The Course of Knowledge - סיכום ספר

הספר The Course of Knowledge: A 21st century Theory שנכתב בשנת 2018, התגלגל אלי במקרה, במהלך תכנון קורס ניהול ידע סמוי. שמות הכותבים היו מוכרים: הצמד Bennet & Bennet כיכב כבר בעבר בלא מעט מחקרים שקראתי בהיבטי ניהול ידע. הפעם צרפו אליהם כותבת משנה נוספת- Joyce Avedsian.

חשבתי שאחרי 25 עיסוק אינטנסיביים בניהול ידע, אני כבר מכירה כמעט הכול לגבי מהות הידע, מאפייניו ודרכי יישומו בכלל, ולטובת ניהול ידע ארגוני בפרט.

במשפט אחד-ספר לא תמיד קל לקריאה- אך בהחלט מרתק ומלמד, השווה את המאמץ!

נושאים עיקריים בהם דן הספר:

1. מונחים הקשורים בידע (רכזתי את עיקר המונחים המפורטים בספר בפרק אחד)

2. טבעו של הידע

3. המוח האנושי והידע

4. יישום הידע

   1. שימוש חוסר בידע

   2. ניצול הידע הסמוי

   3. פיתוח הידיעה

   4. חוכמה

5. מבט מעבר

   1. אישיות

   2. ערכים

הסיכום כולל נקודות מרכזיות, וכמובן אינו יכול להקיף את רוחב או עומק המוצג במקור.

מקווה שכמוני, תראו ערך בסיכום, וכמובן בקריאת הספר כולו.

מונחים

להלן המונחים המרכזיים המוזכרים בספר.

שווה לתת את הדעת על העומק הכרוך מדרך הגדרתם.

