האינטרנט של הדברים - (Internet of Things - IoT) הוא רשת של חפצים או "דברים,” המאפשרת תקשורת מתקדמת בין החפצים ויכולות איסוף והחלפת מידע. האינטרנט של הדברים כולל בין השאר את תחומי "הבית החכם" ו"העיר החכמה", מכוניות חכמות, ניהול חכם של רשת החשמל, התקנים לבישים (שעון ונעליים), ניטור של מכשירים (שתלי לב, מערכות אבטחה) ועוד, ויכול להתייחס למגוון רחב של מכשירים בבית ומחוצה לו.
התפתחותו של האינטרנט של הדברים בשנים הקרובות צפויה להוביל לאוטומציה בתחומים רבים של חיינו. בשלב זה נמצא שוק ה- IoT רק בתחילתו, אולם לפי נתונים של חברת המחקר גרטנר, בסוף שנת 2020 יגיע מספר המכשירים המחוברים לאינטרנט בעולם לכ-26 מיליארד. על פי חברת הייעוץ מקינזי "שווי השוק הגלובלי של תחום האינטרנט של הדברים צפוי לצמוח ל-620 מיליארד דולר עד שנת 2025".
אז איך בעצם זה עובד?
החפצים או המכשירים המחוברים לרשת מתקשרים עם אנשים וגם זה עם זה באמצעות חיישנים או שבבי מחשב עם אנטנה המאפשרת לשבב לתקשר באופן אלחוטי עם קורא חיצוני. כיוון שהשבבים הם זעירים (כמו גרגר אורז), קל מאוד לחבר אותם כמעט לכל חפץ והם מאפשרים לשלוט על כל חפץ מרחוק ובאופן אוטומטי.
אילו יתרונות מציע האינטרנט של הדברים, לנו המשתמשים?
ראשית, הוא יכול לאפשר לנו שליטה מרחוק על מכשירים בהם אנו משתמשים בשגרת יומנו. כך נוכל להפעיל את המזגן או הקומקום החשמלי לפני שאנחנו מגיעים הביתה, לדאוג לכבות את האורות גם אחרי שיצאנו מהבית, להפעיל ולנטר תנור, מכונת כביסה, מייבש כביסה, ועוד. שנית, האינטרנט של הדברים עוזר לנו להתנהל בצורה יעילה ואפקטיבית יותר ברמת הפרט וברמה הרחבה יותר. כך למשל, השיקה חברת סמסונג מקרר חכם שיכול להציע מתכונים על סמך המצרכים שיש במקרר ולהתריע על מזון שתאריך התפוגה שלו עבר. בעיר שיקגו, צוידו פחי האשפה ברחובות בחיישנים וההתראות שהם שולחים כשהם מלאים הפחיתו את תנועת משאיות הזבל. החיישנים שעל הרמזורים מזהים את קצב ההתקדמות של העוברים במעברי החצייה והם יכולים להאריך או לקצר את הרמזורים בהתאם להם.
האינטרנט של הדברים יכול גם לעזור לנו לחסוך הרבה מאוד כסף. בערים חכמות כמו שיקגו וברצלונה מדברים על חיסכון של עשרות מיליוני דולר באמצעות תאורת רחוב חכמה (עמודי התאורה מתאימים את רמות האור לסיטואציה ולמזג האוויר) וחיסכון במים כתוצאה מהטמעה של מערכות חכמות. באופן דומה, חיבור מכונות לאינטרנט במפעלי התעשייה, יכול לייעל את העבודה שלהן, ובעיקר למנוע תקלות וכך לצמצם את הזמן שבו הן מושבתות.
יתרון חשוב אחר הוא יכולתנו לנטר מכשירים בתחומים שונים וע"י כך לאסוף מידע רב שעד כה לא היה זמין עבורנו, לנתחו ולהפיק בעזרתו תובנות חדשות על דפוסי התנהגויות ומצבם הבריאותי של בני אדם ובעלי חיים, ועל דפוסים חברתיים, תהליכי ייצור של מוצרים, תנאי השטח (תחבורה, זיהום אויר) ועוד. כך למשל, הנעל המדברת של גוגל מתקשרת עם הטלפון החכם ויודעת לאסוף נתונים על האדם הנועל אותן. ישום מעניין נוסף הוא בתחום הבריאות: רופאים יכולים לעקוב באופן שוטף אחר הבריאות של חולים כרוניים גם כשהם נמצאים בביתם. ניטור קבוע של קצב הלב, רמות הסוכר והחמצן בדם ומדדים חשובים אחרים יכול לספק לחוקרים מידע בזמן אמת על מיליוני חולים ולהחליף חלק ניכר מהבדיקות התקופתיות. מעבר לכך, מעקב שוטף יכול לצפות ואולי אף למנוע אירועים קיצוניים כמו התקפי לב ושבץ, ואף לייעל פיתוח תרופות ולאפשר התאמה אישית טובה יותר של התרופות לחולה.
אתגרים...
אולם, האינטרנט של הדברים מציג בפנינו גם כמה אתגרים לא פשוטים: בטיחות הוא אחד מהם. את אותו מידע זמין שנאסף ע"י החיישנים הרבים יוכלו לנצל, חלילה, גם פורצים פוטנציאליים לבתינו או ארגוני טרור שונים. גם נושא הפרטיות שלנו ואבטחת המידע מקבל מימד חדש כאשר המכשירים בהם אנו משתמשים אוספים מידע רב עלינו ועל הרגלינו והוא עלול להיות מועבר (ללא שנדע על כך), לשימושן של חברות ביטוח, חברות מסחריות שונות, וכו'. אתגר נוסף הינו תוצר של העובדה שהחיישנים אוספים מידע רב שיש לשומרו ולנתחו לטובת קבלת החלטות מושכלות. לשם כך יש לפתח מערכות עיבוד מידע מתקדמות שיוכלו לנתח בזמן אמת כמויות גדולות של מידעBig Data) ), להשוות אותו לדפוסי מידע אחרים, ולספק מענה מהיר למשתמשים.
גם בפני מנהלי הידע מציב האינטרנט של הדברים אתגרים חדשים. את הכמויות הגדולות של כל המידע שנאסף בכל תחומי החיים יש לקטלג, למיין ולנתח. איסוף הנתונים צריך להתבצע בזמן אמת ובמהירות רבה ויחייב את מנהלי הידע להיערך לעבודה עם זרם גדול ומהיר של מידע. יחד עם זאת האינטרנט של הדברים יביא בחובו יתרונות לתחום ניהול הידע. ניתן להעריך שהיקף עבודת מנהלי הידע יגדל ונחיצותה תעלה: מנהלי הידע יוכלו לנתח מגוון רחב יותר של סוגי מידע ובתחומים שקודם לכן לא נחקרו. כמו כן, קבלת ההחלטות בתחומים שונים תסתמך יותר ויותר על תובנות שיופקו מניתוחי המידע הרב שנאסף ולכן יש לשער שנחיצותן של מיומנויות הניתוח של מנהלי הידע רק תגדל.
לסיכום, ניתן לראות, שהאינטרנט של הדברים כבר כאן ואינו בבחינת מדע בדיוני עתידי. הוא כאן והוא ימשיך להיכנס לתחומים שונים בחיינו. אנו מתקדמים יותר ויותר לקראת עולם שבו לא רק מחשבים, טאבלטים וטלפונים חכמים יהיו מחוברים לאינטרנט אלא כמעט כל החפצים סביבנו יהיו מחוברים למערכת מידע אחת גדולה. כל שנותר לנו לעשות הוא להתחיל להתכונן ולהיערך לכך... מעשית ורגשית.
Comments