מבוסס על ראיון עם עמוס באר, מנכ"ל ה -ספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
רקע / מבוא
כתב ברייל הוא כתב המיועד לעיוורים וללקויי ראייה, אשר עקב מגבלת הראייה שלהם המשתמשים בחוש המישוש כדי לקרוא טקסטים שונים. כתב הברייל הומצא באמצע המאה ה-19, ע"י לואי ברייל.
הכתב מבוסס על נקודות בולטות המודפסות על נייר- כל תו וכל סימן מורכבים מצירוף שונה של שש נקודות. בנוסף לכך, קיימת גרסה אלקטרונית של כתב ברייל, המיועדת לקריאת טקסטים במחשב. בכתב זה כל תו וכל סימן מורכבים מצירוף שונה של שמונה נקודות, המאפשרת ביטוי של אותיות סופיות, אותיות גדולות (CAPITAL בשפות לטיניות), כתב מודגש (BOLD), סימנים מתמטיים וכו', שלא ניתן היה לבטאם באמצעות שש הנקודות בלבד.
כתב הברייל הוא כתב בינלאומי, המבוסס על צירופים זהים של שש או שמונה נקודות בכל השפות, עבור אותן אותיות שהצליל שלהן דומה, לדוגמה א' בעברית ו-A באנגלית ייכתבו בצורה זהה. גם ב' בעברית ו-B באנגלית, וכן הלאה. אותיות שהצליל שלהן שונה ייכתבו בצורה שונה בכל שפה. כך, כדי לדעת באיזו שפה כתוב הטקסט אותו קוראים, יש למצוא את האותיות הייחודיות (לדוגמה, אות גדולה (CAPITAL) בתחילת משפט).
אתגרים ייחודיים לשפות ייחודיות
אתגר ייחודי עבור אוכלוסיית העיוורים הוא כיוון הקריאה והכתיבה- כתב ברייל נקרא משמאל לימין בכל השפות, גם בשפות כמו עברית, ערבית ודומיהן, הנקראות ונכתבות בכיוון ההפוך לזה של כתב הברייל, היינו מימין לשמאל.
גם העובדה ששפות אלה משתמשת בניקוד מהווה אתגר, שכן צריך היה להמציא את הביטוי הגרפי של הניקוד בכתב הברייל. בעברית, מסתבר, קיימים מספר ביטויים גרפיים שונים, שהתפתחו בארץ במקביל. לצורך כך קיימות מספר טבלאות המרה אותן יש להכיר, כדי לצרוך כתב ברייל מנוקד.
שפות הנכתבות בסימנים וסמלים (לדוגמה סינית, יפנית וכו') מהוות אתגר נוסף עבור קוראי הברייל, עקב ההכרח להשתמש בסימנים מוסכמים מיוחדים, אותם היה צורך לפתח במיוחד עבור כתב הברייל.
הנגשת מתמטיקה
אתגרים ודרכי התמודדות
לסימנים מתמטיים הנכתבים בכתב ברייל יש סימני בסיס מוסכמים, כגון סימן לפלוס, למינוס וכו'. סימנים אחרים, לדוגמה שורש, חזקה וכו', נכתבים כמילים. אחד האתגרים, אם כך, בפני תלמידים הוא ההכרח ל"תרגם" את הסימנים למילים, זאת בנוסף לאתגר של עצם השימוש בכתב ברייל. לדברי עמוס באר, התמודדות עם אתגר זה לא היוותה מכשול עבורו, כשבחר להיבחן ב-5 יחידות מתמטיקה. הבעיה היחידה הייתה אורכן של התשובות...
הנגשת גרפיקה
אתגרים ודרכי התמודדות
ההתפתחות הטכנולוגית של העשורים האחרונים תרמה רבות להנגשת תחום הגרפיקה עבור ציבור העיוורים. כיום קיימות מדפסות שיכולות להדפיס גרפיקה מובלטת, המאפשרת הנגשה מוחשית של תמונות, מפות וכדומה, ע"י שימוש במרקמים שונים ומתארי ציור.
קיימים גופים בינלאומיים האמונים על הנגשת מפות, וכן שיתופי פעולה בין ספריות ברחבי העולם, המשתפות את הידע ביניהן, ותורמות לאחידות הידע המונגש עבור ציבור העיוורים.
גם מדפסות תלת-ממד מסייעות בהנגשה לעיוורים, ובעתיד אף יוכלו להביא לידי ביטוי פונטים מסגנונות שונים, פונט נטוי, וכדומה.
צג הברייל
צג הברייל הוא אמצעי קלט/פלט של מחשבים, המנגיש מידע דיגיטלי המוצג ע"י המחשב באמצעות מישוש, ומאפשר גם כתיבה בכתב ברייל, ותרגומו לקלט דיגיטלי במחשב. הצג מהווה את ממשק האדם-מכונה לא רק עבור עיוורים ובעלי לקויות ראייה, אלא גם עבור עיוורים-חרשים, אשר עקב מוגבלותם הכפולה אינם יכולים להיעזר בטכנולוגיית הקראה מהמסך, הרווחת כיום במכשירים רבים, כגון מחשבים, טלפונים ניידים חכמים וכו'.
