הספר ״הבעה בגרף: מודל לתיאור יחסי נתונים ומדריך אפיון הגרף״ הינו ספר דיגיטלי מאויר שנכתב על ידי בלה גרף ויצא לאור בשנת 2023.
בלה גרף, מומחית מוכרת בישראל בנושא הדמיית נתונים (Data Visualizations) והיא פורסת בספר, שלב אחר שלב, בליווי איורים והסברים קצרים, מודל לתכנון גרפים וזיהוי התובנות המסתתרות בהם, כדי לסייע בקבלת החלטות.
מודל זה מתבסס על מספר הנחות:
ישנו מקום למודל; הדמיית נתונים טובה מבוססת מתודולוגיה
המודל מסייע בכל תהליך התכנון המוביל לגרף, ולא רק בעיצובו החזותי
עיקר ההדמיה באה לשרת את היחסים בין דברים שונים במציאות המוצגים על ידי נתונים.
המסר הינו שילוב של מילים ודימוי גם יחד.
נתונים (Data), אבן היסוד בו עוסק הספר, הם פריטים, תופעות או דברים מדודים (יש לנו ערך כמותי שלהם).
כשאנחנו מנתחים אותם, מעניין אותנו ללמוד על היחס בין נתונים שונים: האם הם דומים או שונים?האם אחד גדול או קטן ממשנהו, ובכמה?
הדמיית נתונים עוסקת בשימוש בדימוי חזותי כדי לנתח, להבין ולהעביר מסרים לגבי משמעותם, בדרך המותאמת למוח האנושי שלנו. חשיבות ההדמיה נובעת מכך שהמוח שלנו מעבד מילולית וחזותית במשולב, ולכן, ההדמיה תשפר את יכולתנו לראות את המציאות, להבינה ולקבל החלטות כיצד לשפרה.
מרכיבי המודל המרכזיים, כפי שמתואר בספר*:
תכנון ואיסוף הנתונים:
1. מטרה: מה רוצים לשפר במציאות
2. מדד: מה מודדים מתוך המציאות
3. מרחב: קטגוריות המדידה
4. מועד: תיחום זמני המדידה
ארגון הנתונים כבסיס ללמידה:
5. מבנה: בחירת אופי ההדמיה (Visualization)
6. משמעות: זיהוי צורת ארגון מיטבית
7. הטקסט המילולי: מה ואיך כותבים כדי לחבר את כל המרכיבים למסר מילולי וחזותי משולב (=גרף).
* יש באופן טבעי נושאים נוספים המוזכרים בספר, כמו גם פרטי מידע ודוגמאות במקור שאינם מוזכרים בסיכום זה.
מקריאת הספר למדתי לדייק את המונחים בתחום, וקיבלתי כלים חדשים להבניית החשיבה בכל הקשור בתכנון גרפים.
לספר הדיגיטלי (בעברית): https://online.fliphtml5.com/pwbzq/ppbl/
תכנון ואיסוף נתונים:
מטרה: מה רוצים לשפר במציאות
הדמיית נתונים משרתת מטרה. והמטרה תמיד תהיה דרך לשיפור המציאות.
יש להגדיר, או במידה וכבר בדיעבד- לברר (מ.ל), מה המטרה אותה מבקשים לשפר ולגביה, על כן רוצים ללמוד תובנות.
דוגמה: שיפור המכירות.
בהתאם למטרה יוגדר הנתונים שייאספו כמפורט להלן.
מדד: מה מודדים מתוך המציאות
המדד מייצג את מה שרוצים למדוד במציאות כדי לשפר את המצב הקיים.
אנשים רגילים לחשוב על מדד כערך מספרי המייצג רעיון; אכן זה כך גם כאן- הערך מייצג את גודל הדברים במציאות הנבחנת.
הכותבת מציעה 5 סוגי מדדים מקובלים:
דוגמה | הסבר | סוג |
היקף מכירות | תוצאת מדידה | סכום |
אחוז מכירות של ציוד אלקטרוניקה מכלל המכירות | חלק יחסי מהשלם | אחוז |
פער בין הכנסות להוצאות | פער בין מדדים | הפרש |
יחס בין היקף מכירות לבונוסים המשולמים בגינם | פעולה מתמטית [מעבר להפרש] | חישוב |
רמת שביעות רצון הלקוחות משירות המכירה | הבעה של תופעה דרך ערך כמותי | פונקציה |
מרחב: קטגוריות המדידה
המרחב מגדיר את אוסף הקטגוריות בו מבצעים את המדידה.
דוגמאות: מוצרים; חודשים; קבוצת גילים, ועוד.
