top of page
תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

Mindgym - סיכום ספר

עודכן: לפני 5 ימים


עטיפת הספר

הספר "Mindgym: Achieve more by thinking differently, נכתב בשנת 2014 על ידי Sebastian Bailey ו- Octaviius Black. מנעד הנושאים בהם עוסק הספר, רחב ביותר. החל מדרכים לקידום העצמי דרך מניעת דחיינות, דרך חיזוק קשרים חברתיים ועד הפחתת לחץ- כל מה שיכול לעזור לאדם לתפקד טוב יותר בארגון או בחיים בכלל.


מפת הספר:


יש בספר הכל. והעצות טובות. דווקא משום כך, קשה לקרוא אותו (ההיצף..), ובו זמנית, אי אפשר שלא לקרוא אותו (הוא באמת מצליח ליישם הכל על עצמו?)


בשורה התחתונה- לא הייתי מוותרת. קריאה מהנה.


מפת הספר

שליטה בחשיבה


וBailey ו- Black מציעים מספר כלים משמעותיים לשליטה בחשיבה:

  1. היכולת לעבור מחשיבה אוטומטית לחשיבה מוכוונת מועילה >>

  2. חשיבה אופטימית קשובה >>

  3. חשיבה יוזמת (פרו-אקטיבית) >>


1. חשיבה מוכוונת:

וBailey ו- Black מתייחסים לארבעה סוגים של חשיבה של המוח:

מיקוד חיצוני (עשייה)

מיקוד פנימי (חשיבה)

טייס אוטומטי: טוב למשימות רוטיניות; אפשר לפספס הזדמנויות שנקרות.

- מתי כדאי לצאת ממצב זה?רוצים להשיג משהו חדש/ דרך אחרת

- נסיבות אחרות מהרגיל

- רוצים להשתפר מעבר למוכר

קריטי: הסחת הדעת, כאשר במקום לפעול, כל הזמן חושבים איך נכון לפעול, והאם נכונה הדרך הנוכחית.

טוב, כאשר יודעים לשאול את השאלות הנכונות.

מזיקה

וEngaged: מצב שבו כל כך עסוקים בעשייה, ונסחפים בה בדרך שיוצרת זרימה. יוצר שיא בביצועים.

חושב: טוב לניתוח מצב, העלאת חלופות, תיקון טעויות וקבלת החלטות.

מועילה

לכל אחד מאיתנו יש נטיות להיות יותר במיקוד פנימי או חיצוני, אך לא באופן מוחלט במקום מסוים. החוכמה היא:

  1. לדעת לזהות איפה נמצאים

  2. לדעת לעבור למצב אחר כשצריך.


ליציאה ממצב של טייס אוטומטי אמנו את עצמכם לסרוק את הסביבה ולחפש דברים חדשים.

להסרת הסחת דעת נסו להכניס עובדות אובייקטיביות שיפחיתו חששות.

למעבר למיקוד פנימי הקצו זמנים שקטים ביום שתוכלו להשקיע בחשיבה. הירגעו.

למעבר למצב engaged התמקדו בתהליך, או במרכיבים היוצרים אותו (קול, מעשה וכו').

2. חשיבה אופטימית קשובה:

אנשים אופטימיים ואנשים פסימיים נבדלים בדרך בה הם תופסים את העולם. אופטימיסטים מתארים אירועים שליליים, ככאלו שנגרמו על ידי הסביבה וכזמניים, ואירועים חיוביים ככאלו הקשורים בהם וככוללים (זמן ומקום). פסימיסטים- בדיוק להיפך.

לאופטימיות יש יתרון- המחקרים מלמדים שאנשים אופטימיים חיים יותר ומשיגים יותר. זאת, למרות שפעמים רבות הפסימיסטים צודקים יותר.

זהו הבסיס להגדרה חדשה של Bailey ו- Black של אופטימיסטים קשובים- כאלו שנוהגים באופטימיות זהירה, תוך לקיחת אחריות במידה מתאימה, כלומר- מודים בטעות אך מתרכזים במה ניתן ללמוד ממנה ולא בהלקאה עצמית. לא מתעלמים מהבעיות, אך לא לוקחים למקום אישי.


