עקב ההתקדמות הטכנולוגית שאנו חווים בשנים האחרונות, אנחנו חשופים ליותר חוויות מאשר בעבר. באמצעות שידורים חיים בטלוויזיה, שיתופים ברשתות חברתיות ("Live") שעולים בפייסבוק ובאינסטגרם ואפילו שיחות זום או וידיאו בטלפון הנייד – אנחנו מרגישים "נוכחים" ביותר אירועים. כיום ניתן "להשתתף" בהופעות, אירועי ספורט ואפילו לידות מסלון ביתנו, ולחוש כאילו אנחנו ממש שם, "באירוע עצמו".
טכנולוגיות AR/VR לוקחות את המגמה הזו צעד אחד קדימה, ומאפשרת לנו לרתום אותן לטובת עולם ניהול הידע והלמידה.
אז מה זה בעצם VR/AR?
מציאות מדומה Virtual Reality) להלן VR) היא טכנולוגיה המאפשרת למשתמש לחוות מציאות שונה מזו שהוא נמצא בה. באמצעות יצירת אשליה שמשפיעה על חלק מהחושים נוצרת תחושה כאילו נמצאים במציאות אחרת, סביבה אחרת מהסביבה האמיתית. אחד הכלים הנפוצים בתחום הוא משקפי מציאות מדומה – משקפיים בעלי מסך פנימי המחובר לטלפון חכם או למחשב. המשקפיים חוסמים את המציאות האמיתית סביב המשתמש ומקרינים לו תמונות שונות לכל עין, דבר הגורם לתחושה כאילו הוא רואה עולם תלת-מימדי אמיתי. ה-VR נמצא בשימוש במגוון תחומים- תעשיית המשחקים, אימונים צבאיים המדמים שטח אויב, וכמובן ניהול הידע.
מציאות רבודה (Augmented Reality להלן AR ) מאפשרת לשלב או להוסיף אלמנטים וירטואליים לעולם הפיזי שמסביבנו, מבלי להעלים אותו לגמרי (בניגוד ל-VR). לדוגמה, המשחק Pokémon Go שמטרתו לאתר וללכוד פוקימונים "משוטטים" בעולם האמיתי, או חנויות קוסמטיקה/בגדים המדמות ללקוח הספציפי כיצד המוצר ייראה עליו, טרם ביצוע הרכישה.
יתרונות
לשימוש בטכנולוגיות VR/AR יתרונות שניתן ליישם בתחומים של ניהול ידע ולמידה:
שיפור ושימור ידע: סימולציות AR/VR יכולות לסייע באיתור תקלות בציוד תוך שימוש בהדמיה וירטואלית של מפעל, בשיפור מיומנויות העובדים, ואף הכנה לניהול משא ומתן עם לקוח ספציפי. בבתי חולים רופאים יכולים ליצור דמויות תלת-ממדיות של טיפולים פוטנציאליים, ולהציג דוגמאות ותמונות חזותיות לטובת הסטודנטים. טכנולוגיית AR משמשת כחלק בלתי נפרד מההדרכה ומאפשרת המחשה של ניתוחים ושל פרטים מדויקים באנטומיה האנושית, וגורמת להבנה טובה יותר של תהליכים רפואיים שונים.
שיתוף פעולה משופר ושיתוף ידע: מציאות רבודה ומציאות מדומה מאפשרות חילופי ידע בין בעלי תפקידים שונים, מקלה על תיווך הידע ועל העברת המידע בין חברים בארגון, מעודדת רוח צוות ופתרון בעיות משותף. לדוגמה, בתעשייה האווירית בישראל (Israel Aerospace Industries) הצליחו באמצעות VR ליצור הדמיה מדויקת של חלקו הפנימי של המטוס ("בטן המטוס"). באמצעות כך ניתן היה, עוד בשלב הפיתוח, להבהיר צרכים תכנוניים המשפיעים על ביצוע פעולות תחזוקה שוטפת של המטוס. כך, המתכנן היה יכול להעריך מראש קשיים שעשויים לצוץ כאשר יהיה צורך בתחזוקה שוטפת של רכיבי המטוס. הערכות מוקדמת זו הביאה לחיסכון בעלויות הפרויקט, והשפיעה לטובה על חווית הלקוח.
