הספר, Mindset: Changing the way you think to fulfill your potential , הינו ספר שנכתב בשנת 2012, ובהוצאה מחודשת ומעדכנת בשנת 2017, על יד Dr. Carol Dweck, מומחית בעל שם עולמי בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית. וזה גם נושא ספרה- היכולת שלנו להתפתח בזכות תפיסת החשיבה שלנו.
מפת הספר:
הספר עוסק ביכולת הלמידה וההתפתחות שלנו כאנשים, עובדים ומנהיגים. ואולי הוא בעצם עוסק ביכולתנו להשתנות....
ואם נסכם את הספר בפסקה אחת: ההחלטה האם להצליח להשתפר- תלויה בעיקר בנו ובתפיסת החשיבה שלנו. תפיסת חשיבה מתפתחת היא החלטה שכל אחד יכול לאמץ. לא נעשה זאת?
מומלץ.
תפיסת חשיבה מתפתחת
תפיסת חשיבה מתפתחת Developing mindset היא תפיסה שלנו את עצמנו שאנו יכולים ללמוד, להתפתח ולהשתנות, ולחזק או להרבות את יכולותינו. השאלה המרכזית תמיד אינה "האם?" אלא "איך?" תפיסה זו עומדת בניגוד לתפיסת עולם אחרת, אולי אפילו מקובלת- תפיסת חשיבה קבועה. הנחת הבסיס הראשונית שיכולותינו מושפעות מהגנים, אך לא רק. גם הסביבה משפיעה, וגם אנחנו יכולים להשפיע. הדרך להשפיע מורכבת מ:
מאמצים ודבקות; חריצות והשקעה
אסטרטגיות (כי אין כמו השקעה מרובה בכיוון לא נכון...)
מיקוד בכיוון אליו רוצים להגיע
וסיוע ... מאחרים
המחברת חוזרת ומסבירה שתפיסת חשיבה מתפתחת אינה מבטיחה שנוכל לעשות הכל; יש מקום לפוטנציאל. אך הפוטנציאל אינו קבוע והוא יכול להימתח, ולא מעט.
תפיסת חשיבה מתפתחת או קבועה הן משהו מתעתע. כי רוב האנשים לא נמצאים בשחור-לבן רק פה או רק שם. הקיבעון או הנכונות להתפתחות משתנים בהתאם ל:
תחום: בדברים מסוימים אני מאמין ביכולתי להתפתח, באחרים פחות
הקשר: בנסיבות מסוימות אני נאטם, פעמים אחרות אני פתוח
נטייה כוללת.
ועל כל אלו ניתן לעבוד.
תפיסת חשיבה מתפתחת הינה קריטית להצלחה, שכן לא מספיק שיהיה לנו ידע והמלצות איך נכון להתנהל (למשל- לקחת יותר סיכונים); נדרש עוד משהו מאיתנו- אותה תפיסת חשיבה מתפתחת שתעזור לנו להוביל את עצמנו לשם.
כמה ממצאים חיוביים לגבי אנשים עם תפיסת חשיבה מתפתחת:
הם מדייקים יותר בתפיסת המציאות שלהם את עצמם, יכולותיהם וביצועיהם
הם פחות לחוצים מביקורת; הם אפילו יכולים לראות בה הזדמנות לחשיבה ועשייה
הם פחות נבהלים מאתגרים ועבודה קשה
הם מוכנים לדחות שלמות מיידית ולשאוף להצלחות ארוכות טווח
כאשר נעשה להם עוול (להבנתם), הם פחות עסוקים בנקמה
הם פחות רואים את העולם כסכום אפס- הצלחה שלך כשלון שלי, ולהיפך
הם מעריכים השקעה, גם אם זו אינה בהכרח מביאה לתוצר הרצוי
בגלל כל אלו הם מצליחים יותר ללמוד ולהשתפר, למתוח את גבולות היכולת ולהצליח.