הסבר נוסף והערות מ.ל.	הגדרה	מונח
מידע שנאסף ומושם יחד, יכול להיות פוטנציאל לידע.	תוכן המאורגן בדפוס או אוסף דפוסים.	מידע Information
שנים הורגלנו לפירמידה המתחילה בנתונים דרך מידע, ידע (בינה) וחוכמה. המבחן של תוכן בהקשר לידע הוא יכולתו לתרום לקבלת החלטה/עשייה אפקטיבית.	מידע המאפשר לבצע פעילות אפקטיבית. Capacity (potential or actual) to take effective action	ידע Knowledge
כולל: אמיתות מוצדקות שאנחנו מאמינים בהם; מידע שנכנס; זיכרון.	מרכיב של הידע המתייחס למהות/ תוכן.	ידע על What Knowledge
כולל: יצירת ידע חדש; האפשרות לפעול.	מרכיב של הידע התומך בתהליך לביצוע פעולה.	ידע איך How to Knowledge
שונה מההגדרה שהורגלנו אליה שמדובר בתוכן שהוא נחות ממידע.	נגזרת חלקית של מידע המאורגנת בדרך המאפשרת ניתוח, או לחילופין- עיבוד של מערכת מחשוב.	נתון Data
	תנועה של ידע מאדם אחד למשנהו, כאשר הצד המקבל, יכול לפרש את הידע, תחת אותו הקשר, ולייצר מחדש את אותה הבנה כפי שהייתה לזה שהעביר אותה.	הבנה משותפת Shared Understanding
בעיקרו ידע מפורש. קשה לזכור אותו, וקל לשכוח בהמשך.	ידע העונה לשאלות של מה, מתי, איפה ומי. תצורה של מידע שניתן לאחסן בספרים, מחשבים או במוחנו.	ידע על פני השטח Surface Knowledge
יכול להתייחס לפרט או לארגון. משליך על אפשרות פעולה, בזכות ההקשר וההבנה המושלכת על הקשר זה. לכיד ואינטגרטיבי ביחס לאוסף גופי ידע קשורים.	ידע מתחת פני השטח. כולל מידע בתוספת הבנה, משמעות ודפוסי הבנה (sense making).	ידע רדוד Shallow Knowledge
מקור הידע העמוק בתהליכים יצירתיים, אינטואיטיביים, בתחזית מבוססת ניסיון, בתיאוריות ועוד. מתפתח בעיקר בתת-מודע.	ידע הכולל הבנה, משמעות ואינטגרציה לדפוסים המאפשר לבעל הידע להתאימו להקשרים ומצבים משתנים.	ידע עמוק Deep Knowledge
בר שיתוף דרך תקשורת חברתית; בר לכידה; בר הבעה. בר תשאול; בר הבנה.	ידע בר הבעה; בר שליפה מהזיכרון, שניתן לתאר באופן מדויק על ידי מילים או ייצוגים אחרים, כך שאדם אחר יבינו.	ידע מפורש Explicit Knowledge
יכולת תקשורה משתנה. בר תשאול.	ידע שאנחנו לא מודעים לו באופן מידי; ידע שהפרט לא יודע עליו, אך הוא בר-גילוי. [אין הסכמה לגבי הגדרה מדויקת של מונח זה בספרות, כנובע ממורכבותו.]	ידע מרומז Implicit Knowledge
ידע שאנחנו מתקשים להסביר- לא יודעים או חמקני בעינינו להסבירו. נוצר משילוב של מידע פנימי וחיצוני. הערה: לעיתים עצם הידיעה לגבי ידע סמוי- סמויה מאיתנו.	ידע שלא בר הבעה. מחשבות לגבי מה להחליט או איך לנהוג, שאנחנו לא יודעים לתרגמן למילים. על פי פולני- בתת מודע.	ידע סמוי Tacit Knowledge
	מצב שבו כוונה, משמעות, ערכים מתממשקים באופן מושלם, ותפוקות מצופות מובנות ומתוקשרות לכל הצדדים הנוגעים בדבר.	בינה Intelligence
הגדרה מוצעת זו הינה אחת מיני רבות. הכותבים מציעים עשרות הגדרות על בסיס מחקים שונים, על פיהם הם מנתחים את מושג החוכמה.	הרמה הגבוהה ביותר במנעד רמות הידע: תבניות המייצגות פיסות ידע, או תבניות אחרות.	חוכמה Wisdom
	מתווה / מכוון לגבי מה שחשוב ומה שפחות חשוב	ערכים Values

טבעו של הידע

מאפייני הידע

• ידע נמצא במוח שלנו בתצורה של דפוסים שמורים או ברי הבעה, שניתן להפעיל ו/או לבצע רפלקציה מולם בחשיבה מודעת.

• ידע מתייחס לשני מרכיבים- לדעת על משהו ולדעת איך. המרכיב הראשון מתייחס לתוכן ומהות, ואילו השני ליכולתנו לפעול בהתאם.

ידע הוא תמיד תלוי הקשר. ככל שמוסיפים לתוכן יותר רמזים המעידים על ההקשר, משתפרת יכולת ההבנה המשותפת.

התנסות והתמחות מפתחים את העולם הפנימי המייצג את היסטוריית הלמידה של הידע שלנו.

• יש 8 רמות להקשר החל מהמילים, דרך המצב, הקשב, התקשור הלא-מילולי, המערכת בה נמצאים, תפיסת העולם, הערכים והניסיון שלנו; השפעת תהליכים בתת מודע שלנו; ועד הרמה העליונה הגבוהה יותר נכל אלו- דפוסי משמעות במוחנו, לחלקם אנו מודעים ולחלקם פחות.

מודעות לרמות אלו מאפשרת, בדרך נוספת, להעמיק את התודעה.

• ידע לעולם לא שלם, אלא חלקי. הוא נשמר במוחנו באופן שלם, וכל פעם שאנחנו שולפים אותו אנחנו משלימים בדרך זו או אחרת את החסר.

• ידע מתפתח כאשר משתמשים בו ומתגבר כאשר משתפים אותו עם אחרים.

