ספר זה, The Naked Presenter: Delivering Powerful Presentations With or Without Slides
הנו ספר שלישי בסדרת ספרים שנכתבה ע"י Garr Reynolds ב- 2011.
כספריו הקודמים, גם ספר זה דן בהעברת מצגות, ואם הספר הראשון התמקד בתכנון כולל של המצגת, והשני בהכנת השקפים, הרי שספר שלישי זה מתמקד בעמידה מול הקהל.
כמו ספריו הקודמים גם ספר זה עתיר השוואות לתרבות ה- ZEN , ויפה בצילומיו לא פחות מאשר בתוכנו.
שם הספר- המציג העירום, בא לייצג תפיסת עולם שכאשר המרצה מתפשט מגינונים, תחפושות, פורמאליות ויתר המעטים שאנו עוטים עלינו, ומופיע באופן טבעי, הרי שהוא יכול להציג באופן מיטבי.
להלן מפת נושאי הספר:
סיכום הספר כולל רק שורות תחתונות. הסיפורים, ההסברים והצילומים- רק במקור.
וכמובן- ממליצים לעיין גם בספריו הקודמים שסיכומיהם מופיעים גם באתר רום.
קריאה מהנה.
היערכות לפני
עיקר ההמלצות להיערכות נמצאות בספרו הראשון של Reynolds (Presentation Zen)
ובכל זאת, להלן מקבץ של כמה המלצות להיערכות:
מצגת היא משהו המחייב יצירתיות. שבו עם עצמכם לבד, מחוץ למשרד, כדי לתכנן אותה.
תכננו את המטרה: מה המסר שאתם מבקשים להעביר, מה השינוי שאתם רוצים לחולל בקרב המשתתפים, לפי אלו תכננו את המצגת שמתאים להעביר.
שאלו את עצמכם "למה". למה הנושא והמסקנות שאתם מסיקים חשובות. התשובה המעמיקה תוביל אתכם לתכנון של המצגת שאותה יש להעביר.
תכננו הרצאה שסוקרת לרוחב או מתעמקת; לא גם וגם.
שלבו סיפורים ו- Case studies; מאפשרים לקהל להתחבר; מקלים על הקהל לזכור.
שלבו קטעי וידיאו; שלבו תמונות. כל אלו גם מגוונים וגם מסייעים להתחברות הרגשית דאגו שהתמונות תהיינה בגודל מספיק גדול כדי שתיראנה.
דברו על קונפליקטים: גדול-קטן; צבע שונה; גילאים שונים; כיוונים שונים; וכו'.
אל תציגו סטטיסטיקות ועובדות; הציגו את משמעותן.
דאגו להכיר את קהל היעד שהולך לשמוע אתכם מדברים; לקהלים שונים מתאימות מצגות שונות.
התכוננו והיערכו אך אל תעשו חזרות.
ביום ההצגה:
התלבשו באופן מתאים; עדיף מעט יותר פורמאלי, מאשר פחות; עדיף קצת יותר מכובד מהלבוש הרווח בקהל.
הגיעו מוקדם.
הכינו את החדר.
עודדו אנשים לשבת מקדימה.
הסתובבו בין האנשים ודברו איתם. אם תוכלו מאוחר יותר, במהלך ההצגה להתייחס לשמות של אנשים בקהל, ועוד יותר מכך לסיפוריהם- תקנו הן את אהדתם והן את אהדת הקהל כולו. השיח המקדים עם האנשים, אמור לסייע גם לכם להירגע ולהרגיש מוכנים עוד יותר.
זכרו את אמירתו של אריסטו. נאום טוב פונה להגיון; פונה לרגשות; ומושך בהתבסס על האופי והאישיות של המרצה.
פתיחה
הפתיחה הנה מרכיב קריטי בהצלחה כולה. ב- 2-3 הדקות הראשונות יש הזדמנות לקנות את לב הקהל ולגרום לו להקשיב למצגת כולה. זה הזמן בו בדרך כלל הוא מחליט האם להיפתח ולהקשיב, או לא.
ההמלצות מתומצתות בר"ת במילה האנגלית PUNCH המייצגות פתיחות טובות אפשריות:
וPersonal- פיתחו במשהו אישי הקשור אליכם. לדוגמא, ניתן לפתוח בתמונת הילדים שלכם ולדבר על הדאגה להם, כפתיחה להרצאה על חשיבות עבודה שלנו כבוגרים לפי כללי בטיחות בעבודה (אחריות למשפחותינו).
וUnexpected- פיתחו במשהו לא צפוי, שבירת מיתוס, משפט שלא בלב הקונצנזוס ועוד.