כדאי לדעת איך לנהוג:


כדאי לנהוג בפסימיות כאשר:
  1. לוקחים החלטות משמעותיות

  2. מחיר השגיאה גבוה

  3. כאשר מנחמים מישהו שמאד לא מאושר (אל תאמרו למישהו כזה שהוא בר מזל)

אחרת- עדיף להיות אופטימי קשוב, כזה שיודע להתווכח עם עצמו כדי להעלות חלופות שונות, לבחון אותן, להבין את משמעותן ולעבור לעשייה.


למדו לזהות אופטימיסטים; למדו למצוא את החיובי; אך למדו גם להתווכח ולהיות קשובים.

3. חשיבה יוזמת (פרו-אקטיבית):

לא כל מצב בחיים הוא בר שליטה. עדיין, תמיד אנחנו יכולים לבחור לשלוט במחשבות, במעשים ובתגובות שלנו. תפילה ידועה מבקשת שנדע לקבל את שאינו בר שינוי, את האומץ לשנות את שאפשר, ואת החוכמה להבחין בין אלו לאלו.

חשיבה מגיבה נועה להתרכז בדאגות; חשיבה פרו-אקטיבית יוזמת יכולה להתמקד בעשייה חשיבה פרו-אקטיבית נמצאה במחקרים ככזו המשפרת ביצועים בעבודה, כמו גם שביעות רצון; ככזו שחווה פחות מחלות, פחות מתח, תוחלת חיים גבוהה יותר, יחסים בריאים והישגים אקדמיים משופרים.


הדרך לשליטה היא בשלבים-

  • זהו אצל הזולת האם נמצא בשליטה או מגיב

  • נסו לחשוב על מצבכם; הסתייעו בחבר

  • נסו לנתח סוגיה המטרידה אתכם וחפשו איפה יכולה להיות לכם השפעה ומה ניתן לעשות. עשו.


עשייה


קבלת החלטה על עשייה אינה פשוטה. המפתח לעשייה תלוי בראש וראשונה באבחנה בין יכול ולא יכול לבין רוצה ולא רוצה. Bailey ו- Black עוסקים בשני היבטים בהקשר זה:

  1. מעגל העשייה השלם >>

  2. מדחיינות לעשייה >>


1. מעגל העשייה השלם:

לא נכון לעסוק רק בעשייה. המעגל הנכון השלם כולל הרבה עשייה, אך לא רק:

עשייה < תיאום < תכנון < התנסות < עשייה


מכשולים טיפוסיים:

אנחנו לא רוצים להיות "חולמי חלומות" ונשארים בעשייה בלבד;

אנחנו רצים עם עצמנו ולא מתואמים מעת לעת עם המציאות והחיים;

אנחנו חוששים מקטסטרופות אפשריות ונתקעים בשלב התכנון.

לכל מי שמרגיש שהוא תקע באחד מאלה, מומלץ להכיר במצב- האם החלפתם הרבה מקומות עבודה (חסר תכנון ותיאום)? האם חששתם מלקחת החלטות (לא עוברים להתנסות ועשייה)? שאלו את עצמכם, איפה במעגל העשייה יש לכם קושי, ואמנו את עצמכם בהתאם.

2. מדחיינות לעשייה:

מעת לעת כולנו דוחים דברים מסוימים שצריך לעשות, ולא קופצים בשמחה ובקלות על כל משימה. אך אם אנו הופכים זאת להרגל, בין לכל דבר, ובין לתחומים או סוגי פעילויות מסוימים, הרי שיש כאן נקודה לשיפור עצמי.

המפתח ליציאה מדחיינות היא להבין בכל מצב מה הסיבה של הדחיינות (ויש 5 סיבות כאלו) ולייצר הרגל חדש בהתאם לסוג הדחיינות הרלוונטי:

דרכי התמודדות אפשריות

סוג הדחיינות


1. פנטזיה של פרס שמחכה אם נסיים

2. שינוי תפיסת המצב לאתגר גדול יותר

3. הבנה שזו דחיינות...ועשייה

עודף ביטחון עצמי

הכול מטופל ולכן אין צורך להתחיל לטפל דוגמה: דחיית טיפול בחידוש דרכון

1. אם נובע מגודל המשימה- פרקו לתת משימות

2. שיטת מרי פופינס- הוסיפו כפית סוכר לתרופה

3. שינוי תודעתי- כל יום משימה אחת כזו באופן מודע. תראו שזה לא כל כך נורא.

