וWhole Thought: The Rise of Human Intelligence הינו ספר שנכתב ע״י Alex Bennet ו- Robert Turner
בשנת 2024. הספר שעוסק בפיתוח חשיבה כוללת, משלים וממשיך סדרת ספרים, שחלקם כבר סקרנו במאגר סיכומים זה (דוגמת Inside Innovation , Innovative Creativity ). הספר מאפשר לפרט ולארגון להבין טוב יותר מהי חשיבה כוללת, איך מפתחים אותה ואיך היא מתקשרת עם תיאוריות משלימות. אך לא מדובר רק בספר תיאורטי, אלא בספר הכולל כלים מעשיים לפיתוח החשיבה הכוללת- ארבעת מרכיביה, וארבעים יכולות הידע שעלינו לפתח כדי לשכלל את החשיבה הכוללת.
הנושאים המרכזיים:
תשתיות:
5 סוגי אינטליגנציה
7 מצבי למידה התנסותית
תפיסת החשיבה הכוללת:
1 תפיסה
4 מרכיבים
40 יכולות ידע מאפשרות
השרטוט להלן מלמד איך הכול מתקשר יחד:
פרקי הספר מפרטים איך כל אחד מאלו- כל יכולת, כל אינטליגנציה, כל עיקרון וכל מצב למידה, משפיעים על כל יתר המרכיבים בתוך אותה קבוצה, ובקבוצות הנוספות.
מדובר בספר שתרצו לעיין בו שוב ושוב, בנקודות שונות בחייכם, כדי להמשיך ולפתח את עצמכם. ראו הוזהרתם (קריצה (; ).
תשתיות:
5 סוגי אינטליגנציה
עם השנים ובאופן הדרגתי, למדנו להבין שיש חמישה סוגים של אינטליגנציה המשתלבים יחד לאינטליגנציה הוליסטית:
1.אינטליגנציה אנליטית Analytic Intelligence
היכולת לנתח, להשוות, ולהנגיד בין פריטי מידע. משלב חשיבה ביקורתית, פתרון בעיות, זיהוי דפוסים והיכולת לעבוד עם תפיסות לא גשמיות.
אינטליגנציה אנליטית היא קריטית בכל הנוגע בהיבטים לוגיים של החשיבה הכוללת.
2. אינטליגנציה רגשית Emotional Intelligence
היכולת להבין ולנהל רגשות בדרך אפקטיבית. כולל מיומנויות של אמפתיה, בקרה עצמית, מוטיבציה, מודעות עצמית, והיכולת לקרוא ולנווט דרך רגשות של הזולת.
אינטליגנציה רגשית היא תשתית לחשיבה הכוללת שכן היא מקדמת את המודעות העצמית, את האמפתיה, ואת דינמיקת ניהול העצמי והבין-עצמי.
3. אינטליגנציה חברתית Social Intelligence
היכולת להבין ולנהל אינטראקציות וסביבות חברתיות. כולל את היכולת להתאים את עצמנו ללמצבים שונים, להבנת הדינאמיקה ולנווט במיומנות בין רשתות חברתיות. אינטליגנציה זו קריטית לשיתופיות, לעבודת צוות, ולקהילתיות.
אינטליגנציה חברתית מעשירה ומחזקת את החשיבה הכוללת במגוון היבטים כנובע מההבנות החברתיות והתרבותיות, ותורמת ליכולת שלנו לתפקד בסביבה ולתרום לה.
4. אינטליגנציה יצירתית Creative Intelligence
היכולת לחדשנות, לביטוי אמנותי וליצירת רעיונות חדשים. כוללת לראות דברים בדרך חדשה וחדשנית, הנכונות לקחת סיכונים והמיומנות לייצר תוצרים שהם מקוריים ובעלי ערך.
אינטליגנציה יצירתית חיונית לחשיבה הכוללת שכן היא המפתח לדמיון וחשיבה המצאתית, ובכך מבטיחה שהחשיבה הכוללת לא נשארת סטטית.
5. אינטליגנציה מעשית Practical Intelligence
אינטליגנציה מעשית משלבת את הידע והמיומנויות המיושמים בחיי היומיום וכמענה לאתגרי העולם והמציאות. כוללת את היכולת לנהל עניינים אישיים, לנווט בחיי היומיום ולהשתמש בידע שלנו באופן מועיל לקידום צרכים מעשיים.