רמות ידע

שלושת רמות הידע כוללות: ידע על פני השטח, ידע רדוד וידע עמוק. מאפיינים:

בעיות	פעולה	ידע	למידה	ניסיון	רמת הידע
פשוטות	זכירה תקשור פעולה	ידע על	מודעות שינון	מודעות מיידית דפוסי הבנה	על פני השטח
מורכבות	הסבר ציפייה	ידע איך סיבתיות	סיבתיות חיפוש משמעות	תחושה אינטואיטיבי	רדוד
מסובכות לא-ליניאריות	יצירה חשיבה אינטואיטיבית חיזוי	ידע איך זיהוי דפוסים	תובנות אינטואיציות	מכוון כלול; רוחני	עמוק

אחד המאפיינים המעניינים והחשובים לפעולה בהקשר לניהול ידע (מ.ל.) הוא אחוז והיקף הידע הרדוד. זה הפך בדור הנוכחי, ככל שהפכנו לעובדי ידע, עם אינסוף מידע זמין, מחשוב ורובוטיקה, ועם זאת, שינויים תכופים- חלקו של הידע הרדוד הפך למשמעותי ביותר, על חשבון הידע על פני השטח, שהיווה את עיקר הידע בעבר. למידת ידע רדוד מכינה את עובדי הידע להתמודדות עם השינויים התכופים- פונקציונלית ותפעולית:

העולם החדש- מחקר 2020	העולם הקודם- מחקר 2000	רמת הידע
25.0%	67.5%	על פני השטח
60.0%	25.0%	רדוד
15.0%	7.5%	עמוק

הערה: המספרים מייצגים לערך את התרשימים המופיעים בספר ומבוססים על מחקרים קודמים של הזוג Bennet.

סוגי ידע

הזוג Bennet פורס טקסונומיה של 7 סוגי ידע שהכרתם מסייע להגדרת תפקידים בהבנת מצבים ונקיטת פעולה. אלו כוללים:

1. מטא-ידע: ידע על הידע, מאפייניו וזרימתו.

2. ידע תיאורי: מה, מתי, איפה ומי.

3. ידע הנחייתי לפעולה.

4. פרקטיקות: כללים, יוריסטיקות, הסבר איך מערכות פועלות ועוד.

5. ידע מחקרי וידע מבוסס

6. ידע אסטרטגי.

7. ידע לימודי הקשור ל-איך לומדים, איך מבטלים למידה (כדי לאפשר למידה חדשה) ואיך הידע צומח.

ככל שידע מורכב יותר, הוא מערב יותר סוגים של ידע בתוכו.

פיתוח ידע (מודל KMB- Knowledge Mobilization) מתייחס לשמונה שלבים המתייחסים לסוגי הידע השונים החל מזיהוי המצב ואיסוף מידע לגביו ולגבי ההקשר (ידע תיאורי); דרך הבנת הנאסף וארגוני (מטא-ידע); לקיחת ידע תיאורטי וידע מעשי בחשבון (ידע מחקרי; פרקטיקות); ביצוע פעולות (ידע הנחייתי).

על בסיס אלו מתהווה מצב וידע חדשים (ידע תיאורי); משוב מאפשר להעריך את אפקטיביות הפעולה וללמוד ממנה (ידע לימודי).

המודעות לידע

קל לנו לפשט ולחשוב על ידע סמוי שנמצא בתת מודע, וידע מפורש הנמצא במודע, כאשר המרומז נמצא בין לבין, אולם לפי בני הזוג Bennet הידע יכול להיות פרוש בכל חלקי המוח- המודע והתת מודע, והגבול אינו כה חד, כפי שהיה ניתן לסבור. ניתן עם זאת לומר שככל שאנחנו יותר על פני השטח אחוז הידע במפורש משמעותי יותר, ואילו הידע העמוק עיקרו סמוי. והרדוד? בין לבין. ובשורה התחתונה- מונחים אלו של ידע סמוי, מרומז ומפורש יוצרים רצף ולא עומדים כל אחד בפני עצמו.