חווית ידע מותאמת אישית: ככלל, קסטומיזציה למשתמש ספציפי תורמת ללמידה אפקטיבית, לקיצור זמן הלמידה ולעלויות אימון מופחתות – "חנוך לנער לפי דרכו". ניתן להתאים סימולציות מציאות מדומה לתפקידים ולסגנונות למידה אישיים, ולספק חוויות הכשרה מותאמות אישית. התאמה זו ממקסמת את רכישת הידע ויישומו עבור כל משתמש.
גישה חווייתית למידע: במספר מחקרים נמצא כי למידה חווייתית מעוררת סקרנות, משפרת את ההבנה והופכת את הזיכרון האישי לזיכרון ארגוני. דמיינו כי במקום ללמוד על תהליכים היסטוריים מספרים או מסרטים, ניתן היה להיות ממש חלק מהם, או לחלופין, לצפות במבנה היסודות הכימיים "מבפנים", מתוך היסוד עצמו. באמצעות תצוגות תלת-ממד אינטראקטיביות, ניתן להמחיש ללומדים את המידע הנ"ל, תוך למידה יעילה ומרתקת יותר.
אתגרים
נכון שתמיד לימדו אותנו ש״אין ארוחות חינם״? גם בתחום זה, יישום מציאות מדומה ורבודה טומן בחובו מספר אתגרים, ביניהם:
עלויות הכרוכות בהיערכות מוקדמת: פיתוח התוכן עלול לגזול משאבים רבים מהארגון.
מיומנויות המפעיל/מפתח ההדרכה: פיתוח תוכן AR/VR מעניין ובאיכות גבוהה מצריך מיומנויות וידע ספציפיים, וכן תחזוקה שוטפת.
פרטיות ואבטחת נתונים: אבטחת נתוני המשתמשים, בקרת גישה ואיסוף נתונים אחראי בתוך מערכות ניהול ידע של AR/VR ושל הארגון כולו היא קריטית.
ציוד ייעודי: טכנולוגיית AR/VR דורשת השקעה באביזרים טכניים כגון אוזניות, תוכנה ומומחיות טכנית ליישום ותחזוקה. יש לציין כי אתגר זה מצטמצם ככלל שהנגשת התחום לציבור מתרחבת.
חשוב לציין כי בעקבות הכניסה של טכנולוגיה זו למגוון רחב של תחומים, האתגרים הנ"ל הולכים ומצטמצמים, אך עדיין יש צורך לקחת אותם בחשבון.
לסיכומו של דבר
עולם ה-AR/VR התחיל בעולם המשחקים והאימונים הצבאיים (המדמים תנאי לחימה אמיתיים), עבר לעולם הצריכה האישית והפנאי (לדוגמה, Ride Amsterdam VR Rollecoaster, סימולטור המדמה נסיעה ברכבת הרים ברחובות אמסטרדם ובתוך התעלות), ובהדרגה הוא חודר יותר ויותר לארגונים ולעולם ניהול הידע.
כמנהלת ידע בחברת ביטוח, אני מאוד מקווה שבעוד מספר שנים גם אני אוכל לשלב את הטכנולוגיה במערכת ניהול הידע בארגון בו אני עובדת, לטובת שיפור תהליכי עבודה, העברת ידע בצורה אופטימלית ויצירת ערך מוסף לעובדים וללקוחות.
מקורות
"Augmented Reality: The New Knowledge Management" by Immersive Learning News
"Training and knowledge sharing with AR/VR technology" by Fincons Group
KM.org, a comprehensive resource dedicated to knowledge management
אילנה שפרמן, ניהול ידע בישראל מידע סמוי לידע גלוי, אסופת מאמרים, 2023
Comments