דה-קולוניזציה של ניהול ידע: אימוץ גישה מגוונת לשיתוף בידע וההשפעה של AI על הגישה

מאמר זה דן בתופעה שהולכת וגדלה בשנים האחרונות, אך מקבלת חשיפה מועטה מאוד בכנסים ובדיונים: דה-קולוניזציה של ניהול הידעDecolonizing Knowledge Management .

למען הסר ספק, אין הכוונה לשכנע בגישה זו או אחרת, אלא לחשוף את הקוראים לזוויות המבט ולגישות הפעולה השונות של תחום ניהול הידע, ואולי, כתוצאה מכך, לאמץ פרקטיקה שתקדם את שימור ושיתוף הידע בארגון בו הם פועלים.

מה זה בכלל דה-קולוניזציה של ניהול ידע?

להלן הסבר שלב אחרי שלב:

קולוניזציה היא תהליך בו קבוצה אחת שולטת בקבוצה אחרת בהיבטי תרבות, מסחר, חברה וכדומה. מקור המונח בתהליכי ההשתלטות של מדינות מערביות על שטחי עמים אחרים, והפיכתם של אלה לקולוניות, ובתוך כך גם השתלטות על ה-״רוח״ של תושבי הקולוניות.

דה-קולוניזציה היא תהליך הפוך, של שחרור מכבלי ההשתלטות; פלורליזם ומתן מקום לאוכלוסיות ולתפיסות שהיו בעבר מודרות או מוחרמות ע"י הישות השולטת. תהליך שחרור זה רווח בתנועות דה-קולוניזציה רחבות שהופיעו במאה ה-20, כאשר מדינות שהיו תחת שלטון קולוניאלי אירופי חיפשו עצמאות. תנועות אלו הדגישו את הצורך לאתגר את הדומיננטיות של האידיאולוגיות, הפרקטיקות ומערכות הידע המערביות שהוטלו עליהם במסגרת הכיבוש.

דה-קולוניזציה של ניהול ידע, אם כן, היא שחרור מתפיסות דומיננטיות של מודלי ידע נחשבים, ומהתייחסות למידע הפורמלי בארגון כאמת יחידה.

מה נדרש כדי ליישם דה-קולוניזציה של ניהול הידע?

דה-קולוניזציה של ניהול ידע היא גישה טרנספורמטיבית המעריכה ומשלבת מערכות ידע מגוונות.

תהליך זה מאתגר את הדומיננטיות של מודלי ידע קיימים, הוא כרוך בערעור ההנחה שידע “מערבי” הוא עליון או אוניברסלי, ומדגיש את החשיבות של מערכות ידע מקומיות, ילידיות ושאינן נגזרות מתפישות שליטות.

מטרתה של הדה-קולוניזציה של ניהול ידע היא ליצור מרחב ידע שוויוני ומכיל יותר, שמכבד ומכיר ברמה הגלובלית בתרומה של כל התרבויות והקהילות, וברמה הארגונית בתרומה של כל הרבדים הארגוניים, ללא הבדל בוותק או במעמד.

יישום תפיסה כזו מחייב יכולת חשיבה ביקורתית; שינוי פרספקטיבה, המאפשרת לאמץ נקודת מבט בה ידע נחשב כקונספט פלורליסטי ורב-ממדי, ולא כישות מונוליטית. הכרה בכך שמסורות בעל-פה, ידע מבוסס ניסיון וחוכמה מקומית הם מקורות ידע לגיטימיים.

היישום הלכה למעשה

מבחינה מעשית, עלינו להפוך כל אבן, לאתגר ולהתאים מחדש תהליכי ניהול ידע מסורתיים, תוך שאנחנו שואלים את עצמנו איך מוודאים:

1. שכל אחת מתצורות הידע הארגוניות מקבלת כבוד ואפשרות בכורה:

   1. ידע מקומי בחברה גלובלית

   2. ידע של חברה נרכשת, במקרה של מיזוג או השתלטות

   3. ידע צוותי, במקרה של מנהל ריכוזי

   4. ידע של עובדים צעירים, במקום בו יש עובדים ותיקים, שתפיסותיהם שולטות בכיפה

   5. ידע שמתועד במאגרים מקומיים, במקום בו יש מאגרים מובילים מרכזיים

   6. ועוד.

