האקתונים- מאתגרים לפתרונות

נכתב בשיתוף עם ד״ר מוריה לוי

חודש ספטמבר, תחילת הסתיו, שנה חדשה בפתח ותחושה כללית מרגשת של שינוי והזדמנות למשהו חדש.

באופן אישי, אני אוהבת את התקופה הזאת. סוף הקיץ הישראלי, האוויר נעים, ואני מלאה ברעיונות ותוכניות לשנה הקרובה, חדורת מוטיבציה להגשים הפעם את כולן.

בשנים האחרונות, אני מברכת אמנם על ההתלהבות והיכולת לחלום, אבל מבינה שכדי להגדיל את הסיכוי ליישם את מה שחשוב באמת, כדאי לחשוב, לחדד את הצורך, להתמקד ולבדוק עם עצמי:

• מה בעצם הבעיה או מה הצורך ?

• מה המטרה?

• האם באמת נחוץ פתרון חדש?

• איך פתרון חדש יקדם אותי?

• במה לבחור, מה יתאים ויהיה נכון לי?

בעולם המקצועי, ארגונים רבים בוחרים לעשות שימוש בימי חשיבה- האקתונים, לכל אורך השנה, כאמצעי להתמודדות עם אתגרים, מציאת פתרונות לאתגרים ויצירת שינוי לטובה בעבודה עם לקוחות, בתוך הארגון ומחוצה לו.

מהו האקתון?

אירוע שמטרתו להציע, בזמן קצר, פתרונות יצירתיים לאתגרים לא טריוויאליים.

מה נדרש?

1. מעורבות של הגורמים הבאים:

   1. בעל חסות ארגוני- מנהל בכיר המעורב בתהליך הכנת היום ובחירת המשתתפים, האחראי לקביעת המטרות, קבלת החלטות בנוגע לפתרון המוצע וקידום היישום, לרבות הקצאת משאבים.

   2. מנחה מקצועי (ניהול ידע / חדשנות)- הכוונת התהליך, וידוא קידומו ווידוא שדעתם של כולם נשמעת ונלקחת בחשבון.

   3. עובדים וגורמים מקצועיים בעולם התוכן הקשור לאתגרים המטופלים- לרבות מומחי תוכן, טכנולוגיה, לקוחות, כספים ועוד, לפי העניין.

   4. בחירת אתגרים, אחד או יותר, חשובים ובעלי השפעה ממשית על הארגון ולקוחותיו.

   5. בחירת צוות מתאים- אנשים היכולים לקדם חשיבה ביקורתית ויצירתית; מגוון בעלי תפקידים ואנשים.

   6. העמדת סביבה נעימה ומעוררת השראה ליצירתיות, לרבות אביזרי עזר לפיתוח החשיבה היצירתית ויצירת תחושת Playfulness.

עקרונות ומתודולוגיה

מתודולוגית העבודה בהאקתונים מבוססת על מתודולוגיות שונות. המקובלת שבהן היא חשיבה עיצובית (Design Thinking).

ישנם מודלים שונים ליישום, תמציתיים או מפורטים (דוגמת מודל הרווארד), כאשר כולם כוללים מרכיבים של:

1. לימוד פרטי האתגר, תוך:

   1. התעמקות בצורך ובחשיבותו

   2. הבנת הגורמים השותפים, התהליכים אותם הם עוברים והלך הרוח בו הם נמצאים (הבנה אמפתית)

   3. הגדרה ממוקדת וברורה של הצורך שלא נענה ושל התוצאה הרצויה

   4. חשיבה כיצד להפוך את האתגר להזדמנות How Might We

2. העלאת רעיונות ופתרונות אפשריים, תוך:

   1. התבססות על פתרונות שאולים מארגונים ועולמות תוכן אחרים

   2. לגיטימציה להעלאת רעיונות "משוגעים"

   3. פתיחות לאחרים וצמצום הביקורתיות.

3. יישום אבי טיפוס לפתרונות, תוך:

   1. מימוש תפיסת MVP- Minimal Value Product

   2. הרצת ניסויים מקבילים הבוחנים כל אחד כיוון פתרון אחר

   3. חתירה לזריזות והפסקה מהירה של פעילויות שלא מספקות את הערך הרצוי (Agile)

   4. הפקות לקחים ולמידה מההתנסויות

הערה: לפי מודל נילסן, די לראיין 5 אנשים המתאימים לפרופיל הלקוח, שעבורו נבנה הפתרון. אנשים אלה יאפשרו זיהוי של כ-85% מהבעיות בפתרון המוצע.

האקתון יכול להיות אירוע של יום אחד או מספר ימים, לכלול באופן ראשוני רק חלק מהשלבים, לדוגמה: עד שלב היישום, ואין הכרח שיהיה תחרותי.

אירועי האקתון משלבים יישום מיומנויות המאה ה 21: שיתופיות, חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, למידה, טכנולוגיה, ואג'יליות.

בכל מקרה, על ההקאתון להיות מותאם (Custom-made) למאפייני הארגון, היחידה או הצוות המסוים, למאפייני האתגרים עמם הם מתמודדים, לצרכיהם הממשיים, ולמשך הזמן הנתון לאירוע.

הערך המוסף של האקתונים

להקאתונים מספר יתרונות, כולל, בין היתר:

• ריכוז מאמץ

• שיתוף גורמי מקצוע שונים, שלא בהכרח היו זוכים להיות חלק מהתהליך

• אנרגיות גבוהות חיוביות המלוות את העשייה

• הצפת פתרונות חדשניים, שקשה להגיע אליהם בתהליכי פיתוח לינאריים.

במילה אחת: כדאי!

מקורות מידע:

איך בוחרים אתגר להאקתון?

What’s a Design Sprint and why is it important?

האקתון ניהול ידע- מחשבות, ד"ר מוריה לוי

האקתון גלובלי- ניהול ידע, ד"ר מוריה לוי

מודל 3I לחשיבה עיצובית

Think Better- סיכום ספר של Tim Hurson

משחוק נמצא (גם) בפרטים הקטנים, מיכל בלומנפלד שגיא

---

רוצה ללמוד עוד על חדשנות?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

• גריט - סיכום ספר

• ניהול ידע בתחום הכדורגל

• וChatGPT על קצה המזלג...