top of page

Knowledge Management Mobilization in the Social Sciences and Humanities - סיכום ספר


עטיפת הספר

הספר Knowledge Management Mobilization in the Social Sciences and Humanities: Moving from Research to Action הינו ספר שנכתב כבר בשנת 2007 ע״י Alex & David Bennet, המשלים וממשיך סדרת ספרים של הזוג, חלקם כבר סקרנו במאגר סיכומים זה (דוגמת Inside Innovation , Innovative Creativity). הסוגייה בה עוסק הספר ובגינו נכתב, מעניין לדעתי, בדרך זו או אחרת, עם אתגר המעסיק את כולנו: נתק בין מחקר ושדה. הרקע: ממשלת קנדה הבינה שמחקר מבוצעים, אך הידע נשאר באקדמיה, ולא עובר דיו לשדה, ספציפית במדעי החברה ומדעי הרוח. מטרתו של הספר להציע מתודולוגיה להנעת ידע זה.


עיקרי הנושאים
  • רקע תיאורטי

  • תוכנית הנעת הידע

  • שילוב בעלי העניין בתהליך

  • תוצרים, תוצאות והערכת ההצלחה


בסופו של הספר מופיעים שני סיפורי מקרה, האחד בין אקדמיה לקהילה, והשני מדגים איך בתוך ארגון אפשר להסתייע באותה מתודולוגיה בשינויים קלים, לטובת העברת ידע בין דור ותיק לדור הצעיר. מכאן, שלא רק והידע המוצע בספר רלוונטי לכל חברה, אלא חלקים בו יכולים להיות ישימים לכל ארגון וארגון


רקע תיאורטי

הנעת הידע: מונחים

  • הנעת ידע Knowledge Mobilization: תהליך יצירת ערך של ידע ממוקד, כתוצאה מפיתוח, הטמעה, מינוף, שיתוף ויישום הידע בקהילה מוגדרת.

  • יצירת ידע Knowledge Creation: תוצאה של תהליך בו אנשים חושבים, חשים, לומדים ומשוחחים (אינטראקציה).

  • פיתוח ידע Knowledge Development: יצירה מוכוונת של יצירת ידע באמצעים של מחקר, ניסוי או ניתוח של תחום מסוים, במטרה להרחיב את ההבנה האנושית.

  • ידע Knowledge: היכולת (הפוטנציאלית או המעשית) לבצע פעולה אפקטיבית. [ידע ללא פעולה הוא בזבוז, ואילו פעולה ללא ידע הינה מסוכנת.] [מידע בידי אנשים הופך לידע ופעולה. פעולה שמשיאה ערך יוצרת פעילויות נוספות, ובעזרת משוב חוזר לאנשים ליצירת ידע ופעולה חדשים.]

  • חוכמה Wisdom: היכולת ליישם ידע לתועלת מאוזנת של הפרט, הקהילה והאנושות.

  • ניהול ידע Knowledge Management: תפיסה שיטתית לאופטימיזציה של ההון האנושי לקידום יעדים. [ניהול ידע הינו שדה רחב שמטרתו לשפר ארגונים דרך יצירת, שיתוף, מינוף ויישום של ידע.]


הנעת הידע: עקרונות מסדרים

  • הנעת הידע מהותה תמיכה בתהליך הלמידה והשיתוף של ידע באמצעות פיתוח מודע של קשרים, יחסי אנוש וזרימה של ידע בין כל בעלי העניין.

  • הידע עצמו הוא מקור לאנרגיה והעצמה; מקור להכוונה לשיפור ביצועים.

  • תוכנית הנעת ידע כוללת מובילה ליצירת ערך מתמשכת.

  • הנעת הידע היא תהליך של בניה משותפת של יצירת ערך לצורכי הידע בקהילה, בכלים של Pull & Push.

  • בהנעת ידע יש לתת את הדעת לא רק על הבאת הידע למשתתפים השונים, אם כי גם מה המשתתפים יכולים לעשות עם הידע הנרכש .

  • תהליך הנעת הידע מחייב גמישות של בעלי העניין ביחס לידע שכבר קיים בידיהם; הוא מאפשר להם לייצר הבנה משותפת, חדשה, ברורה ואובייקטיבית של המצב, תוך יצירת קהילת ידע משותפת ביניהם.

  • כדי להצליח בתהליך הנעת ידע ולא להגיע לידע שגוי כתוצאה מ ״טלפון שבור״ בתהליך, נכון לשלב תהליכי למידה מסדר שני (משוב, למידה על הלמידה, חשיבה ביקורתית).

  • כדי שתהליך הנעת הידע תצליח נדרש מגוון של אנשים; המגוון הוא מקור לחיכוך, למידה ויצירתיות. אך כדי להשיג מגוון מתאים ומפרה נדרש ״ניצוח״ ופעילות פרו-אקטיבית.