המוח האנושי והידע

מבנה המוח

הכותבים מתייחסים לשני מונחים המשמשים במשולב- mind and brain. לטובת ההפשטה כאן- לא נרחיב על ההבדלים ואופן השילוב.

המוח מאחסן מידע בתצורת דפוסי נוירונים קשרים (סינפסות) ולכל קשר יש עוצמה. דפוסים אלו מייצגים מחשבות, תמונות, תפיסות, תיאוריות, רגשות ועוד. הקשרים הם פיזיים ומיוצגים על ידי אטומים, מולקולות ותאים.

אנחנו לומדים על ידי שינוי סיגנלים דוגמת תמונות, קולות ריחות ועוד לדפוסים שאנחנו מזהים בהקשר לתפיסות, עצמים או קשרים חיצוניים. אלו מקשורים באופן אסוציאטיבי עם תבניות פנימיות המייצגות בדרגות שונות את האסוציאציות החיצוניות.

המידע החיצוני שנכנס מתערבב או מקושר עם הפנימי, ויוצר דפוסים חדשים של נוירונים המייצגים הבנה ומשמעות.

התהליכים המקשרים בין המידע החיצוני והפנימי כוללים: זיהוי, הכרה, דפוס-הבנה (sense making), משמעות וידע. אלו מאפשרים לנו לקבל החלטות ולפעול.

מבנה המוח

הכותבים מתייחסים לשני מונחים המשמשים במשולב- mind and brain. לטובת ההפשטה כאן- לא נרחיב על ההבדלים ואופן השילוב.

המוח מאחסן מידע בתצורת דפוסי נוירונים קשרים (סינפסות) ולכל קשר יש עוצמה. דפוסים אלו מייצגים מחשבות, תמונות, תפיסות, תיאוריות, רגשות ועוד. הקשרים הם פיזיים ומיוצגים על ידי אטומים, מולקולות ותאים.

אנחנו לומדים על ידי שינוי סיגנלים דוגמת תמונות, קולות ריחות ועוד לדפוסים שאנחנו מזהים בהקשר לתפיסות, עצמים או קשרים חיצוניים. אלו מקשורים באופן אסוציאטיבי עם תבניות פנימיות המייצגות בדרגות שונות את האסוציאציות החיצוניות.

המידע החיצוני שנכנס מתערבב או מקושר עם הפנימי, ויוצר דפוסים חדשים של נוירונים המייצגים הבנה ומשמעות.

התהליכים המקשרים בין המידע החיצוני והפנימי כוללים: זיהוי, הכרה, דפוס-הבנה (sense making), משמעות וידע. אלו מאפשרים לנו לקבל החלטות ולפעול.

אחסון הידע- מה קורה במוחנו

אנחנו לעולם לא רואים את העלום באותה דרך. כפי שכבר הוזכר לעיל, המידע לא מאוחסן במלואו; ייצוגים חלקיים נשמרים ועל בסיסם אנחנו מניחים הנחות, ומשחזרים זיכרונות.

ככל שמשהו חשוב ביותר בעינינו, ניצור יותר קשרים וקשרים בדרגה גבוהה יותר. גם שינון וחזרתיות מחזקים את הקשרים.

וכאשר יש מצב מסוים, הזדמנות, בעיה או איום, חשיבותו החיצונית והפנימית משפיעות על עוצמת הקשרים והזיכרון.

על פי Amen ומחקריו המוזכרים בספר, השיטה הטובה ביותר לעורר את המוח, מעבר לאימון פיזי ומנטלי, היא על ידי חיבור חברתי (social bonding). המוח שלנו מושפע מהאינטראקציות הדו כיווניות עם הסובבים אותנו.

על פי הספרות, כאשר אנחנו נמצאים בסביבה עשירה ברעיונות מעניינים ופרובוקטיביים, סביבה עתירת תמונות, ספרים ועוד, קליפת המוח (קורטיס) מתעבה, התאים מתרחבים וסיעוף החשיבה מתעצם. שינויי הסביבה, התחושות והלמידה משפיעים עלינו פיזית.