הימנעות מחוסר נוחות.

מיקוד בחוסר הנוחות הנלווה למשימה.

1. הבינו שמוקד הבעיה אינו הכישלון אלא הפחד והחשש שלכם.

2. בצעו ניתוח מחשבתי של המחיר שמשלמים על אי עשייה

חשש מכישלון.

לעיתים מונע מעשייה בכלל.

ניתוח מחשבתי של הרווחים הרגשיים (שחרור ממתח למשל) בעקבות העשייה

מכשולים רגשיים.

אנו משכנעים את עצמנו שזה לא הזמן לעשייה, ומחכים לרגע הנכון (מתי יגיע?)

שיחה עם עצמכם והבנה שאתם לא עושים את הדבר הנכון. שינוי סדר העדיפויות והשלמת החסר.

אשליית העשייה.

עיסוק בדברים אחרים, העיקר לא לעשות את שנדרש.

טקטיקות נוספות כלליות (המתאימות לכמה סוגי דחיינות):

  • החליטו להשקיע רק את 5 הדקות הראשונות של העשייה, וראו אם זה גורם לכם להמשיך.

  • הגדירו לעצמכם יעדים ופרסים אישיים בהתגברות על דחיינות; הגדירו לעצמכם קנסות אם לא תעמדו בזמן שהגדרתם במשימות שנכון לטפל בהם.

  • דברו אל עצמכם בראי השוואת המשימות של יום מסוים ליום שאחריו, וראו אם החלוקה בינכם לבינכם בימיים אלו אכן צודקת.

  • דברו עם חבר. שתפו את המטרה. יגרום לכם לעמוד יותר במחויבות הנדרשת (דיאטה?)


העמקת קשרים


כולנו יודעים שקשר עם אדם נוסף הוא סוגיה מורכבת ולא סתם "משימה". אך כולנו יודעים שכאשר יש קשרים כאלו, הרבה יותר קל ונעים לעבור גם את יתר אתגרי החיים ומשימותיו. כלים מרכזיים: 1. דפוסי חשיבה חיוביים לגבי קשרים >> 2. הזמינו תשומת לב חיובית >> 3. להיראות טוב >>

1. דפוסי חשיבה

דפוסי החשיבה שלנו לגבי קשרים הם אוסף המחשבות וההבנות שלנו הקובעים איך ניגש ונגיב לזולת. האם אנו חושבים שאוהבים אותנו? האם הם שם כשאנו צריכים אותם? ועוד.

בהכללה ניתן לומר שיש ארבע תפיסות לגבי היחס שלנו לעצמנו ולזולת:

  • אני בסדר; גם האחר בסדר. זהו דפוס החשיבה הנכון המאפשר העמקת קשרים

  • אני לא בסדר; הזולת כן

  • אני בסדר; הזולת לא

  • אף אחד לא בסדר

מיותר לציין שהתפיסה בעד-בעד (אני בסדר; הזולת בסדר) היא העדיפה בעיני Bailey ו- Black. טיפים איך לאמץ דפוס חשיבה עצמי אוהד:

  • דברו לעצמכם לגבי התחומים בהם החשיבה/עשייה/התנהלות שלכם נכונה

  • כשיש בעיה, אל תישאבו אליה, אלא התמקדו בפתרונות אפשריים

  • מצאו מה אתם אוהבים לעשות, ועשו הרבה ממנו

  • הקשיבו למחמאות שאנשים אומרים לגביכם

  • הבינו שיש דברים שמשתבשים; התייחסו אליהם כתחומים (זמן, מקום)

טיפים איך לאמץ דפוס חשיבה אוהדת לזולת:

  • חפשו הסברים חיוביים

  • חפשו את הטוב

  • היו סבלניים

  • הנמיכו ציפיות

  • סלחו


2. תשומת לב חיובית

נקודת מוצא היא שחיובי גורר ומזמין חיובי גם מצד האחר. מחמאה כנה לאחר, תגרור התייחסות חיובית יותר גם מצידו. מחקרים מלמדים שאנשים שמגיבים באופן חיובי לזולת חווים יחסים בריאים, שמחים, מוצלחים וממושכים יותר (האחרון נכון לגבי בני זוג).