  • כדי להיות אפקטיבי, על תוכנית הנעת הידע לשקף את סוגי השינוי שאותם הקהילה מבקשת להשיג.

  • לא תמיד יתרונות הנעת הידע ברורים בטווח זמן מידי.


מאפייני הידע

הידע בתהליך הנעה יכול להיות שונה ממקרה למקרה, ובעל מורכבות משתנה.

שבע רמות של טקסונומית הידע האפשריים (בהתאם להקשר):

  1. וKMETA: ידע-על. ידע על ידע, יצירתו, מאפייניו זרימתו ושילובו.

  2. וKRESEARCH: ידע תיאורטי וידע מבוסס ראיות לגבי תיאוריות, חוקים ועקרונות המסבירים תופעות.

  3. וKPRAXIS: ידע מעשי הנוגע לחוקים, יוריסטיקות, ניהול שינוי והסברים כיצד מערכות פועלות.

  4. וKACTION: ידע בפעולה. לרוב סמוי. ידע מקומי המנחה אותנו בדרך הפעולה השוטפת.

  5. וKDESCRIPTION: ידע המורכב ממידע תיאורי- מי, מה, איפה ומתי.

  6. וKSTRATEGIC: ידע אסטרטגי לגבי פעולה, פעילות או משימה; בעל השפעה ארוכת טווח על הקהילה.

  7. וKLEARN: ידע הקשור לדרך הלמידה האישית, קבוצתית או ארגונית הצוות הנעת הידע.


הידע, תמיד תלוי הקשר, והאנשים יוצרים משמעות והבנה על בסיס ההקשרים. ככל שיש יותר דפוסי הקשר משותפים בין מוסרי הידע (אקדמיה) לבין מקבליו (שטח), ההבנה המשותפת יכולה להעמיק.

יש שמונה פרספקטיבות שונות להבנת ההקשר:

  1. וContent- מיקוד בתוכן עצמו.

  2. וSetting- סביבה; מסגרת

  3. וSilent Attention / Presence- הקשר שמודעים אליו אך לא מובע

  4. וAssociated Information Signals- דפוסי התקשורת הלא-מילוליים

  5. וShared Context- דפוסי המידע המשותפים במערכת הנתונה

  6. וPersonal Context- ההקשר האישי. מבוסס אמונות, דעות, התנסויות ותחושות

  7. וThe Unconscious- ההקשר התת-מודע

  8. וPattern Context- רמות גבוהות של דפוסים קשורים המופקים בעת תהליך החשיבה.


גישות משלימות להנעת ידע

  • וAction Learning- למידה ארגונית מבוססת הדגמת תיאורי מקרה והדגמת התוצאות

  • וAction Research- בהקשר זה: מחקר המבוסס שטח חזק המבין את צרכיו ואת הידע הקשור

  • וAppreciative Inquiry- גילוי הוקרה של המיטב באנשים, כדרך חשיבה וקידום שינוי

  • וCommunity Service Learning- שילוב של למידת אקדמיה בהתנסות בשירות בשטח תוך הלמידה

  • וSocial Marketing- השפעה על התנהגויות האנשים בקהילה, בהתבסס על תפיסות שיווק מקובלות.


תוכנית הנעת הידע

שלבי הנעת הידע

תוכנית הנעת ידע כוללת את שמונת השלבים להלן:


תרשים זרימה


הערות:

  • ניתן ליישם תוכנית הנעת ידע הן לטיפול בבעיה והן למימוש הזדמנות.

  • מדובר בתוכנית שהיא ספירלית; המשוב מביא למצב נוכחי והבנה חדשים והמשך נגזר. ולמרות שזו לא מטרת התהליך, הידע ממשיך לצמוח תוך שכך.

  • ההבנה משפיעה על הידע התיאורטי, המעשי והפעולה ומושפעת מהמצב החדש והמשוב.

  • הצלחת התוכנית תלויה בבחירת הפעילויות והמתאימות ובדרך ועומק חיבור השותפים.

  • יש לתמוך את זרימת המידע, ההבנה, המשמעות והיישום לכל אורך הדרך, עד יצירת הערך הרצוי.

  • יש לקחת בחשבון שיש אתגרים בתהליך הנעת הידע, עיקרם תקשורת, העברת ידע, הפיכת הידע לפעולה, ניהול השינוי והצורך בלמידה על ידי מקבלי הידע.


הפעולות הטיפוסיות האפשריות להנעת הידע מפורטות בפרק להלן.

חיבור השותפים- בפרקים שאחרי.