בכל שיחה עם אדם נוסף היוצרת הבנה משותפת גם התוכן וגם ההקשר המלווים אותו נוצרים מחדש במוחו של מקבל הידע.

ועוד כמה נקודות מעניינות בהקשר זה:

1. החיבור החברתי מפחית את חרדות הפרט, יוצר אמון וגורם למוח ולנפש להיות פתוחים יותר למידע הנכנס, ומכאן, לסיכוי טוב יותר ליצירת ההבנה של הצד המקבל. מכאן, שקשר מחבק ואכפתי מחזק את הגידול הנוירוני ואת יצירת הידע. היעדר האמון והקשר, יגרמו לנו במקום זאת להתחפר בעמדותינו ולהגן עליהם, וימנעו את ההבנה והידע.

2. ישנה רמה מסוימת של מתח חיובי המעודדים למידה אופטימלית. היעדרו של המת, ויש ויגדירו התשוקה (מ.ל.) מקטין את פיתוחה ואילו עודף מתח יגרור לחץ ששוב- יצמצם או אפילו ימנע את הלמידה.

יישום הידע

שימוש חוזר בידע

כדי לעשות שימוש חוזר בידע יש לזכור שידע זה תלוי הקשר, לרבות תלוי מצב (אחת הרמות של ההקשר).

כאשר עושים שימוש חוזר בידע, תת המודע במוח מתאים את הידע המוצע לנו בהתאם למצב הנתון.

המוח מפתח חוסן והבנה עמוקה הנגזרת מיכולתו להשתמש בלמידה קודמת ובזיכרונות כדי להשלים את המידע הנכנס, במקום לאחסן את כל הפרטים כל פעם מחדש.

מתודות לפתרון בעיות, דוגמת סבך שיתופי (collaborative entanglement) פועלות בדרך דומה: כאשר בעיה או מצב חדש מוצגים, החברים השונים בוחנים את המידע החלקי המועבר והיכן הנ״ל מתחבר לידע ולמידה מהעבר, על סמך דפוסים וסמנים למיניהם, ומציפים ידע זה. הקהילה מצליחה לייצר שיפור מתמיד, שיתופיות ושרידות.

גם מומחים הפועלים באופן יחיד יפעל באופן דומה. רמה גבוהה של מודעות, הבנה טובה של הנושאים (על כל היבטיהם, לרבות הפוליטיים) והיכולת לזהות דפוסים, תאפשר להם לתפקד בסביבה דינאמית. ככל שהדפוסים המפותחים בדרגה גבוהה יותר (ידע עמוק), הם יתאימו לתחום רחב יותר של מצבים והקשרים.

הכותבים מזהירים מההטיה של כולנו, ושל מומחים בפרט, להסתמך על מה שכבר עבד, ולעיתים להתעלם מכך שהדפוס אינו באמת מתאים למקרה החדש. לעולם אין ידע אבסולוטי המתאים לכל מצב ולכל תקופה!

ניצול הידע סמוי

כדי לנצל טוב ככל האפשר את הידע הסמוי שלנו, ממליצים הזוג Bennet לעבור מתודעה רגילה לתודעה יוצאת דופן בה רמת יש רגישות גבוהה למודעות, וקשר לתת-מודע, לרבות רכיבי הזיכרון ותהליכי החשיבה שבו. תודעה יוצאת דופן מאפשרת לנו, פעם הגענו לתת מודע, גם לשלוף מתוכו חלק מהידע האצור בו.

ידע סמוי כולל ארבע תת סוגים: רוחני (מוסרי, אסטרטגי ועוד); אינטואיטיבי; רגשי (תחושות); וידע המגולם בתוך ידע אחר.