איך מייצרים תשומת לב חיובית? חיוך, מחמאה, אמירה. המלצות לדרך יישום:

  • הגיבו תוך המחשה שהקשבתם למה שאמר הזולת

  • פתחו שיחה בתשומת לב חיובית למי שמולכם

  • גם כשיש אי הסכמות, התחילו בציון הצדדים החיוביים המשותפים


איך לא מחזירים תשומת לב שלילית כאשר זה מה שאתם חווים מהזולת?

  • השתהו. ספרו בראש עד חמש (אבל לאט) לפני שעונים

  • חזרו על דברי הזולת וסכמו, באופן חיובי ככל הניתן

  • דברו בקול (מעין דיווח) על שאתם חשים רוח פחות חיובית, ועל איך כדאי לשנות זאת


כדאי לדעת:

  • תגובות שליליות אמנם משחררות כעס, תסכול ולחצים אחרים, אך המחיר גבוה, ועל פי רוב לא באמת משתלם.

  • התעלמות מהלך רוח רע ללא התייחסות כלל יכולה ליצור עוינות ומגננה

  • אפשר לזהות דפוסים של תשומת לב, לזהות את החיובי וגם את השלילי, כדי לכוון נכון.


3. להיראות טוב מול מי שמולך

הטוב והרע באנשים אחרים הם פרי התרשמות שלנו וניתוח של כל אחד את המציאות.

ישנם 4 טיפוסים:

  1. אכפתיים

  2. דוחפים קדימה

  3. מקצוענים ויסודיים

  4. מתאימים התנהלות לטובת השלמת משימה.


כדי לראות את האדם בדרך נכונה יש להבין את מה שמניע אותם וגורם להם לפעול (איזה טיפוס הם) ולדעת איך לעשות רושם עליהם בהתאם לסוג הטיפוס שהם:

  • לאכפתיים- לסייע להם כשהם תקועים בבעיה

  • לדוחפים קדימה- להציג מצבים כעתירי אנרגיה ופעילות

  • למקצועיים- סבלנות רבה

  • למתאימים עצמם- תנו להם הזדמנות לנ"ל.


כדאי גם להבין מה מניע אתכם (איזה טיפוס אתם). שימו לב שיכול להשתנות בהקשרי חיים שונים. הבנה אישית שכזו תסייע לכם לנצל את יכולותיכם נכון יותר.

השפעה


השפעה על אדם וקבוצה כוללת שלושה פרקי משנה:


  1. שכנוע אחרים >>

  2. עשיית רושם >>

  3. מתן משוב >>

1. שכנוע אחרים

שכנוע. משימה חשובה בחיי כל אחד מאתנו ובהקשרים שונים, של עבודה בית וקבוצות אחרות בהן אנו פעילים.

ישנן תשע טקטיקות להשפיע על הזולת:

  1. סיבתיות- דברו על עובדות, לוגיקה וטיעון. מתאים לרוב הקשרי החיים. שימו לב לא להשתמש אם טיעון יוצג כעובדה ולא יהיו לו סימוכין.

  2. השראה- דמיינו כיצד ייראה העולם/ מצב אם יקשיבו בקולכם. פניה ללב ופחות לראש. מתאים כאשר הטיעון לש ו/או רוצים מחויבות רגשית. שימו לב שההצלחה תלויה בדרך בה משתמשים בטקטיקה זו, יותר מאשר התוכן עצמו.

  3. שאילת שאלות- עידוד הזולת לסקרנות ואקטיביות. מתאים כאשר רוצים לתת לזולת תחושת אחריות או תחושת בעלות על הרעיון. שימו לב שמדבר בשיטה שתוצאותיה אינן צפויות, שכן לא ברור מה יענה האדם.

  4. ידידותיות- הציגו בדרך חיובית ומחמיאה למקשיב. מתאים לאנשים בדרגה מקבילה או נמוכה משלך. שימו לב שאכן יהיה אוטנטי.