2. שמסורות בעל-פה, ידע מבוסס ניסיון וחוכמה של הפרט הם מקורות ידע לגיטימיים.

3. שמודלים גלובליים נשקלים בהתאם להתאמתם המקומית, ולא בהתאם ל ״בכורתם״.

4. שיש נגישות שוויונית לידע, לכל קבוצה, בין חשובה ובין מודרת.

בחינת התאוריות של Nonaka ושל Zeleny בראי הדה-קולוניזציה של ניהול הידע

תנועת הדה-קולוניזציה מאתגרת את מודל SECI בשילוב מערכות ידע מגוונות מעבר לדיכוטומיה המסורתית של ידע סמוי וגלוי. למרות שמדובר במודל ״מזרחי״ ולא מודל ״מערבי״, בהקשר זה ניתן להתייחס אליו כאל המודל השולט שראוי לאתגר. וייתכן שהביקורת הזו מעודדת הערכה מחודשת של עבודתו של Nonaka.

חשיבה מחודשת על Nonaka בראי הדה-קולוניזציה יכולה להוביל להבנה כוללת יותר של תהליכי יצירת ידע, כך שלדוגמה:

• מכירים בידע של כולם, ולא רק של המומחה ממנו לומדים.

• מכירים בגווני ה״אפור״ של הידע, ולא רק בסמוי (בתת-מודע) ובגלוי (למשל- הידע המרומז).

התיאוריה של Zeleny, לעומת זאת, היא מלכתחילה ברוח הדה-קולוניזציה. Zeleny טוען שבני אדם יוצרים או רוכשים ידע על ידע באמצעות האינטראקציות עם אנשים אחרים או באמצעות חוויות שהם חווים, ולא בהכרח על ידי יישום כללים קבועים בעולם אובייקטיבי. קונספט זה של פעולה מתאים היטב למאמצי הדה-קולוניזציה של ניהול הידע. על ידי שילוב תפישות לא-שליטות, ניתן להעשיר את מסגרת הקונספט, כדי לשקף טוב יותר את הטבע הדינמי והספציפי של יצירת ידע בהקשרים תרבותיים מגוונים.

מכאן, שהגישה הרב-תחומית של Zeleny כבר בעצמה מאתגרת פרדיגמות "מערביות" מסורתיות. עם זאת, הדה-קולוניזציה יכולה להעמיק זאת עוד יותר, על ידי הדגשת החשיבות של שילוב מערכות ידע מרובות והערכת ידע מקומי וילידי באופן שווה.

ניתן לומר שמודל ה-SECI של Nonaka והחשיבה המערכתית של Zeleny מספקים גישות מובנות ללכידה, שיתוף ושילוב של ידע סמוי, החיוניות לתמיכה במטרות של דה-קולוניזציה. על ידי טיפוח סביבות של למידה הדדית, תיעוד ושימור מערכות ידע מגוונות, וקידום הבנה הוליסטית והתאמה דינמית, ארגונים יכולים ליצור שיטות ניהול ידע כוללניות ואפקטיביות יותר.

מהי השפעת הבינה המלאכותית על גישת הדה-קולוניזציה של ניהול הידע?

בעיניי זו שאלה מרתקת, משום שהבינה המלאכותית, ובמיוחד מודלים גנרטיביים, יכולים להוות מאיץ תהליכי דה-קולוניזציה של ניהול ידע, מחד, אבל גם מכשול עבורה, מאידך. הכל תלוי באופן שבו מפתחים, מאמנים, מיישמים ומשתמשים בכלים.

הבינה המלאכותית יכולה להאיץ ולתמוך בתהליך דה-קולוניזציה של ניהול ידע בדרכים רבות, להלן מספר דוגמאות:

• הפחתת חסמי מידע: מערכות עיבוד שפה טבעית (NLP) מאפשרות למשתמשים לקבל גישה לידע מותאם אישית, ללא צורך במתווכים. כמו כן, הבינה המלאכותית יכולה להפוך מידע מורכב לפשוט ונגיש, לאפשר חיפוש נוח, ובכך להעלות את רמת שיתוף הידע.

• ביזור ידע: במקום להסתמך על מומחים או מובילי ידע ריכוזיים במהותם, הבינה המלאכותית מייצרת מאגרי ידע מבוזרים לחלוטין.