צג הברייל כולל מערכת פינים, שהמחשב יכול להבליט ולהסתיר כדי להציג את המידע הדיגיטלי עבור העיוור. מערכת הפינים של צג הברייל "מתרגמת" שורה דיגיטלית כתובה אחת לכתב ברייל. באמצעות גלגלת המותקנת בצג ניתן לעבור בין השורות, וכך לצרוך מידע דיגיטלי מהאינטרנט, בתוכנות אופיס, וכדומה. באותה צורה ניתן לכתוב באמצעות הצג בכתב ברייל, והכתוב "מתורגם" למידע דיגיטלי המונגש במחשב. לעיתים מונח צג הברייל לפני מקלדת רגילה, באופן שבו קל לעיוור לעבור בין שתי שיטות ההקלדה.
צג הברייל פתח עולם שלם עבור אנשים עם מוגבלות ראייה, או ראייה ושמיעה, וקידם את יכולתם להשתלב באופן מיטבי בעולם הרואים והשומעים. כך, לדוגמה, ניתן לכתוב ולקרוא באמצעות צג הברייל, ולהאזין למוזיקה בו-זמנית.
אוריינות ברייל
בדומה לילדים רואים, הלומדים קרוא וכתוב בבית ספר יסודי, לומדים ילדים עיוורים להשתמש בכתב ברייל במהלך שלוש שנות הלימוד הראשונות שלהם. אוריינות הברייל נרכשת תחילה בכתב הברייל המודפס על-גבי נייר. עליהם ללמוד גם לכתוב, כלומר להדפיס במכונת ברייל. בכיתות מתקדמות יותר הם לומדים לקרוא ולכתוב באמצעות צג הברייל.
אתגרים ודרכי התמודדות
עיוורים מבוגרים, אשר נחשפים בגיל מבוגר לצג הברייל, עשויים לחוות קושי במעבר מכתב הברייל המודפס לשימוש בצג הברייל, ממש כשם שבקרב אוכלוסיית הרואים המבוגרים, עשויים לחוות קושי במעבר מקריאה בספר מודפס לקריאה בספרים דיגיטליים למיניהם.
קיים סיכוי גבוה שלעיוורים, אשר זנחו את אוריינות הברייל שלהם ועברו לצרוך מידע אך ורק באמצעות שמע, יהיו שגיאות כתיב רבות יותר. מכאן נובעת החשיבות הגבוהה ללימוד ברייל בגיל צעיר, והקניית אוריינות ברייל, המהווה את הבסיס ליכולת לצרוך מידע בכלל, ומידע דיגיטלי בפרט.
בניגוד לאוכלוסיית הרואים, שמרגע שלמדו קרוא וכתוב הם קולטים בעיניהם, כל מידע כתוב שהם חשופים אליו, גם אם באופן לא מודע, הרי שעיוורים צריכים להקדיש מאמץ מיוחד לשמירה על רמת אוריינות גבוהה, כדי שיוכלו לחוות את העולם העכשווי ואת כמויות המידע האינסופיות שהוא כולל כיום.
חזון הידע האחיד והיחיד – לא רק עבור אוכלוסיית הרואים!
הסבר
קיימים מספר גופים בעולם המהווים את האורים והתומים בתחום הנגשת ידע עבור עיוורים ובעלי לקויות קריאה, העוסקים, בין היתר, גם בהפצת עדכונים ושינויים שהפכו עם השנים למקובלים ברחבי העולם. דוגמה בולטת לגוף כזה היא ספריית פרקינס בניו-אינגלנד, ארה"ב, המהווה מאגר ידע בינלאומי במגוון נושאים, כגון ספרי ברייל מודפסים, ספרות מודפסת באותיות גדולות, ספרים מוקלטים, וכן הלאה.
אתגרים ודרכי התמודדות
אך גם בעולם הברייל לא הכל ורוד, ויש עדיין מה לעשות לטובת אחידות הידע. מסתבר, לדוגמה, כי ישנם הבדלים מסוימים בכתב הברייל הדיגיטלי בין מחשבי אפל למחשבי מיקרוסופט. קיימות גם גרסאות שונות עבור סימנים מתמטיים שונים. לצורך כך קיימות טבלאות המרה, ומתקיימים דיונים וויכוחים על הדרך הנכונה להנגשתם. לדברי עמוס באר, לא קיים כיום גוף מרכזי-עולמי אחד אשר אחראי על תקנים בינלאומיים.
כל אלה ועוד מהווים אתגרים נוספים עבור אוכלוסיית העיוורים, אך הם יכולים גם להוות הזדמנות, אם רק יהיה מי שיחליט להשקיע בכך.
לסיום
בישראל, מובילה הספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה, את תחום ההנגשה עבור ציבור העיוורים. הספרייה עוסקת לא רק בהנגשת ספרים בפורמטים שונים, אלא גם בהנגשה תרבותית, של סרטי קולנוע, תוכניות טלוויזיה ואירועי תרבות נוספים. הנגשה תרבותית מסוג זה מאפשרת לעיוורים לקחת חלק פעיל בחיי החברה והתרבות בארץ, וע"י כך להגביר את תחושת השייכות שלהם לכלל החברה.
כשחושבים על זה, זהו פן נוסף של עולם ניהול הידע, בו באים לידי ביטוי כל האלמנטים המרכיבים את התחום. בסופו של דבר, כולנו בני אדם, בין אם אנחנו רואים ובין אם לאו.
* גילוי נאות: כותבת המאמר מתנדבת מזה כשלוש שנים כקריינית בספרייה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
מקורות:
Yorumlar