  5. מסחר- הבטחת משהו בתמורה להסכמה. מתאים כאשר רוצים להעלות סיכויי הצלחה. פחות מתאים מול אנשים שמעדיפים לקבל ורק לקבל, בלי לתת.

  6. בקשת טובה. בקשה להסכמה/ סיוע. מתאים כאשר לזולת אכפת ממך. פחות מתאים אם הזולת ירגיש שאתה חייב לו. טוב מספר מוגבל של פעמים.

  7. השלכה על אחרים- דברו על אחרים, מקבילים/דומים לנשוא השיחה, ש-בעד. מתאים לבני נוער; מתאים במקומות עבודה בהקשר ל best practices. פחות מתאים כאשר מדברים על חלוציות והאדם מולך רוצה להיות ראשון וייחודי.

  8. הפעלת סמכות- ניצול מעמד, חוקים, מדיניות או עקרונות. שיטה מהירה וברורה. יכול להיות בעל אפקט בומרנג, אם לא פועל.

  9. הפעלת כוח- איום במידה ולא יבוצע. מתאים כאשר צריך משהו מידי. טוב לטווח הקצר, פחות לטווח הרחוק.

בחירת הטקטיקה צריכה להיות מתאימה לזה העושה בה שימוש ולאופיו, לאדם שמולו ולהקשר. כדאי להפעיל גמישות ולחשוב איך משתפרים מפעם לפעם.

2. עשיית רושם

להלן עשרה טיפים ליצירת כריזמה ורושם טוב:

  1. שידור תקווה. דברו חיובי ועל העתיד.

  2. הדגמת תשוקה בנושא עליו מדברים.

  3. יצירת קשר טוב לאדם עמו מדברים. ברמת השיח, התפיסות או אפילו שפת הגוף.

  4. עקביות. בין טיעוני השיח השונים; בין אלו לתפיסות; בין אלו לשפת הגוף.

  5. שימוש במילים בעלות השפעה: תארים הקשורים לתחושות (עצבני, נרגש ועוד); מילים המעוררות חושיים (ריחות, קולות ועוד); מילים תיאוריות המציירות תמונה בראש הזולת.

  6. נדיבות במתן תשובות. פירוט תוך דוגמאות, צבעים וטעמים.

  7. שאלות המעוררות תחושות חיוביות בקרב השומע. כלי אמין לעידוד מחויבות.

  8. סיפור סיפורים. סיפור טוב כולל- 1) דמות ראשית 2) אתגר 3) מזימה 4) תוצאה

  9. הפתעה. הפתעה מחברת את המקשיב.

  10. העמדת המקשיב במרכז. שילוב מרכיבי אופי או חיים הדומים לשלו. השוואה ישירה בין סיפור למציאות הקשורה, תנועות גוף מקרבות, שאילת המקשיב מה לדעתו יקרה.


3. מתן משוב

טיפ למשוב אפקטיבי:

  1. מחמאות: כמה שיותר מוקדם. כמה שיותר. אוטנטי. עם הקשר. ספציפי. משמעויות.

  2. ביקורת: באופן מייעץ. עם הקשר. ספציפי. הבהרת המשמעויות. עידוד. חיפוש פתרונות משותפים. טיפים נוספים למחמאה וביקורת- שימוש בסיפור, אזכור צד שלישי, תקשורת לא מילולית. עקביות במסר.


התמודדות עם קשיים בקשר


תמיד בקשרים יש עליות ומורדות.

כלים מרכזיים:

  1. ניקוי קשר מרעלים >>

  2. פתרון קונפליקטים >>

  3. הוצאת הדרמה מהקשר >>

1. ניקוי קשר מרעלים

להלן שישה רעלים טיפוסיים ודרכי מניעה/התמודדות:

  1. הנחות לגבי מחשבות הזולת הימנעות- דברו בדרך שלוקחת אחריות. לא- אתה מבלבל, אלא- אני לא הבנתי. אם מופעל נגדכם- הניחו שהכוונה טובה. העבירו לשיח חיובי.

  2. הכללות יתר הימנעות- היו ספציפיים. הימנעו מהסתכלות כוללת בעת כעס. אם מופעל נגדכם- העבירו את השיח לפתרון הבעיה הממוקדת.