אל תתבלבלו. Dweck לא מנסה להגיד שתפיסת חשיבה היא הגורם היחיד המשפיע על כל אלו. הוא מצטרף לגורמים נוספים, אך הוא בהחלט בעל השפעה ויכול להטות את הכף בכל אחד ואחד מההתנהגויות המצוינות לעיל. אנשים בעלי תפיסת חשיבה מתפתחת לוקחים אחריות על תהליך השיפור (ובדרך נכונה) ולכן הם מצליחים בו.
כי יש אנשים שיש להם כישרון ויכולות טבעיות והם אינם צריכים להשקיע או להשתפר. אך אין זה אומר שאחרים, שנולדו עם פחות כישרון ויכולות, לא יכולים להשיג בזכות אותה תפיסת חשיבה מתפתחת, בצידה השקעה, מיקוד ואסטרטגיות נכונות. גנים חשובים, אך הם לא שם לבד.
עולמות תוכן
ספורט
בעולם הספורט מביאה Dweck מספר דוגמאות של ספורטאים בעלי תפיסת חשיבה מקובעת, ואילו אחרים בעלי תפיסת חשיבה מתפתחת, ומראה איך האחרונים הצליחו יותר, גם אם בנקודת הפתיחה היו טובים באותה מידה או אפילו פחות.
שלוש דוגמאות מרכזיות לספורטאים שהאמינו בתפיסת חשיבה מתפתחת:
מייקל ג'ורדן:החל כחלש ונזרק ממספר קבוצות בצעירותו. העמיד במרכז את יכולת החשיבה והקשיחות השכלית שהיו יותר חזקים אפילו מהקשיחות הפיזית. הם שהובילו אותו, גם לטענתו, לשלמות פיזית ולהצלחות המוכרות.
בייב רות: האמין באימונים וביכולתו לפתח את הזריקה הנכונה. השקיע, האמין במשמעת, והצליח.
ווילמה רודולף (אלפות עולם ואלפוה אולימפית בריצה למרחקים קצרים): נולדה כפגה, סבלה מילדותה ממחלות ומפוליו והחלה את האימונים כדרך להשתקם.
מה משותף לכולם?
היכולת להתגבר על קשיים שלוקחים אותם לאחור ולייצר מהם מוטיבציה
לקיחת אחריות על תהליכים המביאים להצלחה
היכולת למצוא ולאמץ אסטרטגיות מצליחות ולפעול על פיהן
היכולת לראות את ההצלחה בעשיית המרב, בלמידה ובשיפור
הסתכלות על ההצלחה כמאמץ משותף, בו יש שותפים נוספים להצלחה
ו... הנכונות להמשיך ולפעול, ללא סחרור מההצלחה, כדי להמשיך ולהישאר שם.
מנהיגות
בעולם העסקי, כמו בעולם הספורט, יש מקום רב למנהיגות מתפתחת שאינה מסתמכת על כריזמה או כישרון מולד. Dweck מביאה מספר דוגמאות פחות מוצלחות, המשקפות את האגו של המנהיג ואת התפיסה המקובעת, ובמרכזן, איך לא, Enron. בצידן, היא מביאה שלוש דוגמאות למנהיגים מצליחים שפעלו בתפיסת חשיבה מתפתחת, והאמינו ביכולת ההתפתחות שלהם, של החברה ושל העובדים:
ג'ק וולש (GE): ג'ק וולש ידוע כמי שלקח חברה גדולה אך במצב רע והפך אותה לחברה המצליחה ביותר באותה תקופת זמן. הוא מספר, כיצד בצעירותו, בעקבות שגיאה שעשה בה כמהנדס, פוצץ מעבדה, וקיבל יחס תומך המכוון לאמונה באדם ובלמידה. הוא מספר איך ניסיון זה הוביל אותו לבחור עובדים, לאו דווקא אלו בעלי הכישרון, אלא אלו עם התשוקה והנכונות לחלום ולהתפתח. הוא אינו מתואר כאדם מושלם, אך ככזה שהקדיש את כל מרצו בהתפתחות וצמיחה, וכמסע משתף בו צוותים היו שותפים להצלחה, לצד המנהלים.
