top of page
  • תמונת הסופר/תאלה פרלוב

אז מה זה בעצם ארכיטקטורת המידע?

עודכן: 30 בינו׳ 2023

ארכיטקטורת המידע, ובאנגלית Information Architecture – IA, הינו מונח שטבע ריצ'רד סול וורמן

(Richard Saul Wurman) מעצב הגרפי האמריקאי ומייסד הרצאות קצרות בשם TED בשנת 1976. מאוחר יותר, בשנת 1988 Louis Rosenfeld ו- Peter Morville, בספרם “Information Architecture - for the world wide web” הגדירו את ארכיטקטורת המידע באופן הבא: מדובר בתהליך של תכנון מבנה לוגי, המאפשר למשתמשים התמצאות קלה ומהירה הן בעולם הדיגיטלי והן בעולם הפיזי. ארכיטקטורת המידע (IA) עוסקת בעיצוב מידע, ארגונו ותכנון מערכות הניווט המסייעות למשתמשים למצוא את המידע הרלוונטי ולנהל אותו באופן אינטואיטיבי. מקור האיור: UX Booth


דיאגרמת ארכיטקטורת מידע











חוקים וכללים שחלים על עולם הדיגיטלי תופסים גם במרחב הפיזי. ניתן למצוא דוגמאות רבות של ארכיטקטורת מידע ״בעולם האמיתי״, כגון שלטי שדות תעופה ומפות רכבת התחתית, המאפשרות לנווט בקלות וביעילות, לדעת היכן אנו נמצאים, לאן אנו מתכוונים ללכת, ואיך אנו מתכוונים להגיע לשם?


נמל תעופה












מפת תחנות תחבורה ציבורית













אונטולוגיה, טקסונומיה, הכוראוגרפיה

ארכיטקטורת המידע (IA) מבוססות על שלושה עקרונות עיקריים אשר מלווים אותנו לכל אורכו של תהליך תכנון המוצר:

דימוי גרפי לשלושת העקרונות של ארכיטקטורת המידע









אונטולוגיה (תורת ה"יש", Ontology) - של ארכיטקטורת המידע היא לדעת ולהכיר היטב את מורכבות האלמנטים השונים תחת המוצר. לדוגמה תוויות (Labels): המטרה של תוויות היא להעביר מידע בצורה יעילה וקלה. תוויות הן קריטיות להבנה וניווט מוצלח באתר האינטרנט. תוויות כוללות שמות של הקישורים, שמות של הדפים וגם כותרות הסעיפים. הן עוזרות למשתמש להתמצא ולשמור על מסלולו בעת השיטוט. תגיות (Tags) - הם מושגים המייצגים קבוצות המידע.

תגיות (Tags)

תגיות: ״סושי בר״, ״טפס בר״...


דוגמה לתגיות מאפליקציית אוכל








תוויות (Labels)


דוגמא לתוויות מאתר רום











טקסונומיה (תורת המיון; Taxonomy) - היא שיטת סיווג של אלמנטים מאותו תחום. בהקשר לארכיטקטורת המידע, טקסונומיה היא כלי למיון גופי תוכן ,ניווט ודפדוף בתוך המבנה ההיררכי.

הכוריאוגרפיה (Choreography) - היא היכולת למצוא את הנתיב הטוב ביותר למבנה התוכן. על מנת שנוכל להתאים את הפתרון אליו אנחנו שואפים, חשוב ביותר לבצע תכנון וארגון המידע, בחלקים השונים של המערכת, תוך התייחסות לסוגיות ההתמצאות (אונטולוגיה) והניווט (טקסונומיה).

לסיום, כדי ליצור ארכיטקטורת המידע יעילה, חשוב מאוד להקפיד על פי שלושת השאלות המנחות הבאות:

  1. כיצד ניתן להשתמש בארכיטקטורת מידע בצורה היעילה ביותר? מילת המפתח היא הבנה, אם לצטט מדבריו של Richard Saul Wurman, ״בניה של מבנה - מידע המאפשר לאחרים להבין״, לכן כאשר אנו ניגשים לפרויקט חדש, ראשית יש לנתח מיהו הלקוח, מהן המטרות שלו, מהי מטרת קהל המשתמשים, ובעזרת מידע זה להחליט מהי האסטרטגיה הנכונה והטקטיקה מתאימה לפרויקט זה.

  2. ממה עלינו להיזהר? הסכנות העומדות בפנינו בעת הקמה של פרויקט הן עודף מידע; חוסר מידע; מידע שגוי; בניית היררכיה שאינה נכונה או נגישה.

  3. מהי הדרך היעילה ביותר לניווט? חשוב להבין שמטרת העל בשימוש בארכיטקטורת המידע היא ההתמצאות המהירה ביותר, הדורשת מינימום מאמץ וחיפוש. לכן כבר בשלבים הראשונים של תחילת הפרויקט חשוב לקטלג באופן הנהיר ביותר, כך שכל פעולת ניווט תהיה קצרה ויעילה .

מקורות:

Σχόλια


bottom of page