  3. התקפה הימנעות- עבודה עצמית. עצירה וחיפוש הגדרה אחרת פחות שיפוטית/ חיובית לאותה תכונה. אם מופעל נגדכם- חשבו על כך שהאדם העומד מולכם אולי בהמשך יתחרט שהתקיף.

  4. התנגדויות. לא על כל דבר. הימנעות- המירו את ה- "לא, אבל" ל- "כן, אבל" התחילו עם סיבות להסכים, אחר כך ראו מה פחות מתאים. אם מופעל נגדכם- חתרו לשאלות או אפילו פתרונות.

  5. מגננה הימנעות- עזבו משחקי אשמה. לא באמת רלוונטי. אם מופעל נגדכם- קחו אחריות ועברו לפסים חיוביים.

  6. הפרעה/ קטוע משפט באמצע הימנעות- נשמו עמוק, ספרו, רשמו בפנקס. אם מופעל נגדכם- אפשרו פעם או פעמיים. אחר כך שאלו איך רוצים לנהל את השיח כדי שתוכלו גם להתייחס


2. פתרון קונפליקטים

שישה עקרונות להתמודדות ואפילו פתרון קונפליקטים:

  1. התמקדו במה שחשוב לכם בקונפליקט ולא בהכרח בפתרון השלם (קליפת התפוז/מיץ)

  2. אמצו התנהלות פתוחה, כנה ואמפטית

  3. ספרו את הסיפור ולא רק את הטיעון. בקשו כנ"ל מהאחר

  4. עזרו לאחר לצאת ממגננה ומתקפה; הרגיעו

  5. שלטו בתקפות ובמגננות שלכם עצמכם

  6. צרו תכנית פעולה להימנעות מכך שיקרה שוב


3. הוצאת הדרמה מהקשר

קשרים לעיתים סובלים מדרמה.

מספר שלבים שיכולים לסייע להוצאת הדרמה:

  1. זהו בעצמכם מה גורם לכם לאבד את השלווה ולהתרגז. הבינו אם אתם לא שמים לב ולכן נופלים למצב זה, או שאתם חשים שאתם מרוויחים משהו (השלכת כעס על מישהו אחר?).

  2. הפסיקו את הריטואל אליו נקלעתם. בקשו עזרה, חזקו את עצמכם או הביעו אמפתיה.

  3. ואם לא הצלחתם... הבטיחו לעצמכם שמחר תנסו שוב. ואולי- תצליחו יותר.


התמודדות עם מתחים


וBailey ו- Black מציעים שלושה כיוונים מרכזיים להתמודדות עם מתחים:

  1. ניצול המתח לטובה >>

  2. מלחמה במתח >>

  3. הפסקת המתח דרך נשימות >>

1. ניצול המתח לטובה

אנו נוהגים להתייחס למתח בשלילה, אולם הדבר לא מדויק. מתח יכול להיות גם חיובי ובונה, ויש נקודת אופטימום בה העירור משפר את הביצועים.

יש אנשים שסולדים ממתח ומעדיפים להישאר כל חייהם באזור נוחות של רגיעה, אולם יכולת התקדמותם בחיים תושפע בהתאם (לרעה).

אדם יכול לזהות איפה הוא נמצא בעקומת המתח (רגוע-דינאמי-מוסח-מפוזר), ולהזיז את מקומו, בין אם לכיוון רגיעה, ובין בהגברת המתח החיובי (דינאמיות), כדי לשפר את יכולתו הביצועית.

2. מלחמה במתח

להלן 9 טקטיקות למלחמה במתח. שילוב נכון שלהם יוצר אפקט מיטבי:

  1. צמצום תפיסת הקושי של המצב; הבנה שזה רק בראש שלנו, ולמעשה מצבנו פחות רע

  2. צמצום תפיסת המשמעות של תוצאות המצב; כנ"ל

  3. שיפור תפיסת המצב ע"י הגדרתו מחדש (reframing)

  4. חשיבה חיובית ומציאת היתרונות שבמצב

  5. שילוב לוגיקה בחשיבה- האם יעזור שאדאג? אם לא.. חבל לדאוג

  6. הפסקה מוכוונת מהמתח. עד שיסתיים זמן ההפסקה, אולי המתח יתפוגג

  7. בקשת עזרה מחברים כאלו שאכן יכולים לסייע במלחמה במתח)

  8. שאילת שאלות הקשורות בירידה לסיבות שורש, או במציאת פתרונות

  9. עימות עם המצב עצמו

ועוד טיפ: אם אתם יודעים לזהות שהמתח מתחיל, טפלו בו כשהוא עוד חלש.