לאו גרסטנר (IBM): כמו וולש, קיבל חברה במצב לא טוב, ואפילו הרבה פחות מכך. האמין בשטח, בלמידה ואנשים ופתח, בניגוד למקובל בתקופתו, ערוצי תקשורת בחברה בכל כיוון אפשרי. שתי נקודות מרכזיות נוספות אותן יישם- עבודת צוות ומיקוד בלקוח (כולל הורדת מחירים). הצליח להחזיר את IBM למקומה כמכוונת את עתיד המחשוב הבינלאומי.
אן מולקהי (XEROX): כמו המנהיגים הקודמים, נכנסה לחברה במצב לא טוב, במקרה זה- במקום של הישרדות. עסקה הרבה בלמידה, בקשיחות תוך דאגה לאנשים ופיתוחם, גם תוך כדי קיצוצים.
דגשים לעולם התוכן העסקי:
מדברים בארגונים על חשיבה צוותית (groupthink); יותר מידי פעמים מתכוונים לכך שכולם יחשבו כמו המנהל. צריך לעסוק בחשיבה משותפת אמיתית.
במקומות עבודה מחמיאים יותר מידי, ולא על הדברים הנכונים. תגמול והוקרה על תוצרים, כמו גם מחמאות על תוצאה מצליחה, מביאים למקום לא טוב! Dweck מטיפה לפרגון שעיקרם נוגעים לתהליך ולמאמץ, הנקשרים לשיפור ואולי גם להצלחה. כל דרך אחרת, כך טוענת, תביא אותנו לתפיסת חשיבה מקובעת, הקשורה בנו וביכולותינו, ולא ביכולת ההתקדמות והלמידה.
תפיסת חשיבה מתפתחת מסייעת לא רק להצלחות אישיות, אלא גם לארגון כולו, הן בזכות עבודת צוות והן בפתרון יצירתי ומוצלח יותר של בעיות בארגון.
מומלץ שמנהלים: o יתייחסו לכישורים ולמיומנויות כברות למידה o ישלבו בערכים הארגוניים למידה והתפתחות (ולא רק כישרון) o יתנו משוב שמקדם למידה והצלחה לטווח רחוק o יהוו דוגמה אישית ומקור ללמידה לעובדים.
ארגון שמעודד עובדים להתפתחות ולמידה ומוקיר אותם בגין כך. עובדים בארגונים אלו:
נותנים יותר אמון בארגון
חשים תחושת העצמה
מרגישים שהם רשאים לקחת סיכונים
נתפסים על ידי מנהליהם ליותר משתפי פעולה
אהבה ויחסים
בין בני זוג תפיסת החשיבה המתפתחת מורכבת יותר. במשוואה יש שני בני זוג, היכולים להיות במקומות שונים מבחינת החשיבה המתפתחת, החשיבה על מקום בן/ת זוגם ועל מהות הקשר.
ועם זאת מספר אמירות על אנשים בעלי תפיסת חשיבה מתפתחת:
הם נוטים יותר לסלוח ופחות לנקום
הם נוטים להמשיך יותר בקלות הלאה אחרי שמערכת יחסים כשלה
הם נוטים להאמין שניתן לפתח את עצמם, את בן הזוג ואת הקשר, ולכן אם יש בעיה, יש יותר סיכוי שניתן לתקן, בלי לשבור את מערכת היחסים.
דגשים ביחסים זוגיים בהקשר לתפיסת חשיבה:
אנשים לא יכולים לקרוא מחשבות, גם אם הם שנים יחד. נדרש ערוץ תקשורת פתוח שעל בסיסו יהיה ניתן להתפתח ולשפר
הרבה בעיות ניתנות לגישור, עם תפיסת חשיבה נכונה
יש להימנע מתחרות, גלויה או סמויה בין יחסי הזוג
מהות קשר טוב היא להתפתח ולתמוך בבן זוג, אם הוא רוצה להתפתח בעצמו.