• הכרה בידע "קהילתי": הדיאלוגים שהמשתמשים עושים עם כלי הבינה המלאכותית גורמים להגדלת זוויות הראייה הכוללות, אל מעבר למסמכים ולתוכן ששימש לאימון כלי הבינה המלאכותית מלכתחילה. בכך מעצימים את הידע שנוצר מ"למטה".

מאידך, הבינה המלאכותית יכולה להנציח מבנים קיימים, שעל פי גישת הדה-קולוניזציה נוטים לעולם מתועש, מערבי וריכוזי במהותו. עיקרי הקשיים:

• הטיות במודלי שפה ובמאגרי מידע: רוב מודלי השפה של הבינה המלאכותית מאומנים במידע מערבי בשפה האנגלית (או בשפות דומיננטיות אחרות בעולם המערבי), מה שללא ספק מוביל להעדפת נקודת מבט מערבית על פני ידע מסורתי.

• שליטה של חברות טכנולוגיות גדולות: חברות טכנולוגיה ענקיות דוגמת Google, OpenAI, Meta מחזיקות בעלות על התשתיות המפעילות את מאגרי ומודלי הבינה המלאכותית, ובעצם מהוות כוח ריכוזי משמעותי המהווה חסם לביזור הידע, ובוודאי מונע גישה שוויונית אליו. יתרה מכך, מודלים מסחריים עשויים להעדיף מידע אשר מניב רווחים על פני מידע אחר.

כפי שכבר נראה בכל תחום ניהול ידע, גם בגישה הדה-קולוניזטיבית של ניהול הידע הבינה המלאכותית נתפשת ככוח "דואלי", תומך ומזיק כאחד.....

סיכום אופטימי

גישת הדה-קולוניזציה של ניהול ידע היא צעד חשוב, יש יגידו אפילו חיוני, ליצירת מסגרות ידע גלובליות שוויוניות ומכילות יותר. תומכי הגישה גורסים כי באמצעות הערכה ושילוב מערכות ידע (טכנולוגיות ומתודולוגיות) מגוונות, תהא אפשרות להעשיר את ההבנה הקולקטיבית ולפתור אתגרים מורכבים באופן הוליסטי ורגיש יותר לתרבות. תהליך הדה-קולוניזציה דורש דיאלוג ושיתוף פעולה מתמשכים בין כל השחקנים בתחום. כניסת הבינה המלאכותית למגרש ניהול ידע יכולה להעצים תהליכים של ביזור ידע ארגוני. יתרה מזו, בהינתן שבאופן מסורתי ניהול הידע הארגוני נשען על מרכיבים המרכזיים, שהם תוכן, טכנולוגיה, תהליכים ותרבות, גישת הדה-קולוניזציה מחזקת את המרכיב התרבותי, ונותנת חשיבות נוספת למרכיב האנושי. הערך של ידע הנבנה "מלמטה" Bottom-up ולא מושת דוגמטית מ"למעלה" Top-Down כבר ברור לכולם. העובדה שלא מעט ארגונים מאמצים "סיפור סיפורים", "קפה-ידע", הקמת קהילות ידע מקצועיות וחשיפת ידע סמוי כמתודולוגיות מובנות לשימור ושיתוף ידע , מעידה על כך שייתכן שבעודנו קוראים שורות אלה, כבר נעשה תהליך של דה-קולוניזציה של ניהול הידע בארגון מבלי לכנות אותו בשם זה....

לקריאה נוספת

• פרדוקס ניהול הידע בעידן ה AI

• ניהול ידע- להביא את העתיד: בינה מלאכותית ככלי לשדרוג ניהול ידע

• וUnderstanding knowledge hiding under technological turbulence caused by artificial intelligence and robotics

• וCultural Awareness in KM

• וDecolonizing KM – The case for indigenous knowledge systems and knowledge sovereignty.

• וDecolonizing the Internet: What is it about?

• וDecolonization of knowledge: launching a new generation of knowledge management for sustainable development

---

רוצה ללמוד עוד על בינה מלאכותית?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

• סוכנים אוטונומיים בעידן הבינה המלאכותית

• שימוש בכלי בינה מלאכותית של מיקרוסופט ליצירת גרפיקה – הלכה למעשה

• פרסונליזציה בעידן הבינה המלאכותית: חוויות מותאמות אישית ללקוחות ולעובדים