אינטליגנציה מעשית היא זו שמתרגמת את החשיבה הכוללת מתיאוריה למעשה.
7 מצבי למידה התנסותית
בהתבסס על תפיסות הלמידה ההתנסותית של דווי, לוין ופיאגט, דרך סגנונות הלמידה של קולב (ראו סיכום ספר להלן), תוספות ICALS מאוחר יותר, ועד תיאוריות של דיוויד בנט (בן זוגה של הכותבת), ניתן להתייחס לשבעה מצבים דרכם אנחנו לומדים מתוך ההתנסויות שלנו, כל אחד בנפרד, וכולם במשולב:
1.ניסיון מעשי (Concrete Experience)
התנסות מעשית פיזית במציאות כבסיס ללמידה חדשה.
שילוב ניסיון מעשי במסגרת התפיסתית של חשיבה כוללת מבטיחה שהלמידה אינה תיאורטית ומבודדת, אלא עשירה, רב-חושית ומעוגנת בחיים.
2.שיקוף (Reflective Observation)
בחינה מהצד של המציאות, בהסתכלות רפלקטיבית המאפשרת נקודת מבט נוספת ולמידה ממנה.
במתן מקום לנקודת מבט נוספת, השיקוף מחזק את החשיבה הכוללת, במתן הזדמנות לעיבוד התהליכים בדרך מעמיקה יותר, וליצור קשרים חדשים בין התיאוריה והמציאות.
3.המשגה מופשטת (Abstract Conceptualization)
תהליך של יצירת תיאוריות או הכללות, המבוססות על הניסיון שלנו.
ההמשגה המופשטת תורמת לתהליך החשיבה הכוללת בכך שהיא מבטיחה את הביסוס התיאורטי ולא רק המעשי.
4.התנסות פעילה (Active Experimentation)
יישום תפיסות ותיאוריות ככלי להבנתן.
התנסות פעילה היא שלב קריטי ביישום חשיבה כוללת, בתיקוף ואתגור הידע המסונתז והפרספקטיבות שפותחו.
5.מחוברות חברתית (Social Engagement)
מצב נוסף של למידה (תפיסת ה- ICALS המרחיבה את סגנונות הלמידה של קולב). שם דגש על חשיבות הממשק עם אחרים ועם הסביבה בכלל ככלי ללמידה התנסותיות וכדרך לקדם למידה וצמיחה אישית.
בשילוב מחוברות חברתית הופכת החשיבה הכוללת למסע משותף המסייע להבין טוב יותר את העולם שסביבנו.
6.מודעות עצמית (Self)
לב ליבו של מודל – ICAL הוא הרעיון שמודעות עצמית היא חיונית ללמידה, דהיינו הבנת דפוסי הלמידה האישיים, ההעדפות האישיות, כמו גם החוזקות והחולשות האישיות.
תפיסת החשיבה הכוללת מבוססת על השילובים הלוקחים בחשבון את העצמי (רגשי, שכלי וחברתי) ותומכת בהמשך פיתוחו המתמיד.
7.דפוסי אסוציאציה (Associative Patterning)
תהליך מתמשך של למידה המתרחש כל אימת שמידע חדש נפגש בדפוסי חשיבה קיימים שלנו, וגורם לנו לחדד את הדפוסים הקיימים ולייצר דפוסי חשיבה חדשים.
דפוסים אלו הינם תהליך תשתיתי שבבסיס תפיסת החשיבה הכוללת ומניע ליצירת הבנה עשירה ומעמיקה יותר- לב ליבו של החשיבה הכוללת.
תפיסת החשיבה הכוללת:
1 תפיסה
החשיבה הכוללת (Whole Thought) היא תפיסה; דרך עולם. ברמה הפרקטית היא אומנם מאפשרת לפתור בעיות או לייצר ידע טוב יותר. אך היא הרבה יותר מכך- היא דרך מעמיקה להתחבר לעולם בדרך המכירה במורכבותו ובקשרים העדינים בין הפרדיגמות המסבירות אותו והמערכות הכלולות בו.
לחשיבה כוללת יתרונות המאפשרים שיפור בממדים שונים לפרט ולארגון:
הפרט: גמישות ואדפטיביות; קלות העברת תובנות (best practices); התאמה למגמות חדשות; חיים משמעותיים; שרידות; חזון אסטרטגי; פיתוח אישי הוליסטי; אינטליגנציה רגשית; שילוב למידה וניסיון; תקשורת בין אישית; מוסר ואתיקה; פתרון בעיות וקבלת החלטות; יצירתיות; ופיתוח אינטואיטיבי.