מתודות אפשריות ליצירת התודעה יוצאת הדופן וניצול הידע הסמוי:

1. הפיכת ידע סמוי לידע שעל פני השטח

   1. מבוצע דרך כלים דוגמת:

      1. שיתופיות (collaboration) אישית שלנו עם עצמנו- ללמוד להאזין ולתת אמון בתת מודע שלנו; שיח עצמי תוך דחיית שיפוטיות, הימנעות מסקנות פזיזות, וחשיפת הנחות יסודות המנחות אותנו

      2. מדיטציה

      3. הכוונת תהליך החלום לפתרון בעיות שלא נפתרות במודע (חלימה צלולה)

      4. הקשבה למוזיקה שמעוררת תחושות וזכרונות

      5. יצירת לכידות בין האונה הימנית והשמאלית של המוח (פרטים בספר ובמקורות שבו).

2. גילום ידע סמוי

   1. שימוש בכלים העושים שימוש בידע הסמוי גם ללא חשיפתו. דוגמות לכלים שכאלו:

      1. חיקוי

      2. אימון

      3. ויזואליזציה

      4. התבוננות

      5. התנסות (מתאים לידע אינטואיטיבי)

      6. פיתוח אינטליגנציה רגשית

3. שיתוף ידע סמוי

   1. שיתוף ידע סמוי ללא חשיפתו. דוגמות לכלים:

      1. למידה קבוצתית

      2. מנטורינג

4. חשיפה לניגודים ומגוון

   1. חשיפה לדעות שונות, מגוונות ומנוגדות אך עם זאת מבוססות. הכלתן.

על מנהלי הארגון והנהגתו להוביל לחיזוק הידע הסמוי והכללת מתודות למיצויו בתהליכי קבלת החלטות (למשל על ידי שיח על רגשות), בעידוד העובדים למודעות לידע זזה ולחשיבותו, וכמובן לפיתוחו.

ברמה ארגונית הקמת קהילות ידע ומנטורינג יכולים להיות כלים מצוינים למיצוי ידע זה.

פיתוח הידיעה

ידיעה (לדעת) היא החוש המייצג את הקשר בין העל מודע והתת מודע במוח, על בסיס הידע שיש לנו.

מדובר בקשר לולאתי: ידע יוצר ידיעה; והידיעה מעוררת השראה ליצירת ידע חדש.

ישנם שלוש רמות קריטיות לידיעה:

1. לדעת את עצמנו

2. לדעת את האחרים

3. לדעת את המצב.

הצבא האמריקאי (בו אחד מבני הזוג Bennet שירת שנים כמנהל ידע- מ.ל.) פיתח שש עקרונות עליהם מבוססת דוקטרינת הידיעה בצבא:

• קבלת החלטות במצבים מורכבים מחייבת דרכי חשיבה חדשות

• כל המידע בעולם חסר ערך, אם מקבל ההחלטות לא יכול לפעול לגבי מידע זה ולקשר אותו עם ערכיו, הידע והחוכמה שלו (ראו בהמשך פרק על ערכים- מ.ל.)

• אנחנו לא יודעים את כל מה שאנחנו יודעים

• הרבה מהידע שלנו בתת-מודע

• על ידי אימון ניתן לחזק את היכולות השכליות והחושיות

• למידה ארגונית, מרכזיות הידע, ערכים משותפים, שיתופיות אפקטיבית וזרימה חופשית של רעיונות- תומכות את הידעה הארגונית.

מושג הידיעה מתמקד ביכולות קוגניטיביות המבוססות על קליטה ועיבוד כדי לייצר ידע הקשור למצב הנתון. כדי לפתח יכולת זו, יש לפתח מיומנויות:

1. הקשבה- היכולת לשמוע ולהטמיע. כולל שלוש רמות- התרעה; פענוח; והבנה.

2. שימת לב- זיהוי מתוך הסובב את מה שרלוונטי לצרכים המיידיים או העתידיים שלנו.

3. סריקה- היכולת לעבור על כמות מאד גדולה של מידע ולברור מתוך את זה שרלוונטי לנו.

