The 4 Pillars of Critical Thinking- סיכום ספר

הספר The 4 Pillars of Critical Thinking שנכתב על ידי Patrik Ian Meyer ופורסם בשנת 2023 עוסק באחת המיומנויות היותר חשובות ולא פשוטות שלנו כאנשים ועובדים במאה ה-21: חשיבה ביקורתית.

חשיבה ביקורתית, למי שלא היה בטוח אינה דרך יפה להגיד ״ביקורתיות״. יש קשר בין המונחים, אך קשר חלקי.

וMayer מגדיר חשיבה ביקורתית כתהליך רפלקטיבי לניתוח וסנתוז מידע ומקורות באופן לוגי והסקת מסקנות ופתרון בעיות כנגזרת מכך. חשיבה ביקורתית היא היכולת שלנו להעלות ספקות לגבי מידע או אנשים (לרבות אנחנו עצמנו) בתהליך ניתוח סדור, הבוחן את המקורות, האמונות והנחות היסוד עליהם נשענו, ולפעול בדרך טובה יותר המבוססת על ניתוח זה.

חשיבה ביקורתית מסייעת לנו בפיתוח חשיבה יצירתית, בניתוח מצבים עם ראש פתוח, בהבנת וניהול יחסים, בשיפור התקשורת, קבלת החלטות ופתרון בעיות טובים יותר.

וMeyer מציע 4 רמות לפיתוח המיומנות:

1. יסודות

2. התהליך

3. שיפור וחיזוק המיומנות

4. יישום במעגלי החיים

אין מישהו שלא צריך את זה; אין מישהו שלא ייהנה משיפר יכול הניתוח וקבלת ההחלטות.

יסודות

מודלים

ניתוח סמיכות (proximate) וניתוח גורמי שורש (root-core)

שתי טכניקות המסייעות לפתרון בעיות השונות זו מזו:

ניתוח סמיכות

טכניקה קצרת טווח המסתמכת על זיהוי הסימפטומים והסיבות הנראים על פני השטח, והערכה מבוססת סבירות לגבי מהות הבעיה ודרך הפתרון. דוגמה: החלטה של שוטר בתאונת דרכים של שני נהגים לגבי מי אשם, על סמך העובדות על פני השטח.

ניתוח גורמי שורש

טכניקה לטווח הבינוני והארוך, בה שואלים שוב ושוב ״למה?״ כדי למצוא את שורש הבעיה, ופתרון ארוך טווח ויסודי.

הבנת שתי הטכניקות וההבדלים ביניהם מאפשרת לבחור באופן מושכל מה עדיפה בכל מצב, תוך שילוב אפשרי של שתיהן במקרים בהם נדרש (על ידי זיהוי סיבות שכיחות יותר בשיטה הראשונה, והעמקה במציאת פתרון, תוך שימוש בשיטה השנייה).

הטיות קוגניטיביות (cognitive bias)

סטייה בתהליכי חשיבה בגלל דרכי הפעולה של המוח שנועדו לחסוך משאבים שכליים ולאפשר קבלת החלטות מהירה. נחלקות לשני סוגים:

יוריסטיקות

קיצורי דרך מנטליים בתהליכי קבלת החלטות. לדוגמה: קבלת החלטות המעדיפות מידע זמין.

הטיות

אמונות או רגשות המנחים את הבחירות שלנו. לדוגמה: ניתוח תופעות בהתאם לתפיסות ואמונות שלנו, תוך רצון מוסווה לאושש את ההנחות הקיימות.

הסיכונים בהטיות הקוגניטיביות:

1. יכולות להוביל לשגיאות אנושיות שיטתיות.

2. משפיעות על זיכרון שיכול שלא לייצג נאמנה את המציאות

3. משפיעות על התפיסות, האמונות, הציפיות והערכים שלנו.

התער של הנלון (Hanlon’s Razor)

ייחוס שגיאות של אחרים. כאשר אנחנו מנתחים שגיאות של אחרים, ניתן לתלות אותן בכוונה רעה, אך ניתן לייחס אותן רק לנסיבות חיצוניות, אי הבנה או בורות. הנלון מעודד אותנו לנקוט בגישה זו, המציעה חסד לאחר, ולא תולה בו האשמות וכוונות רעות.

[יש להעיר כי ישנה ביקורת על תפיסתו של הנלון, ועם זאת כדאי להכירה].התער של הנלון (Hanlon’s Razor)

ייחוס שגיאות של אחרים. כאשר אנחנו מנתחים שגיאות של אחרים, ניתן לתלות אותן בכוונה רעה, אך ניתן לייחס אותן רק לנסיבות חיצוניות, אי הבנה או בורות. הנלון מעודד אותנו לנקוט בגישה זו, המציעה חסד לאחר, ולא תולה בו האשמות וכוונות רעות.

[יש להעיר כי ישנה ביקורת על תפיסתו של הנלון, ועם זאת כדאי להכירה].

