top of page
תמונת הסופר/תד"ר מוריה לוי

אמצעים לאיסוף ידע בארגון

עודכן: 6 בנוב׳


ילדה אוחזת בקלסרים

בבואנו לאסוף ידע, עלינו להתייחס לארבעה מרכיבים באיסוף:

  1. הקמת גרעין הידע הראשוני.

  2. עדכון פריטי ידע קיימים במאגר.

  3. הרחבת מאגר בפריטי ידע חדשים.

  4. הרחבת מאגר בנושאים נוספים; הרחבה למאגרים חדשים.

המרכיב הראשון והמרכיב האחרון הנם הפשוטים מכולם. הם מהווים חלק מפרוייקט ניהול הידע המורץ בארגון. הם דורשים מאמץ לא קטן, אך מאמץ חד פעמי, מן הסוג אליו כבר הורגלנו בפרוייקטים אחרים. בחירת הנושאים, נובעת מתהליך המיפוי. איסוף פריטי הידע בשלבים אלו (1,4) הנו תוצאה של ראיונות רבים, עבודת סינון וארגון.

וEnter ימני" ל "Enter שמאלי" אינה מכבידה. שיטה זו נקראת גם: Dual Enter.


משאבות ידע חצי פסיביות: כמו המשאבות הפסיביות, מטרתן לקבל חוות דעת של הנחשף לידע, תוך מינימום פעילות מצדו. אלא, שבמקום לבחור ב- Enter הנכון, הוא מתבקש לחוות דעתו, תוך בחירה מרשימת אפשרויות (תוך שימוש בחלון גלילה, Radio Button או כל אמצעי אחר).


משאבות ידע אקטיביות: כפתורי משוב הנמצאים בסמוך לכל פריט ידע ומאפשרים לתת חוות דעת מפורטת על תוכנו, תוקפו או תנאים בהם פריט הידע נכון / מתאים.

משאבות הידע משמשות גם להרחבת המאגר בפריטים חדשים. אך שם הטכניקות שונות, ושם יש הסתייעות מרובה בראיונות ומפגשי ידע כבסיס להרחבה.


 

רוצה ללמוד עוד על ארגון תכנים והנגשה?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

Comments


bottom of page