גורמי מפתח להצלחת התוכנית

  1. פורמט ידידותי למשתמש

  2. מחויבות והתלהבות של בעלי העניין

  3. משאבים מתאימים

  4. אסטרטגיות הנחייה והעברת מקל

  5. זמן, אנרגיה וקשב

  6. התאמה בין הידע הנחקר לצורכי בעלי התפקידים בשטח

  7. יכולת שיח משותף לגבי הממצאים

  8. שיתוף ידע ושיתוף פעולה (collaboration) בין בעלי התפקידים

  9. דיאלוג מתמשך

  10. תובנות משותפות

  11. בחירה של מגוון פעילויות

  12. הושטת ידע ויציאה (reaching out) ממוקדת אל מחוץ למעגלים המסורתיים (אקדמיה ושטח)

  13. גישה ניסויית גם ליישום

  14. מוכנות לנסות כיוונים חדשים; פתיחות להקשבה ולמידה

  15. מוכוונות לפעולה (ולא רק לתהליכים)

  16. הזדמנות ייעודית לגלות ולשתף את המחקר

  17. מקצוענים הפועלים יחד בפיתוח והרחבת גבולות

  18. גישה של משוב מוקיר

  19. למידה מפעולה.


נדרשת גם אוריינות למחקר, למידע, לערוצי תקשור, להנעת ידע ולחשיבה מערכתית כדי להצליח בהנעת הידע.


התוכנית עצמה תנוהל כפרוייקט- החל משלב ייזום והתכנון, דרך התנעה, הרחבה, צמיחה, תחזוקה וקיימות לאורך זמן, ועד סגירה רשמית של התוכנית תוך וידוא הערכה, תיעוד, הפקת לקחים וחגיגת הסיום.


פעולות להנעת הידע

הנעת הידע תכלול מגוון פעולות המשולבות יחדיו.

אלו יכולות לכלול פעולות נקודתיות ופעולות לאורך זמן, והן מלוות בכלים המאפשרים לחזור עליהם, להרחיב את קנה המידה ולהאיץ את התהליך.


פירוט:

אירועים להעברת ידע

הסבר: מפגשים בין בעלי העניין.

המטרה: יצירת אינטראקציה בין בעלי העניין בדרך שתגביר את העברת הידע בשלביו השונים.

דוגמאות: ועדה מייעצת, השקה, קולוקוויום, מפגש קהילה, כנס, תחרות, תערוכה, פסטיבל, קבוצת מיקוד ועוד.


תשתיות להעברת ידע

הסבר: כלים ותהליכי בסיס בהקשר להנעת הידע.

המטרה: תמיכה והקלת ישימות הנעת הידע.

דוגמאות: שירותי ייעוץ, תרגום, הכנת מצגות, ערוצי מדיה.


תחזוקת הידע

הסבר: כלים ותהליכים המאפשרים שימוש לאורך זמן בידע.

מטרה: הבטחת קיימות הידע המועבר.

דוגמאות: פורטל, מאגר מסמכים, ערוץ ברשת חברתית, ואפילו מאגר תמונות ״ממ״ (Meme).


שילוב בעלי העניין

בעלי תפקידים

השותפים המרכזיים בתוכנית הנעת ידע כוללים:

  • חוקרים באקדמיה: חקר והבנת התיאוריות, תפיסות, יחסים והיבטים מציאותיים הרלוונטיים לתחום.

  • משתתפים: הבנת הידע של החוקרים והעברתו לקהילה.

  • מנהיג קהילה: הובלת הקהילה (ועצמו) לשינוי ופעולה, המבוסס על הידע הנלמד.

  • בעלי עניין משפיעים: גורמים בתעשייה, בפוליטיקה, בחינוך ובעסקים, שהינם בעלי עניין בידע הנלמד. תפקידם לתמוך ולאפשר את קבלת הידע והשינוי בעקבותיו.

  • חברי הקהילה: תורמי ידע המשפיע על המחקר מלכתחילה, ומקבלי ידע המושפעים ומשתנים בעקבותיו.


יש לקחת בחשבון שבעלי התפקיד השונים בעלי הסתכלות שונה ונדרשים להבין ולפעול בד בבד, כל אחד בדרכו.


בעלי העניין ייקחו חלק בתהליכי הלמידה ובתהליכי הנעת הידע, כמפורט:


למידה

שילוב בעלי העניין צריך להתחיל בלמידה משותפת, עוד הרבה לפני שיש תוצרי ידע שמבקשים להניע.

  1. למידה חברתית: בעלת ערך. יכולה להתרחש כאשר פרטים בעלי ניסיון וידע משתפים את ההבנה שלהם זה עם רעהו, בשיחות, סיפור סיפורים או דיאלוג.