הארגון: חדשנות חוצה פונקציות; ניהול סיכונים שיטתי; מנהיגות אדפטיבית; עיצוב מוצר מוכוון לקוח; שרידות ואחריות חברתית וסביבתית; פיתוח ההון האנושי; תקשורת אסטרטגית; ניהול שינויים; מצוינות תפעולית; ומשילות.
ישנם 12 עקרונות העומדים בבסיס התפיסה ופועלים במשולב:
רב ממדיות בהתנסות האנושית (שכלית, פיזית, רגשית ורוחנית) תורמת להבנה ומחוברות עשירים יותר של העולם.
ההרמוניה שבשילוב חוכמה רב תרבותית מקדמת את הקוגניציה המשותפת, מטפחת הכלה ומאפשרת תובנות גלובליות.
בחינה מבוססת מידע של העבר, מאפשרת להבין את ההווה, ולתכנן באחריות את העתיד.
הסתכלות הוליסטית משולבת על דפוסים של מערכות והתנסויות שונות, מנחה התנהלות והתנהגות נכונים יותר, הלוקחים בחשבון את מורכבותו של העולם.
עירוב ושילוב של ידע אינטואיטיבי עם ידע סדור, מידע ונתונים מייצר תובנות עמוקות ומשמעותיות ומניעות חדשנות.
סינתזה של תצורות ידע שונות, לחיבור בין תפיסות, תרבויות ותחומי דעת שונים, מייצרים שלם עשיר יותר.
גישה של שיתופיות (Collaboration) מייצרת מענים טובים יותר מאלו של כל פרט ופרט.
הסתמכות על ערכים יציבים ואסטרטגיות משתנות היא הדרך לנווט דרך מורכבותם של שינויים.
כדי להתקדם לא מספיק שיהיו תפיסות והבנות; יש לתרגמן לפעולות מעשיות.
מחויבות ללמידה מתמשכת.
בכל פעילות יש לקחת בחשבון ולתעדף שיקולים אתיים.
חדשנות ולמידה מבוססי שקיפות ואחריותיות הם זרזים להתקדמות המכבדת את המין האנושי וצרכיו.
4 מרכיבים
חשיבה כוללת היא תפיסה המקדשת שילוב ניגודים (ראו תפיסתו של Arthur Shelly: Creative Friction מ.ל.).
הניגודים מסונתזים יחד בכל אחד ממדים אלו, וגם בין זה לזה- וכך יוצרים את החשיבה הכוללת.
הסינתזה היא תהליך מחזורי של איסוף נתונים, זיהוי דפוסים, יצירת קונספטים, יישום מעשי, שיקוף ומשוב, ודיוק. וחוזר חלילה.
ארבעת הממדים להלן מייצגים כל אחד סוג נוסף של ניגוד:
1.חשיבה מנטלית: גבוהה ונמוכה (Praximorphic Cognition)
מושגים רעיוניים (קונספטים) מייצגים חשיבה מנטלית גבוהה; הם עונים על השאלה – למה?
דוגמאות מבוססות לוגיקה מייצגים את החשיבה הנמוכה הפרקטית; הם עונים על השאלה מה?
שילוב ניגודים אלו של מושגים רעיוניים ודוגמאות מעשיות וחשיבה משולבת של שני הסוגים בו זמנית היא המרכיב הראשון לחשיבה הכוללת. אנחנו עושים שימוש בשילוב זה בחיי היומיום בין אם ככלי לפתרון בעיות יצירתי, קבלת החלטות, או ייזום כיווני פעולה חדשים.
ניגוד זה משלב תיאוריות מוכרות של חשיבה מערכתית וזיהוי תבניות.
הוא יכול להתחיל מהחשיבה המנטלית הגבוהה ומשם להמשיך לדוגמאות, ויכול גם להיפך. ראו מצבי הלמידה, ובפרט הסבר סגנונות הלמידה של קולב המלמדים שהשילוב משתנה מאדם לאדם וממצב למצב.