3. הפסקת המתח דרך נשימות

כולנו נושמים. אך נשימה אמיתית, עמוקה ומכוונת, יכולה כנראה להשפיע יותר. נשימה זו מכונה בשפה המקצועית- נשימה 101. יש ללמוד איך לנשום; יש לערב את המוח בחשיבה מוכוונת בנשימה. שש נשימות לדקה, נמצאו כתדירות מיטבית.

בצד הנשימה המחשה (visualization) יכולה אף היא לעזור להפגת המתח. איך? על ידי הימנעות מהסחות דעת, שילוב חושים, הוספת פרטים ורגשות לתמונה, שימוש במטפורות, חיוביות ואי שיפוטיות. ועל ידי הרבה אימון וסבלנות.


יצירתיות

יצירתיות קשה ליצור לפי מתכון. ועם זאת, מציעים לנו Bailey ו- Black מספר כלים מסייעים:

  1. התגברות על מחסומי יצירתיות >>

  2. חידוד השימוש בכלים יצירתיים >>

  3. חיבור אל תת המודע >>

1. התגברות על מחסומי יצירתיות

להלן 5 מסננים דרכם אנו רואים את העולם, היכולים להוות מחסומים ליצירתיות:

  1. החלטה שאנו מבינים את הבעיה

  2. החלטה שאנו יודעים מראש מה המענה הנכון

  3. לקיחת אילוצים מיותרים כנובע מהכרתנו את המציאות הנוכחית (בעוד אלו אינם אילוץ)

  4. הסתכלות כמומחה על הבעיה, במקום להסתכל עליה בפשטות

  5. הסתכלות על דברים כמו שהסתכלנו עליהם אתמול

אם אתם לא מצליחים להסיר מחסום לבד, הסתייעו בעמית. נקודת המבט שלהם שונה משלנו.

2. חידוד השימוש בכלים יצירתיים

להלן מספר טקטיקות, ששימוש נכון בהם יחדד את היצירתיות:

  1. הפכים לאחר הגדרת יעדים וסיעור מוחות לרעיונות, נסו לייצר חלופות הפוכות או שונות מאד ולהעריך אותן. ראו אם עוזר לכם להגיע לפתרון יצירתי מיטבי. דוגמה בתכנון טיול: במקום לנסוע לנו יורק מה היה קורה אם היינו מציעים לנסוע לברונקס.

  2. פירוק מטרה למרכיביה פתרו כל מרכיב, ללא אילוצים של המרכיבים האחרים. ראו אם חיבור שונה של המרכיבים מביא לפתרון.

  3. אסוציאציות שחקו משחק אסוציאטיבי בין רעיון/מרכיב לאחד נוסף. אפשרו "השתוללות" מחשבתית. היעזרו בקולות, תמונות, ריח, מגע או אותיות פזורות לבחירה כדי ליצור חשיבה פתוחה.


3. חיבור אל תת המודע

שלוש רמות של חשיבה:

  1. חשיבה ועשייה אוטומטית

  2. חשיבה מודעת אינטליגנטית

  3. תת מודע אינטליגנטי.


המטרה- להגיע גם לרמה השלישית, שם נוצרים רעיונות רבים וטובים. איך?

  • תנו לרעיון להבשיל

  • האמינו בחלומות בהקיץ (הירגעו, צרו זמן ומקום, היעזרו במדריך)

  • כתבו בטכניקה של זרימה (פרטים בספר)

חזרה כאמור- ספר מלא עצות טובות. מספיק שכל אחד יצליח לאמץ עצה טובה אחת, וכבר היה מאמץ קריאת הספר כדאי.


 

רוצה ללמוד עוד על קידום ניהול הידע בארגון?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

Comentários


bottom of page