מיומנויות

המיומנויות הנדרשות מאיתנו בפיתוח יכולת חשיבה ביקורתית כוללות:

תצפות (observation)

היכולת לשים לב, להקשיב, לרשום ולהקליט תוך זהירות את הנראה, נשמע או נחווה.

חשוב לשיפור ההבנה, וזיהוי תבניות וקשרים.

ניתוח (analysis)

פירוק בעיות מורכבות לחלקים קטנים יותר ברי ניהול, או קביעת היחס בין פיסות מידע שונות.

מאפשר הערכה אובייקטיבית של מידע וקשרים לוגיים.

פרשנות (interpretation)

ניתוח מידע המאפשר לשפוך אור על נושא כלשהו; הבנת טקסט או ביטוי על ידי בחינת המשמעות של מרכיביה תוך שימוש בלוגיקה, הסקה והסתמכות על ידע קודם.

חשוב לזיהוי היבטי מפתח ורעיונות מרכזיים במידע שבוחנים.

הסקה (inference)

הפקת מסקנות ללא עדות ישירה, תוך הסתמכות על תבניות חשיבה והבנה.

מסייע להבנת מצבים, יחסים ורעיונות מורכבים בתנאים של מידע ונתונים מוגבלים.

הערכה (evaluation)

שיפוט של עובדות, דעות או טענות, ביחס לצדקתם, דיוקם והיותם ראויים.

יישום מחייב גישה חשיבתית ומפורטת, בה מבינים את ההקשר של המידע, קוראים, מנתחים ומסכמים אותו, סנתוזו והגעה לדעה מבוססת לגביו.

תקשורת (communication)

היכולת להציג בפני אחרים טיעונים מבוססים התומכים בדעה או עמדה.

מאפשר החלפה חופשית של רעיונות להסבר בהיר ומדויק של שלהם, כמו גם הקשבה לרעיונותיהם של אחרים ושקילתם.

פתרון בעיות (problem solving)

זיהוי והגדרת בעיות, יצירת מענים פוטנציאליים, שקילתם, הערכתם, בחירת המענה האפקטיבי ויישומו.

הטכניקות המקובלות ביותר לפתרון בעיות הינן ניסיון-וטעיה, סיעור מוחות, ופתרון שיטתי.

התהליך

תהליך החשיבה הביקורתית כולל מספר שלבים. יש בתיאור חפיפה כלשהי בין השלבים, אך השלם מייצג את המרכיבים החשובים בתהליך:

זיהוי הבעיה או הסוגייה

בחינה מקרוב של העובדות, התנאים והמצבים שיכולים היו להציף את הבעיה וסקירת הסיבות האפשריות לה.

שלבי משנה:

1. איסוף נתונים במגוון שיטות דוגמת ראיונות, חקירה, או סקר.

2. בחינת השלכותיה של הבעיה ושאילת ״למה?״ המאפשרת לרדת לשורש העניין.

3. הגדרת יעדים מדידים לפתרון הבעיה.

שאלות עזר:

מה מוקד הבעיה? מה גרם לה? מה השלכותיה? מי מושפע? האם יש מחסומים לפתרון מוצלח? מה המשאבים הנדרשים לפתרון? מה החלופות לפתרון?

מחקר, דעות וטיעונים

מחקר ואיסוף נתונים

שלבי משנה:

1. זיהוי מקורות מידע אמינים ואיכותיים שניתן להסתמך עליהם לטובת הסוגייה הנתונה.

   כולל שתי קבוצות- ראשונית, בה המידע קשור ישירות לסוגייה; ושניונית, בה מידע תומך (ספרים, אנציקלופדיות ועוד). הקבוצה הראשונה תומכת בהבנה מה קרה, והשניות מציעה הקשר. ניתוח ופרשנות.

2. איסוף, ארגון וניתוח המידע.

3. הערכת איכות המקורות (הערכה זו כוללת, בפני עצמה, צורך בחשיבה ביקורתית) לרבות וידוא איזון בין מקורות התומכים בדעות השונות, ללא נקיטת עמדה חד צדדית.

ניתוח הטיעונים

זיהוי, ניתוח והערכת החלופות ותקפותן.

שלבי משנה:

1. הכרת הטיות והשערות לגבי העובדות, הדעות והטיעונים בהם נעשה שימוש.

2. בחינת אמינות, איכות ורלוונטיות העדויות שנלקחו בחשבון להצגת הדעות והטיעונים.

זיהוי כשלים אפשריים בהסקה

זיהוי הנחות בסיס והטיות בעייתיות.

שלבי משנה:

1. הגדרת הנחות הבסיס עליהם נשינו.

2. בחינת תקפות ההיסק הלוגי שהובילו לדעות ולטיעונים.

3. זיהוי הטיות שיתכן שהשפיעו על שגיאה אפשרית בשיקול הדעת.

וMayer מסווג את ההטיות לקטגוריות של תרבות, דת, גזע, מגדר, יעילות כלכלית.

להכרה מעמיקה יותר של רעיון ההטיות הקוגניטיביות מומלץ לקרוא את הספר ענן של אפשרויות (מ.ל.)