2.חשיבה חוצת זמן: עבר, הווה, עתיד (Temporal Integration)
חשיבה חוצת זמן מעודדת הבנה הוליסטית. למידה מהעבר מאפשרת הפקת לקחים המשפיעים על ההתנהלות בהווה. הבנת ההיסטוריה היא שמאפשרת להימנע משגיאות חוזרות ושיפור תהליכי קבלת החלטות בהווה.
מודעות להווה ולקיים מבטיחה שהפעילות המבוצעת מעוגנת במציאות.
וכל אלו מאפשרים חיזוי העתיד, כלי בסיסי בתכנון אסטרטגי, המאפשר לחברות להתכונן באופן מיטבי לסיכונים, כמו גם להזדמנויות חדשות.
חשיבה חוצת זמן משמשת כמצפן ומכוון לקידום החשיבה הכוללת על כל היבטיה, שכן, היא אינה נטועה רק בהווה ובעבר, אלא מכוונת לעתיד.
ניתן לממש חשיבה כזו בארגון במגוון דרכים לרבות ניתוח אנליטי של נתונים ומידע, הפקות לקחים, התערבויות למידה, סדנאות עתיד, ועוד.
3.חשיבה אנושית: אינטלקטואלית, פיזית, רגשית ורוחנית
קל להבין מהי חשיבה אינטלקטואלית. מה עומד מאחורי חשיבה פיזית, רגשית ורוחנית?
חשיבה פיזית כוללת מספר רבדים:
חושים: הקשבה, מודעות והפעלה של החושים וקליטה חכמה דרכם.
נשימה מודעת; מיקוד בנשימה והפעלת תרגילים לבביים; מיינדפולנס.
היבט הרגש קיבל הכרה בזכות תפיסותיו של דניאל גולמן לגבי אינטליגנציה רגשית (ראו פרק תשתיות- 5 סוגי אינטליגנציה לעיל). החשיבה הרגשית כוללת:
הכרה ברגשות העצמי והשפעתן
היכולת לשלוט ברגשות
היכולת להפעיל רגשות כדי להשיג מטרה
והיכולת להבין את רגשות האחר.
הממד הרוחני מתייחס למוסר ואתיקה. ברור מדוע חשיבה אתית וחשיבה מבוססת ערכים הינם קריטיים. ברור מדוע כדאי שאלו ישולבו וישפיעו על ההיבטים האינטלקטואליים, הפיזיים והרגשיים.
גם ברמת הפרט וגם ברמת הארגון חשוב לייצר איזון בין היבטים משלימים, ולעיתים מנוגדים אלו.
4.חשיבה אפיסטמולוגית: ידע סמוי וגלוי
בהקשר של חשיבה כוללת, שילוב הניגודים עוסק בהכרה ומיצוי יחסי הגומלין בין הידע הסמוי, הנרכש בהתנסויות, רגשות ואינטואיציה, לבין הידע הגלוי, מידע מפורמל שקל לתקשר ולהעביר.
שילוב הניגודים הינו בסיס לפתרון אפקטיבי של בעיות, חשיבה יצירתית וחדשנות, קבלת החלטות מיטיבה ושיפור תהליכי למידה. כדי להצליח בשילוב שכזה יש ללמוד לייצר מעברים דו כיווניים בין המודע והתת מודע, עיקרם:
החצנת ידע סמוי על פני השטח
שיתוף ידע סמוי
הדהוד הרזוננס
הטמעת ידע סמוי
(פירוט נוסף- בסיכומים קודמים של ספרי בנט).
40 יכולות ידע מאפשרות
אבני הבניין על בסיסן נבנים המרכיבים לעיל, הם יכולות הידע. בעיניי זה פרק קסום שכל אחד יכול לבחור ממנו את היכולות שחשוב לו לקדם, בוודאי לטובת חשיבה כוללת, אך גם למטרות צנועות בהרבה (מ.ל.).
יכולות אלו כוללות:
למידה אדפטיבית (Adaptive Learning) פתיחות להתאמת אסטרטגיות הלמידה והתוכן לצרכים האישיים והמקצועיים המתפתחים.
עמידות אדפטיבית (Adaptive Resilience) היכולת לא רק להיות עמיד כאשר הרע מתרחש, אלא גם ללמוד, לצמוח ולפרוח כאשר נתקלים באתגר.
אסתטיות (Aesthetic Discernment) היכולת לקלוט, להעריך, לבחון וליהנות מיופי ואסתטיקה בתצורות שונות, טבעיות או שנוצרו בידי אדם.