4. חישה- היכולת לקלוט מהעולם החיצון מידע דרך החושים שלנו ולתרגם אותם במוח בדרך מיטבית.

5. מידול- היכולת להפוך את המידע שאנו חווים וקולטים על כל צורותיו ולתרגם אותן לדפוסים- בין התאמה לקיימים, בין התאמה ועדכון של הדפוסים הקיימים, ובין יצירת דפוסים חדשים.

6. שילוב- אינטגרציה של כל המידע הנקלט על רמותיו השונות ויצירת משמעות.

כדי להשלים את יכולת הטיפול הקוגניטיבית המיטבית במידע, מציגים הכותבים רשימה של יכולות עיבוד התומכות את יכולתו של המוח לעיבוד המידע ופיתוח הידיעה:

1. ויזואליזציה- היכולת להציג את המידע בדרך שתספר סיפור ותוביל אותנו להצלחה (מ.ל.). מחייב יכולת דמיון והסתכלות בפרספקטיבות שונות.

2. אינטואיציה- היכולת לגייס באופן מירבי ומיטבי את האינטואיציה שכבר קיימת בקרבנו על סמך התנסויות קודמות, לטובת ההקשר והמצב הנוכחיים.

3. הערכה- היכולת לבחון מצב ולהעריכו ביחס ל: 1) חזון, ייעוד ומטרות 2) התנהגות אפשרית לא ידועה של צד אחר (למשל מתחרה) 3) משמעויות והיבטים חשובים, כדי לתעדף ולחזות משמעויות קשורות.

4. בחירה- היכולת לקבל החלטות, לרבות הסקמת מסקנות, ביצוע אינטרפרטציות, הפעלת כללי אצבע ועוד.

5. הגדרת כוונה- היכולת להגדיר ולכוון למשמעות גדולה יותר כדי שנוכל להתמקד בה ולכוון את פעילותנו בהתאם.

החוכמה

לחוכמה הגדרות רבות, וככלל היא מייצגת רמה גבוהה יותר של ידע. רבים כורכים אותה יחד עם המונח של חשיבה שיטתית. היא מתפתחת עם הזמן בתהליכי ״הזדקנות״. היא מתפתחת מהשילוב של למידה של ידע חדש והתנסות.

החוכמה מייצגת רמה גבוהה יותר של ידע (הבחנה) המאפשרת להשליך מידע סמוי תלוי הקשר ומצב מסוימים, לידע חדש תלוי הקשר ומצב אחרים. באופן טבעי, היא קשורה לידע הסמוי שלנו.

חוכמה מייצגת את היכולת להתרחק מאמיתות שנתפסות כבלתי מעורערות, לשקף ולהפעיל חשיבה ביקורתית על מציאות זו.

תהליך זה של מודעות, יחד עם תהליכי שיתוף מאפשרים לידע להתפתח:

• מתפיסות סגורות ומוגדרות היטב;

• לשיתוף תחום וממוקד;

• למודעות וקשר בין אנשים באמצעות השיתוף;

• לתפיסות חדשות המשותפות עם אחרים;

• להתקדמות הידע המשותף עם האנושות בכלל;

• לחוכמה; הדרכת אחרים או מנהיגות המבוססים על חוכמה זו;

• ליצירת ושיתוף של חשיבה חדשה בתהליך מודע.

מבט מעבר

אישיות

הכותבים מציעים ניתוח מעניין של דפוסי אישיות של אנשים, במבוסס על תורת הידע. כמו הידע, כך הם מציעים, גם האישיות שלנו תלוית הקשר ומצב. אדם בריא נורמטיבי מחזיק כ- 12 תת טיפוסי אישיות שאותן הוא מפעיל בהתאם להקשר והמצב בהם הוא נתון.

היות ומדובר ברעיון שנשמע על פניו מופרך- נציע דוגמה ממחישה.