כלים איך להימנע מהנחות והטיות שגויות:

• מודעות גבוהה לחשיבה ביקורתית ולתהליכי פתרון בעיות סדורים, תוך כדי עשייתם

• חשיבה רפלקטיבית

• שאילת שאלות פרו-אקטיביות לגבי רעיונות שמועלים

• צניעות וחשיבה בראש פתוח.

הערכת הנתונים

בחינת מידת המשמעותיות והרלוונטיות של העדויות והמידע שנאסף, ביחס לסוגיה אותה בוחנים.

בחינת מרכיבים של:

• אמינות: מקור ממאגר אמין; מידע מדויק, מייצג (ביחס לאוכלוסיית הנתונים הכוללת) ונאסף בכלים שיטתיים.

• משמעותיות ורלוונטיות: ביחס לעולם התוכן הנבחן.

• קשר לוגי הסקתי בין העדויות לטענות והדעות המוצגות.

• מתן משקל הולם למקורות הרלוונטיים, בדרך הנותנת ייצוג לנתונים הסותרים זה את זה.

מתן המשקל יתבסס על מתודולוגיה סדורה דוגמת תיאוריית Baye, מתודולוגיית Sir Francis Bacon, או תיאוריית Dempster & Shafer.

הסקה ומענה

סנתוז ובחינה חוזרת של הנתונים לאור כלל המידע שהתקבל, או עדויות חדשות שנוספו.

יצירת מענה לעולם מסתמכת גם על מי שאנחנו והלך הרוח בו נמצאים, אך קבלת החלטה בתהליך מבוסס חשיבה ביקורתית תתבסס על שלבי משנה סדורים להלן:

• זיהוי הבעיה ולמה חשוב לטפל בה

• הגדרת יעדים להצלחה

• סיעור מוחות ליצירת חלופות

• הערכת המענים ובחירה

• גזירת תוכנית פעולה למימוש

שיפור וחיזוק המיומנות

חשיבה ביקורתית אינה מיומנות שיש או אין. גם אם יש יסודות, ויודעים לבצע את התהליך לפי ההסברים לעיל, יש תמיד מקום להמשך חיזוק המיומנות ושיפור יכולתנו לחשיבה ביקורתית. כלים מרכזיים שיכולים לסייע:

שיקוף עצמי

רפלקטיביות על תהליך החשיבה הביקורתית.

מומלץ לבצע שיקוף על ההיבטים השונים הבאים של החשיבה:

• לוגיקה והסקת המסקנות

• מודעות עצמית לרגשות, מחשבות והתנהגויות והשפעתם על האחרים

• מודעות להטיות.

כלים שיכולים לסייע בשיקוף כולל כתיבת יומן, בחינת תהליכי חשיבה ביקורתית מהעבר, ניתוח מבוסס Mind Map (ויזואליזציה של התהליך) ועוד.

נקודות מבט מגוונות

בחינת סוגיית מנקודות מבט משתנות מאפשרת להבין טוב יותר הן את הבעיה, הן את המענה, והן את התהליך בין לבין. לא תמיד פשוט ליישם נקודות מבט שונות, וכדאי להיות מודע לקושי ולהסתייע בכלים סדורים, דוגמת:

• הקשבה פעילה לאחרים ולרעיונותיהם

• ביטול העצמי ובחינה איך משפיע על ההבנות.

תרגול

תרגול של כלים המחדדים את החשיבה הביקורתית. דוגמאות:

• פאזלים

• חידות ומשחקים מבוססי מספרים (סודוקו) או אותיות (תשבצים)

• קריאה ביקורתית בה באופן פעיל מחפשים פערים על ידי שאילת שאלות על הנקרא

• לקיחת חלק בדיונים ומפגשי Debate

• פתרון בעיות מעשיות, תוך שאילת שאלות הקשורות ב- למה? ו-איך?

יישום במעגלי החיים

חשיבה ביקורתית אינה מוגבלת להקשר אחד.

היא רלוונטית ל:

• בריאות ורווחה האישית

• עבודה

• חינוך ולמידה

• התנהלות פיננסית

• יחסים בין אישיים

ועוד.

סיכום

חשיבה ביקורתית היא מיומנות החשובה לכולנו. ההנחה היא שכנראה כל מי שלוקח לידו את הספר (או סיכומו) מאמין בה.

אך אנחנו מקווים שבסיום הקריאה אנשים מבינים שלכל אחד יש מיומנויות, ברמה כלשהי, של חשיבה ביקורתית, ותוך שימוש בשלבים והכלים שהוצעו להלן, כל אחד יכול לשפר את המיומנות שלו.

כדאי. חשיבה ביקורתית היא בסופו של דבר כלי לחחים- כלי לשיפור העתיד האישי והמשותף שלנו.

---

רוצה ללמוד עוד על הפקת לקחים ותובנות?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

• וEstablishing a Lessons Learned Program - סיכום ספר

• טיפים לניהול תהליכי הפקת לקחים

• הפקת לקחים – ניהול מחזור חיי הלקח