וNovel- פיתחו במשהו חדש, שטרם נראה או הוצג.
וChallenging- פיתחו במשהו מאתגר שכלית, או מאתגר את הקהל בהנחות היסוד הקיימות. לדוגמא- שאלו את הקהל האם הם חושבים שמשהו (לא סביר שקשור להרצאה) אפשרי.
וHumorous- פיתחו במשהו מצחיק. צחוק משחרר ומקשר.
לעולם אל תפתחו באפילוג (משעמם...)
עדיף לא להציג תוכן עניינים. אם אתם מרגישים צורך, דברו על מבנה ההרצאה, אך גם זאת, לאחר הפתיחה.
גוף
המלצות:
חשבו על המצגת כשיחה ולא כמופע יחיד.
היו טבעיים, ישרים וישירים ואל תנסו להציג משהו שהוכן מראש ולמדתם בעל פה, רק כי הוא נכון; היו אוטנטיים.
אל תהיו משעממים; אל תקראו נאום; אל תקראו את השקפים בקול; אל תיצמדו להערות ; יצרו נוכחות. הראו את התשוקה שלכם לנושא ולהרצאה. זה מה שמנהיגים עושים.
נהלו את הפחד שלכם. אף אחד לא טוען שמרצה לא מפחד בבואו לדבר עלפני הקהל. שילטו בפחד. הכירו בו אם קיים; הכנה מקדימה רבה עוזרת להקטין אותו.
אל תעמדו מאחורי הפודיום; צרו קשר עין עם הקהל, התחברו והתקרבו אליו. הסתכלות אפילו על אדם מסוים אחד, נותנת הרגשה לכל מי שסובב אותו שמסתכלים עליהם גם. עדיף להסתובב בין הקהל, או לפחות על הבמה בזמן ההצגה. כדאי להיעזר בשלט להעברת שקפים כדי לא להצטרך להישאר במקום אחד בלבד.
השקיעו אנרגיה בקול שלכם; שנו את המקצב והעוצמה. קול הומוגני קשה לשמוע לאורך זמן.
השתמשו בשפה מובנת ודברו בגובה העיניים של הקהל.
השאירו תאורה באולם, או לפחות תאורה עליכם. ללא שיראו אתכם טוב יהיה קשה ליצור קשר.
אל תמצו את כל מה שניתן להגיד בנושא. השאירו את הקהל עם טעם לעוד.
אל תשתעבדו לטכנולוגיה.
אם טועים- ישרו והמשיכו. ההצגה חייבת להימשך.
הפעילו את הקהל: שאלו שאלות; צרו קבוצות קטנות שתתמודדנה עם מטלות או תקיימנה סיעורי מוחות ודיוני משנה; שיח מתריס יכול לסייע לגרום לקהל להתחיל לענות ולהשתתף. עשו סקר קצר; השתמשו במשחקי תפקידים; בקשו מתנדבים.
אל תהיו מונוטוניים: שנו תוך כדי. את דרך דיבורכם, את התוכן, את רמת ההפעלה.
אל תנצלו את כל הזמן, אלא עדיף לסיים מעט לפני; בוודאי לעולם אל תאחרו לסיים.
חייכו; שחקו ושעשעו. היו רגועים.
זכרו- שמטרתכם היא: 1) לתרום 2) להתחבר לקהל 3) לשכנעו לשינוי.
סיום
נכון שחשוב לפתוח בפתיחה "חזקה". אך סיום ההצגה חייב להיות חזק עוד יותר.
למרות שתמיד לימדו אותנו לסיים בסיכום הדברים שאמרנו, זה טוב אך לא מספיק.
המלצות:
סיום קצר, פשוט ואלגנטי.
עדיף סיום לא צפוי.
עדיף סיום המתקשר לרגשות.
אפשר לצטט.
אפשר להצחיק.
אפשר לסיים עם סיפור. אפשר לסיים סיפור שהתחלתם בו בתחילת ההרצאה.
אל תשכחו שאתם רוצים לגרום לאנשים להשתנות. שיקלו אם לצאת בקריאה לשינוי.
מספר המלצות לגבי שאלות ותשובות בסיום ההרצאה:
אל תאבדו את האנרגיה או את התשוקה. היו סבלניים.
היו קצרים; חכו לסיום שאלה גם אם הבנתם לאן חותר השואל.
חזרו על שאלות הקהל. יתכן ולא כולם שמעו.
מותר לשאול שאלות חזרה.
דעו מתי (ואיך) להפסיק.
Comments