הדור החדש של פתרונות ניהול ידע

אנחנו חושבים-חולמים-מיישמים ניהול ידע בעולם כבר כעשרים שונה. בתקופה זו ניתן לומר שהתקדמנו מאד, ועם זאת נשארנו בשלנו. השתנינו ולא השתנינו.

מחד- נפש האדם לא השתנתה ומהות התחום והצרכים לא השתנו. ניתן לקרוא מאמרים מתודולוגיים שנכתבו לפני 15 שנים, והם תקפים גם היום. ניהול ידע ממשיך להיות אינטר-דיסציפלינרי, וממשיך להתייחס להיבטים של תוכן, מחשוב, תהליכים, ניהול ותרבות ארגונית.

ניתן גם לומר, שניהול ידע הינו כלי בארגז הכלים של המנהל; כלי המסייע גם הוא לשיפור השגת היעדים הארגוניים והעסקיים. זאת הבנו כבר לפני שנים רבות.

מאידך- בערוץ הטכנולוגי מחשובי, אין ספק שעשינו כברת דרך גדולה, כברת דרך בה מספר פריצות דרך משמעותיות.

אין מטרתו של פוסט זה להציע סקירה היסטורית. אני כותבת, כי אני מבקשת להצביע על שינוי. אני מבקשת להציע כי אנו נמצאים בעיצומה של קפיצת מדרגה חדשה, מצויים בתוכו של שינוי לא ליניארי.

הגורם המרכזי לשינוי זה הינו, להערכתי, הערוץ הסלולארי. הטלפון הנייד, שהפך לטלפון חכם, שהפך להרבה דברים שאינם קשורים כלל לשיחות טלפון, הינו בסיסו של שינוי זה.

גורמי השינוי כפולים: יכולותיו הייחודיות של ערוץ זה, זאת קל לנו להבין, הינו גורם אחד. הגורם השני- מגבלותיו, מחייב הסבר. דווקא המגבלות של הערוץ, הם בתפיסת "הפוך על הפוך" הגורם הממריץ והחיובי השני, המשפיע על המהפכה בה אנו מצויים.

מחקרים מלמדים כיום כי השימוש במכשירים סלולאריים חכמים גבוה יותר מהשימוש במחשבים. המשמעות מבחינתנו, כאנשים ומנהלים המבקשים לאפשר ולטפח שיתוף וניהול ידע בארגונים, היא כי נעתיק חלק גדול מאמצעי השיתוף מהמחשב לסלולארי. וראוי שנעשה זאת.

אך המשמעות הינה הרבה מעבר לכך.

בבואנו להציע גישות לשיתוף ידע בין אם בפורטלים, ברשתות חברתיות, או בכל סוג אחר של שיתופיות, אנו מעתיקים גם חלק מהגישות המקובלות במכשיר הסלולארי:

אנו משקיעים הרבה יותר מאשר בעבר, למקד ולהפריד בין עיקר למשני, ולהציג את הפריטים החשובים יותר;

אנחנו משקיעים בהצגת מעט מידע;

אנו משקיעים הרבה יותר בהתאמת הצורך למשתמש המסוים (personalization), הן בגלל הצורך למקד, אך גם בגלל הרגלי הפרט המבקש לראות מידע הקשור רק בו;

אנחנו מציעים בעיקר כפתורים הנוגעים להטייה לפעולה, ופחות לגישה לעוד מידע.

אנו מציגים מידע שטוח, פשוט, החשוב לנו כאן ועכשיו (today, by the moment, etc.).

וזו רק ההתחלה.

לעיתים אנחנו אפילו נסחפים יותר מידי.

השימוש המרובה, למשל, ב- Hamburger Menu, אותו סימון המחליף את התפריט שהכרנו, ובעצם מחייב פעולה נוספת בהגעה לכל פריט בתפריט (לחיצה על ההמבורגר), פוגעת בנו. מחקרים חדשים מלמדים, שאנשים שוהים פחות זמן וניגשים לפחות דפי מידע של אתר, כאשר הניווט הינו באמצעות Hamburger Menu ולא באמצעות תפריט ניווט מסתורי.

מה כדאי לעשות? כן לשלב פתרונות סלולאריים בצד הפתרונות המסורתיים על המחשב; כן להעתיק גישות מהסלולארי למחשובי.

רק להפעיל שכל והיגיון, מתי כדאי להיעזר במה, מתי כדאי להעתיק, ואיך.

לא משעמם.