מודעות ביו-פיזית(Biophysical Awareness) מוכוונות ומודעות לגוף, סימניו והבנת התגובות הפיזיולוגיות לרגשות ולסביבה.
אמפתיה קוגניטיבית (Cognitive Empathy) היכולת להבין מחשבות, תחושות ונקודות מבט (פרספקטיבה) של הזולת.
אינטליגנציה משותפת (Collective Intelligence) מינוף החוכמה והיכולות הביצועיות של קבוצה, בדרך שגוברת על היכולות של כל פרט, באשר הוא.
גיוון מתקדם (Comprehending Diversity) תשומת לב והשקעה בבחינת פרספקטיבות שונות ומידע ממקורות שונים מייצגים, כדי לייצר מגוון וחזון מכיל.
גמישות רעיונית (Conceptual Flexibility) היכולת להחליף תפיסות חשיבתיות ולמסגר רעיונות מחדש, בכדי לבחון בעיות או כיווני פתרון מזוויות שונות.
התכנסות יצירתית (Creative Convergence) היכולת השכלית והחדשנית לשלב רעיונות, תפיסות ומידע שונים לביטוי משולב וקוהרנטי, או לפתרון אחוד.
שיקוף עצמי ביקורתי (Critical Self Reflection) היכולת השיטתית והמכוונת לקיים תהליכי חשיבה לגבי המחשבות, תחושות, פעולות ומוטיבציה אישיים, ככלי לשיפור עצמי.
חוכמה רב-תרבותית (Cross Cultural Acumen) היכולת להבין רמזים וסממנים תרבותיים ולייצג הבנה בסביבה רב תרבותית.
צניעות בונה (Cultivating Humility) היכולת להערכה מציאותית אישית, הן לגבי החוזקות, אך גם לגבי החולשות שלך, והיכולת להעדיף את טובת הקבוצה על טובת האישי.
סקרנות פעילה (Curiosity Activation) לפעול ולנהות אחר ידע, תוך חיפוש הבנות מעמיקות יותר והתנסויות חדשות.
הכוונה רגשית (Emotional Pivoting) היכולת לנווט ולשנות מצבים של תגובות רגשיות שליליות או לא פרודוקטיביות לרגשות בונים.
רזוננס רגשי (Emotional Resonance) היכולת לחוש ולהבין דינאמיקה ורגשות של קבוצה, כדי לקדם מנהיגות ותרבות מכילים.
מחוברות אמפתית (Empathic Engagement) שילוב מחושב של רגש וקוגניציה לטיפוח קשרים משמעותיים.
להיות ב ״כאן ועכשיו״ (Everyday Mindfulness) העמקת המחוברות בין הפיזי והרגשי במרקם ההתנסויות. לחוות את ה-עכשיו, תוך מודעות לסביבה.
הכרה והוקרה (Gratitude Cultivation) טיפוח הפרקטיקה לזיהוי והערכה חיוביים של היבטים שונים בחיים, תוך תשומת לב לאירועים החיוביים והבעת תודה עליהם.
נקודת מבט כוללנית (Holistic Perspective) היכולת להבין ולהכיל את המשתף והמפריד בין אלמנטים שונים במערכת מורכבת.
לקיחת סיכונים מתגברת (Incremental Risk Taking) היכולת המוכוונת ליטול סיכונים הולכים וגוברים באופן הדרגתי, תוך דחיקת אזורי הנוחות, כדי לקדם למידה וצמיחה.
קוהרנטיות משולבת (Integrative Coherence) היכולת להתאים בין האינטליגנציה הקוגניטיבית והרגשית דרך פעילות לבבית נשימתית.
סינתזה משלבת (Integrative Synthesis) היכולת לכנס רעיונות מתחומים שונים לכדי גוף אחוד.
ניווט בין-תרבותי (Intercultural Navigation) היכולת להבין ולתקשר עם אנשים בתרבויות שונות.
שילוב חוצה תחומים (Interdisciplinary Integration) היכולת לשבור מחיצות בין תחומים שונים, על הגבולות שבהם, כדי לשלב ידע, מתודות, ותובנות, ולפתור בזכות זה בעיות, לקדם חדשנות או לפתח ידע חדש.