  2. למידה אישית: לא לוותר. למידה בה כל אחד ואחד מן הפרטים מצליח לגעת בידע הסמוי שלו, כדי שיוכל לשתפו עם האחרים. הגעה לידע הסמוי יכולה להיות תוך שימוש במגוון טכניקות דוגמת מדיטציה, תשאול עצמי, חלימה בהקיץ, סנכרון בין האונה הימנית והשמאלית במוחנו, ותשאול רפלקטיבי. שיתוף הידע הסמוי שהתגלה לא תמיד פשוט וכלים אפשריים ליישומו כוללים קהילות מצומצמות, למידה הלוקחת בחשבון את ההקשר (mindful thinking) ועוד.

  3. למידה תוך שיתופיות (collaboration): אחת הדרכים האפקטיביות יותר לייצר סביבת למידה וכדי ולייצר הבנה משותפת של בעלי עניין.

  4. למידה פורמלית: למידה במסגרת אקדמית של אוניברסיטה או מכון מחקר, תוך החלפת ידע עם השטח. חשוב בלמידה פורמלית לשלב גם את הסטודנטים בתהליכי הלמידה והנעת הידע, ואפילו את הילדים והנוער הנמצאים בבתי ספר. בעולם החדש הם בעלי ידע משלים, ואפילו מומחים בכל הקשור למשל במדיה החברתית והתכנים שבה.


הנעת הידע

שילוב בעלי העניין בתהליך הנעת הידע יכול להיות מאתגר. תפקידם המשותף של בעלי העניין הוא לאפשר זרימת ידע מיטבית בין ידע תיאורטי (ה-מה), ידע מעשי (ה-איך) וידע בתנועה (המימוש).

הקהילה ומי שמוביל אותה משחקים תפקיד מרכזי בתהליך ההנעה.


כדי לשלב את בעלי העניין יש לתת את הדעת על מסגרות אפשריות שיעברו אותם ויקדמו את הנעת הידע:

  1. רשתות ידע- קבילות ענין, קהילות למידה, קהילות מחקר, קהילות מעשה.

  2. מנגנוני משילות- ועדה מייעצת, ועדת היגוי, צוות פרויקט, צוות הערכה.

  3. תוכניות ניהול שינוי- המשלבות מובילי שינוי, האחראים, כל אחד בגזרתו, לשמש כסוכן להנעת הידע.


באופן טבעי למנהל הפרויקט תפקיד חשוב בשילוב בעלי העניין ולא רק מעשיהם, כי אם גם דרך התנהלותם יכולה להיות גורם מפתח להצלחה, לרבות יצירה והדגמת סביבה מכבדת, הגונה, שוויונית, המתמקדת ביעילות ומועילות, והממנפת את הידע כל אימת שניתן.


תוצרים, תוצאות והערכת ההצלחה

התוצאה הרצויה ממהלך הנעת ידע ברורה: השפעה על אנשים ועל החברה, בהתאם למהות הידע הנלמד.

התוצרים נשמרים ומנוהלים בכלים ותהליכים המאפשרים שימוש לאורך זמן בידע (סעיף תחזוקת הידע בפרק הפעילויות לעיל).


הערכת ההצלחה חשובה. התפיסה הרווחת כיום בארגונים שמה שנמדד מקבל קשב, ולכן עצם המדידה היא כבר בעלת ערך לכשעצמה, ובאופן טבעי מוצע לקיים אותה:

  • כהערכה ופחות כבחינה.

  • כהערכה שיתופית ומשתפת (לא גורם חיצוני צדדי).


ההערכה היא בשלבים שונים:

  1. מדדי תשומות (לרבות מדדי קלט, מדדי מערכות ומדדי תהליך)- לאורך התוכנית, כדי לוודא התקדמות. דוגמאות: השתתפות, משוב, כניסות למערכת, בקשות מידע.

  2. מדדי תוצאה- להערכה האם יעדי המחקר הושגו. דוגמאות: משתנה בהתאם ליעדי המחקר.

  3. מדדי תפוקה- להערכת ההשפעה על האנשים והסביבה. דוגמאות: שינויים תרבותיים, שינויי מדיניות, הוספת תקצוב לתהליכים דומים.

  4. מדדי קיימות- להערכת ההשפעה לאורך זמן. דוגמאות: הבטחת המדדים לעיל לאורך זמן.


סיכום

זהו. סיכמנו את עיקרי התפיסה איך ניתן ונכון להניע ידע מהאקדמיה לשטח.

שאלה שסקרנה אותי (מאד) נוגעת ליישומה של המתודולוגיה הלכה למעשה. ובכן- התשובה חיובית. רשות המחקר בקנדה הכריזה, בעקבות פיתוח המתודולוגיה, כל מימון מחקר מ-SSHRC (רשות המחקר לחברה ורוח של קנדה), כרוך בחתך רוחב של השתתפות בעלי עניין (מהקהילה) כחלק מחוזה התקציב. לא די לבצע את המחקר ולכתוב עבודה אקדמית... יש ליישם את המחקר.

הלוואי על כולנו.

Opmerkingen


bottom of page