המילה האקתון (Hackathon) מורכבת משילוב של שתי מילים: Marathon ו-Hack המלמדות על מהות הרעיון. האקתון הוא מרתון תכנות שנמשך בדרך כלל 24 – 48 שעות בו קבוצות של אחד עד ארבעה אנשים מתחרים בבניית תוצר מאפס בטווח זמן הנתון, בהתאם לנושא ולמטרה העיקרית שלשמה התכנסו כולם.
בדרך כלל הקבוצות מורכבות מאנשי טכנולוגיה ופיתוח, אנשי מוצר ותוכן, מומחים עסקיים, מנתחי נתונים ודאטה ומעצבים דיגיטליים. ברוב המקרים, הפעילות נערכת ומנוהלת על ידי גוף מסוים, גורם שיתוף פעולה כלשהו, המומחה בתחום, על מנת לחדד למשתתפים כיצד לנהל את הפעילות באופן שייתן מענה לצורך כלשהו בארגון או פיתוח עסקי חדש.
מטרות לטובתן מחליט ארגון להקים האקתון:
פתרון אתגר או בעיה מסוימת שמלווה את המוצר העסקי שלהם
פיתוח מוצר, אתר, אפליקציה או פתרון חדש
שדרוג משמעותי של מוצר או שירות קיימים
היתרון המשמעותי של תצורת עבודה זו כפול: ריכוז מאמץ גדול בזמן קצר מאד; וחשיבה פורצת דרך, גם בזכות מגוון השותפים וגם בזכות ה setting הלא-סטנדרטי.
האקתון מאוד מעשי בדרך יישומו- אין הרבה ישיבות ומסמכי תכנון; המיקוד הוא בעבודה בפועל, דיונים נקודתיים, סיעור מוחות והפקת לקחים לאחר כל פעילות נקודתית. כל צוות מתרכז בהיבט אחר או לחילופין, הצוותים מתחרים ביניהם על אותו פתרון ולבסוף בוחרים את הפתרון המיטבי.
האירועים הראשונים שכונו "האקתון" נערכו בשנת 1999והתמקדו בעולם התכנה. , שנים לאחר מכן התופעה תפסה תאוצה וחברות תוכנה רבות וכן מיזמים רבים בכלל החלו לערוך האקתונים בנושאים מגוונים. הרבה מוצרים ומיזמים התחילו בתור רעיון שעלה במהלך האקתון של החברה.
במרוצת השנים, החלו לאמץ את האקתון לצרכי סיעור מוחות מעשיים והם נערכים לא רק באמצעות תכנות ופיתוח כפעילות עיקרית, אלא גם באמצעות פעילויות ומשחקי חשיבה עבור המשתתפים. כלומר, האקתונים התפתחו למגוון של תחומים חברתיים, חינוכיים, תרבותיים ואחרים. בתחומים האלו התוצרים הרעיון לפתרון מודגם באמצעות מצגת, תהליך או מתודולוגיה בתחום הנושא שהוגדר. למעשה, פעילות ההאקתון היא דרך להתניע כל תהליך שיהווה קפיצת מדרגה או שינוי שכל ארגון מעוניין לעשות במוצר שלו.
בעבודת ניהול תוכן וידע, בין אם זה ניהול ידע ארגוני, מנהלתי או ניהול ידע עסקי – נדרש בכל עת לשמור על חדשנות ואופן הצגת המידע והתוכן, כך שיגרום לעובדים בארגון להיחשף למידע בצורה עקבית. כלומר, מנהלי ידע בארגון צריכים 'לשמור על הגחלת', כך שמרכז שמירת הידע והלב של הארגון ינוהל תמיד בדרך שיעילה הן לעובד ניהול הידע והן לעובד שניגש למידע שמנוהל במערכת ניהול הידע. לשם כך, לא נכון להסתפק רק במתודולוגיות מסורתיות, אלא תמיד להתפתח, להתייעל ולהתקדם לעבר כלים ופתרונות חדשניים, ממערכות מידע מסועפות בדאטה, לתוכנות אינטואיטיביות, ידידותיות למשתמש, קלות להתמצאות ובסופו של דבר – נותנות מענה מהיר החוסך בזמן, אנרגיה ומשאבים.
תחום ניהול הידע עבר גם הוא טרנספורמציה דיגיטלית לאורך השנים. מנהלי ידע ותוכן תמיד צריכים לחשוב כיצד לפתח את עבודתם היעילה, לשמור על המידע המנוהל "נקי" מרעשי רקע, ממוקד ומאוד מעשי, ללא הצפה ועם מקסימום נוחות. קהל היעד של מנהלי הידע הוא עובדי החברה שלרוב מאוד עמוסים בעבודה ומעוניינים לגשת למערכת ניהול הידע, על מנת להתעדכן בפעילות החברה, ללמוד על פעילותה במרוצת השנים, על תהליכים עסקיים בעבר, על פיתוחים שונים, נהלי הארגון ושימוש במערכות הליבה של החברה. כאשר לעובד ישנה גישה נוחה, מהירה ויעילה למידע המעניין אותו, הוא יהיה יעיל יותר בעבודתו, פחות מתוסכל, מה שיאפשר לו ללמוד מהר יותר, להשתלב בארגון, להרגיש שייך ולהיות עצמאי יותר בעבודתו. על מנת שעובד יוכל לתת ערך מוסף לחברה, נדרש ממנו לחקור מהו התהליך הקיים על מנת להבין כיצד ניתן לפתח את מטרתו ותפקידו בארגון ועל כן מערכת ניהול הידע אמורה לתת לו מענה ראוי לכך.
האקתון בהחלט יכול לשמש כמאיץ חדשנות בתחום ניהול הידע ואם הארגון רוצה להמשיך לגדול, להיות משמעותי, משפיע ובעל ערך מוסף - עליו להשקיע קודם כל בעובדים שלו. באמצעות ההאקתון, ניתן לתת פתרונות לאתגרים וצרכים חדשים העולים בקרב העובדים המטמיעים את המידע וגם בקרב העובדים הניגשים למידע, להפיק לקחים על הכלים הקיימים ולתכנן פיתוחים חדשים.
רוצה ללמוד עוד על קידום ניהול הידע בארגון?
הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:
Comments