גם ביחסי חברות רגילים יש מקום לבחינת תפיסת החשיבה ועד כמה היא מתפתחת או קבועה. הרבה מהנאמר לגבי בני זוג רלוונטי גם פה- האם החבר/ה תומכים? האם נמצאים בתחרות איתך? וכמובן... חברים הם כדי לתמוך זה בזה ולסייע זה לזה לפתח את עצמם.
חינוך
חינוך מתייחס להורים המחנכים את ילדיהם, למורים המבקשים לחנך את תלמידיהם, ובהיבטים מסוימים גם למאמנים (coachers) המבקשים לקדם את האדם אותו מאמנים.
ההמלצות העיקריות:
מחמאות לא על תוצאה, אלא אם על מאמץ, שיפור והקשר ביניהם. כל מחמאה אחרת יכולה להיות טובה לטווח המיידי, אך יכולה לגרום נזק בהקשרה הרחב
ביקורת בונה והתייחסות לכשלים כהזדמנות ללמידה ושיפור. לא להתעלם מהם, ולא להתייחס אליהם כבעיה של המורה/הנסיבות או אירוע שכדאי להתעלם ממנו
להשתדל לא להיות שיפוטיים ומענישים. התנהגויות שכאלו לא מעודדות את האדם להתפתחות
להשתדל לא לרצות רק את הטב ביותר/ אידיאל, אלא את השיפור עצמו
להגדיר סטנדרטים גבוהים ואווירה מטפחת
לדרוש הרבה עבודה, ולסייע בהכוונה מתאימה
כאשר ילדים/תלמידים מסרבים לשתף פעולה, להסביר להם לעומק למה ואיך בעצם תפיסת חינוך זו תורמת להם וכדאית להם
לא לנהוג אל מול הילדים רק כהורים ומורים בתפיסת חשיבה מתפתחת; לחנך אותם לתפיסת חשיבה שכזו
ולמאמנים:
אימון בכל שלב ומצב הכוללים: מיומנויות, תמיכה ותפיסת חשיבה מתפתחת
דרישה להכנה מרובה ולהשקעת מאמץ מרובה
אימון תוך חשיבה ארוכת טווח
ניצול כשלים ונפילות כהזדמנות למידה והתפתחות.
יישום התפיסה- ניהול השינוי
תפיסת חשיבה מתפתחת אינה בהכרח דבר שיש או אין. היא משתנה, כפי שכבר נכתב, בהתאם לתחום ולנסיבות, וגם אם אימצנו תפיסה שכזו, קל לפספס ולחזור לתפיסה מקובעת.
כמו כל שינוי משמעותי, יש להבין שמדובר פה במסע. Dweck מציעה מסלול היכול לסייע בהתקדמות לעבר היעד:
היכרות עם הרעיון
היכרות עם אסטרטגיות למידה (לא מפרטת לצערנו מ.ל.)
אימון בפועל (Dweck עצמה מעבירה סדנאות בנושא)
שלבים-
הכרה בכך שיש לנו, לכולנו, תפיסת חשיבה מקובעת. לבחור נושא בה אנו מודעים לתפיסה זו
ניתוח מה גורם לתפיסה המקובעת לצוץ בהקשר המדובר
המשגת התפיסה על ידי מתן שם (כמו חבר בדיוני). שיח עליה עם חבר, ועל השלכותיה הספציפיות
חינוך הדמות הבדיונית: כל פעם שחווים התנהגות הנובעת מהקיבעון, הסבר מפורט לדמות איך היה עליה לנהוג
באופן הדרגתי...שיפור ההתנהגות האמורה.
תם ולא נשלם. ספר זה הוא מסוג הספרים שכנראה כדאי לחזור, לקרוא ולחשוב עליהם יותר מפעם אחת.
Comments