סינתזה אינטואיטיבית (Intuitive Synthesis) היכולת המעודנת לגשת, לסמוך על ולמצות את התובנות האישיות שלנו, ולשלב אותם עם הרציונל בחוכמה.
ללמוד איך ללמוד (Learning How to Learn) יכולת ידע יסודית. פיצוח היכולת האישית להתמודד בהצלחה בסביבה המשתנה, כדי לרכוש, לעבד וליישם מידע ומיומנויות חדשות, על ידי זיהוי ויישום אסטרטגיות למידה מתאימות לעצמי.
מומחיות במטה-קוגניציה (Metacognitive Mastery) היכולת להבין ולבקר תהליכי קוגניציה אישיים, כדי לבצע שיקוף, לכוון ולדייק את אסטרטגיות החשיבה.
חשיבה על-מערכתית (Metasystemic thinking) היכולת הקוגניטיבית לחשוב ולפעול מול מערכות ברמות וגדלים משתנים.
אינטליגנציה סיפורית (Narrative Intelligence) היכולת לתכנן ולספר סיפורים ככלי תקשורי.
לנצח על הגורמים המניעים (Orchestrating Drive) להבין ולמנף את מנועי המוטיבציה העצמיים כדי לייצר מומנטום שמקדם מענה לצרכים אישיים ומקצועיים.
מיקוד מחודש בתפוקות (Outcoming Refocusing) היכולת להסתכל באופן חוזר ונשנה בנקודות מבט משתנות כדי למקד בתפוקות ולא בתוצאות.
סבלנות (Practicing Patience) היכולת לתחזק תפיסה מורכבת וחשיבתית מקדמת, המתמודדות עם האתגרים ואי ודאויות.
שיקוף (Reflective Practicing) הדהוד תרבות בה הפרטים מבצעים שיקוף (רפלקציה) באופן קבוע לגבי ההתנסויות והפעילויות השונים.
היפוך (Reversal) אתגור נקודות מבט קיימות, וחשיבה על בעיות אפשרויות (איפכא דמסתברא) כדי להתמודד עם העתיד.
העצמת המסוגלות העצמית (Self-Efficacy Empowerment) פיתוח מכוון של אמונות העצמי לגבי המסוגלות ויכולת השליטה במוטיבציה האישית.
הרחבת חדות החישה (Sensory Acuity Expansion) אימון ופיתוח היכולת לשימת לב לדגשים, ניואנסים וסממנים חושיים נוספים בסביבה המיידית.
מסגור חשיבתית מחודש (Shifting Frames of Reference) יכולת התנועתיות של החשיבה, בכדי לבחון עניין מנקודות מבט משתנות, והבנה מעמיקה יותר עקב כך.
חיזוי אסטרטגי (Strategic Foresight) היכולת לחשוב באופן מקדם כדי לחזות תמונות עתיד אפשריות.
הלך רוח יציב (Sustainable Mindset) היכולת לחשוב ולפעול בדרך מיוצבת ועמידה לאורך זמן. כולל הבנת בתלויות בין הסביבה, הכלכלה והמערכות החברתיות וקבלת החלטות המאזנות ביניהם.
ייצוג סימבולי (Symbolic Representation) היכולת להכיל ולשלב פיסות מידע רבות אין ספור לכדי ייצוגים סימבוליים, מטאפורות וקונספטים המשרתים את ההבנה והלמידה.
מ.ל.: בעודי כותבת שורות אלו, מתכתבת איתי אלכס בנט (כותבת ומובילת הספר) ומספרת שיש לה רשימה חדשה מורחבת בה יש עוד 20 יכולות ידע מאפשרות. ושמפליא כמה ה AI משתלב. לא מתרגשת. גם 60, ברור לי זה לא סוף פסוק. הרשימה תתרחב ותצטמצם עד שתדויק, ולעולם לא תושלם. כמו שפה. בכל מקרה, הקוראים מוזמנים לעיין במיזם המשותף שמציעה רשימה עדכנית בליווי הסבר וכלים פרטניים לישום של כל אחד מיכולות הידע באתר חברת ROM Global, תחת הכתובת: https://www.kmrom.com/knowledge-capacities.
סיכום
שווה לקרוא ויותר מפעם אחת. לא רק את הסיכום ועיקרו- יכולות הידע; הוא רק מתאבן. ממליצה לקרוא את הספר כולו. שם נמצא העומק, שם נמצאים הכלים ליישום.
Comments