כאשר חלילה אנחנו מנחמים חבר שחווה אובדן, גם אם אנחנו איש עסקים קשוח ביותר, לא נאמץ את אישיותנו העסקית בהתייחסותנו לאותו חבר. כאשר אנחנו עם ילדינו, יש סיכוי שנפעל אחרת, כנ״ל עם בן זוגנו וכו׳. האדם שמולו אנחנו ניצבים, תפקידנו בקשר, ותפקידנו המשתנה תלוי מצב, גורמים לנו לעטות התנהגויות ודפוסי אישיות שונים, המזוהים לא רק עם המצב אלא איתנו ואיך שאנחנו ניטה לטפל בהקשר ובמצב אלו.

יתר על כן, כשאנחנו מתפתחים וגדלים, אנו משנים ומעצבים אחרת את חלק מדפוסי אישיות אלו.

הידע, שגם הוא תלוי בקשר ומצב, מתכתב עם דפוסי האישיות שלנו, ויחד עוזרים לנו להלביש על עצמנו את האישיות הרצויה. מודעות לדפוסים אלו מאפשרת לנו לעבור למצב של בחירה והתנהלות מיטיבה יותר של עצמנו.

ערכים

ערכים הינם מתווה / מכוון לגבי מה שחשוב ולגבי מה שפחות חשוב; על פי רוב הם יוצגו כעקרונות, חוקים או סטנדרטים להתנהגות טובה.

ערכים יכולים להיות ברמת הפרט, הארגון או החברה; הם יכולים לייצג את הראוי או הרצוי.

וערכים מתפתחים. הם אינם קבועים לאורך הדורות, ומשמעותם, מתפתחת אף היא.

בדומה לידע:

• גם ערכים, מופיעים בשתי תצורות- מה ואיך

• הם ניתנים לסיווג לערכים שעל פני השטח, ערכים רדודים או עמוקים

• קהולברג מציע שש רמות של פיתוח מוסר, שמקבילות כפי הנראה לרמות המקובלות של מורכבות הידע (נתונים, מידע, בינה וכו׳).

הכותבים מקדישים פרק שלם לניתוח ערכים מרכזיים התומכים בפיתוח, מינוף ושימוש בידע בארגונים.

ערכים אלו כוללים: יושרה, אמפתיה, שקיפות, השתתפות, שותפות, תרומה, למידה ויצירתיות.

ערכים אלו ניתן לחלק לשלוש רמות:

• ברמה הראשונה הם מגדירים את היושרה והאמפתיה. אלו מהווים תנאי ם מקדימים לערכים אחרים, שכן הם מאפשרים בניית אמון והערכה הדדית שיאפשרו את פיתוח הערכים הבאים ויישומם.

• ברמה שניה ניתן לראות את השקיפות. ערך זה נמצא ברמת הביניים שכן מחד הוא ערך יסוד כמו הרמה הראשונה, אך מאידך הוא גם ערך אופרטיבי מעשי כמו הרמה השלישית.

• ברמה השלישית כוללים הכותבים את הערכים האופרטיביים:

  • השתתפות (participation)

  • שיתופיות (collaboration)

  • תרומה (contribution)

  • למידה (learning)

  • יצירתיות (creativity)

לסיכום פרק זה, ולסיכום הספר כולו, נשאיר את הקוראים עם נקודה מעניינת למחשבה:

ככל שפיתוח ידע ושימוש בו יכולים להיות מוגדרים כערך, ידע אינו לכשעצמו ערך. ידע הוא טוב או רע, תלוי הקשר ותלוי מצב (על פי הגדרת הידע). מה המשמעות של זה בבואנו לנהל את הידע ולהציעו לעובדים? משאירה לכם כשאלה פתוחה (מ.ל.)

---

רוצה ללמוד עוד על פיתוח תורה מקצועית?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

• הנוסחה- סיכום ספר

• באווירה מיוחדת לתקופת החגים: על תרומת האומנות לעבודת ניהול הידע

• איך הקמת מערך ניהול ידע שיפרה את השירות במוקד- סיפור לקוח