יכולתם למצוא מזון, להימנע מטורפים, למצוא מחסה ועוד.
למידה חברתית, כמנגנון שמאפשר להם לאמץ יכולות וכישורים חדשים. זאת במגוון דרכים דוגמת חיקוי או התנהלות משתנה משותפת כחלק מציד מזון.
פתרון בעיות וחדשנות, בהתמודדות עם אתגרים וקשיים לדוגמה במציאת אוכל או מציאת דרכם.
תקשורת מורכבת הינו מרכיב משמעותי בתהליכי למידה אצל בעלי חיים, ומאפשר להם להעביר ולקבל מידע המאפשר תיאום, הן בזמן סכנה והן במצבים רגועים יותר.
זיכרון ואחזור מידע הן יכולות שחיוניות שמשרתות בעלי חיים הן לצרכים המיידיים כמציאת אוכל וניווט, והן כאסטרטגיות ארוכות טווח דוגמת נדידה בהתאם לעונות השנה.
מה ניתן ללמוד מבעלי החיים? בעיקר איך ליצור תנאים מיטיבים שישפרו למידה:
אהבה ללא תנאי, שיכול לסייע לנו הן לפיתוח בינה רגשית, אך גם כמרחב המאפשר התפתחות אישית.
לחיות ברגע, הלך רוח המשפר רווחה (well being) ומפחית מתחים.
חמלה ונאמנות מלמדות אותנו כבני אדם את ערך ההתמסרות, איך לחזק קשרים ותמיכה הדדית,.
לשמוח (joy) גם מהדברים הפשוטים. מסייע לבני האדם ליצירת חיים מאוזנים יותר, להתמקד בתודה ובשביעות רצון.
אבל וריפוי אצל בעלי חיים יכולים ללמד אותנו איך לחזק את החוסן הרגשי שלנו, בעיבוד אובדן והוקרת הקשר שהיה מלכתחילה.
למידה בעולם הצומח
למרות שלצמחים אין מוח או מערכת עצבית מפותחת כשל בעלי חיים, עדיין הם מדגימים יכולות מרשימות בכל הקשור ל:
התאמה לתנאי הסביבה ותגובה לגירוי מאפשרת לצמחים לנהל את משאביהם ביעילות, לתחזק את בריאותם ולהבטיח המשכיות.
איתות כימי ותקשורת מאפשרת לצמחים לאותת על סכנות, למשוך אורגניזמים רצויים ולשנות את מצבם הפיזיולוגי.
פלסטיות פנוטיפית היא היכולת לשנות תכונות כתוצאה מתנאי הסביבה. מאפשרת לצמחים ללמוד ולהשתנות תוך התאמת אסטרטגיות ניהול המשאבים, ההגנה וההתרבות בהתאם להקשר האקולוגי.
קשרים שתופנים (סימביוטים) מאפשרת לצמחים לטובת שרידות, תזונה ושדרוג עצמי.
זיכרון ואחזור מידע. למרות שלצמחים אין מערכת עצבית הם מדגימים סוג של זיכרון בדרך תגובתם לסביבה ולגירויים.
מרשים.
Comments