הכותבת מציעה 5 סוגי קטגוריות מקובלות:
דוגמה | הסבר | סוג |
פירוט אנשי המכירות | אוסף הפריטים במציאות. ללא סדר קבוע. מתאים כאשר הכמות מוגבלת (מ.ל.) | רשימה |
אוכלוסייה לפי קבוצות גיל (10-20, 20-30 וכו׳) | קבוצות של פרטים לפי טווח. מתאים כאשר כמות הפריטים גדולה מידי. לתיאור או אין משמעות לפירוט הכולל (מ.ל.) | רצף |
חלוקת נתח ההוצאות לפי סוג ההוצאה (מו״פ, שיווק,...) | חלוקת העוגה היחסית בין קבוצות עפ״י רוב- למדד אחוזי | נתח (חלוקת הסה״כ) |
ימים, שבועות, חודשים, שנים | קטגוריזציה לפי זמן | ציר זמן |
כמות מכירות באזורים שונים בארץ | קטגוריזציה לפי אזורי מיקום | מפה |
מתי: תיחום זמני המדידה
טווח הזמנים לגביהם מתקיימת המדידה.
יש לתאר טווח זה יחד עם המדד והמרחב בכל כותרת של גרף, שכן תיחום המועד מהווה חלק מההגדרה (מתי המידע נכון).
ארגון הנתונים:
מבנה: בחירת צורת ארגון הנתונים (Visualization)
דירוג:
דירוג המידע לפי רמת חשיבות [יישור לשמאל]
שימוש טיפוסי: רשימה
דרך הדמיה אפשרית: בר אופקי
סידור
ארגון המידע לפי סדר קבוצות קבוע
שימוש טיפוסי: רצף
דרך הדמיה אפשרית: בר אנכי
הפרדה
[שימו לב- לא פאי! מ.ל.]
הפרדה בין קבוצה אחת ליתר
שימוש טיפוסי: נתח
שינוי
קו המראה את מגמת השינוי בין הנתונים במרחב
שימוש טיפוסי: ציר זמן
פריסה
שטחים עגולים (בגדלים משתנים) הפזורים על פני משטח באזורים שונים.
שימוש טיפוסי: מפה
משמעות: זיהוי צורת הארגון
זיהוי התובנות שניתן ללמוד מההדמיה. איתור התכונה העיקרית שמזהים ששונה ושממנה ניתן ללמוד כיצד לשפר את המציאות.
הערה: לעיתים לא ברור, ויש ל ״שחק״ עם ההדמיה עד שמאתרים את התובנה.
הכותבת מציעה 5 סוגי טיפוסיים של משמעויות מקובלות:
דוגמה | הסבר | מבנה רלוונטי | סוג |
דירוג הצלחת המכירות של חנות .. הייתה גבוהה ביחס לאחרות | חשיבות גבוהה/נמוכה של קטגוריות זו ביחס לזו | דירוג | היררכיה |
רמת יציבות היקף מכירות לאורך השנה, בכל אחת מ-5 השנים האחרונות | מיקום על הרצף של קטגוריות גדולות / קטנות | סידור | סידוריות |
קבוצה ... מכרה משמעותית יותר מאחרים בשנה האחרונה | הבדלה של קבוצה אחת כיותר או פחות דומיננטיות מכל השאר | הפרדה | דומיננטיות |
היקף המכירות עלה כל שנה עד שנת 2021, אך אז הפסיקה העלייה | זיהוי תהליכי שינוי של עלייה וירידה של המדד על ציר הזמן | שינוי | מגמה |
באזור הצפון יש פריסה רחבה יותר של נקודות מכירה מאשר באזורים אחרים | זיהוי קטגוריות שיותר או פחות צפופות | פריסה | צפיפות |
זכרו, כפי שמצטטת הכותבת: ״גרף הוא תשובה לשאלה״ (ז׳אק ברטין, 1981)
הטקסט המילולי
כותרת הינה מרכיב קריטי בכל הדמיה.
היא מורכבת משלוש כותרות:
כותרת ההדמיה: תתייחס למדד, למרחב ולמועד המתוארים
כותרות הקשורות במבנה: ייעודיים לסוג ההדמיה (דוגמת כותרת צירים בגרף- למשל הצירים וערכיהם) וכן מקרא: יסביר את הערכים, במידה ואלו אינם ברורים דיים מההדמיה (מ.ל.)
כותרת התובנה: מה למדנו? מה ישמש חומר למחשבה לשיפור המציאות?
אומרים ששרטוט שווה אלף מילים. אך כאמור, שרטוט ללא המילים, שווה הרבה פחות. זכרו לשלב את ההדמיה החזותית יחד עם הטקסטים המילוליים. כך נבין. כך נוכל לשפר את המציאות.
Komentarze