אני נגה, ויש לי לא מעט כובעים שמרכיבים את זהותי המקצועית. אני פסיכולוגית ארגונית, אני מרצה, אני מנחת קבוצות, ואני יועצת לניהול ידע. העבודה שלי ב ROM עוטפת את כל אלו, מכילה ומחברת ביניהם. הגעתי לרום לפני הרבה מאוד שנים. יועצת ארגונית צעירה, שצמחה מתחום המחקר וההערכה. כל מה שידעתי על ניהול ידע אז היה עצי תכנים, פורטל ארגוני, רשימות של מאפיינים וערכים המשמשים לניהול מסמכים. שמחתי על ההזדמנות לעבוד בארגונים מובילים, להשפיע ולהיטיב עסקית. לאט לאט התחלתי לגדול. הפכתי לאמא. הפכתי מודעת לקהילה בה אני חיה, לאנשים שגרים בה, מתנהלים ביום יום כפריטים בודדים ושמחים בכל רגע שהם יכולים פתאום להיות יחד. התחלתי לחפש משמעות נוספת בעבודה שלי. שאלתי את עצמי אם יש דרך בה אני יכולה לעזור לאנשים להתחבר אל יכולותיהם ועוצמותיהם., לסייע להם להתחבר אחד אל השני, לייצר תחושת ביחד שבעיני היא מקור הכוח החזק, והמחזק ביותר. ממש במקרה הגעתי אל קבוצת פיתוח הידע הראשונה שלי. התחלתי להנחות ונשבתי בקסם. לנגד עיני התחוללו ניסים ופלאים. נולדה קבוצה, גדלה, התמודדה ותרמה. התחלנו קומץ של פרטים, שאין ביניהם כלום. שחוששים שאין להם מה לתרום לאחרים בחדר, ושאולי הוזמנו הנה בכלל בטעות. והנה, הם מתחילים לדבר... והנה, מישהו מספרת בכאב סיפור קשה שאותו חוותה ככישלון מקצועי, ולמרבה ההפתעה החברים האחרים בחדר מחזקים אותה, מעירים בפניה צדדים שלא ראתה, מסמנים בפניה את ההצלחות הקטנות שהסתתרו בסיפור. והנה, הסיפורים הקטנים רוקמים עור וגידים והופכים לתורה מקצועית משמעותית שיכולה לשנות חיים של מטפלים ומטופלים. בהתחלה קרו בקבוצה דברים שלא הבנתי. היסוס ותהייה במפגשים הראשונים, ריבים וקונפליקטים שנראו לי לא שייכים בשלבים מתקדמים יותר, התמסמסות של הפגישות כאשר שינינו פתאום את מקום המפגש, או קושי לסיים את התהליך ודחייה קונסיסטנטית של המפגשים האחרונים. רציתי להבין יותר והלכתי ללמוד. התמקצעתי. הבנתי איך דרך ההנחיה שלי, וההתאמה שלה למצבים, שלבים ומאפיינים שונים של עובדים יכולה להיטיב עם הקבוצה ולקדם אותה. היום, אני גאה מאוד בעבודתי כמנחת קבוצות לפיתוח ידע ולהדרכה ב ROM. מעבר לתרומה הניכרת שמפיק הארגון מהתהליך, אני גאה בתהליכים הבין אישיים שמקדמת הקבוצה. אני גאה באנשים שמתחילים באי הכרות, מגייסים אומץ ולומדים לדבר עם אנשים שאיימו עליהם מקצועית בעבר. גאה בשיתופי הפעולה שנוצרים בקבוצה וממשיכים גם לאחריה. גאה בתחושת השייכות, בגאווה המקצועית שמתפתחת במשתתפים, באמונה ביכולותיהם וביכולות הארגון שהולכת וצומחת עם התקדמות התהליך, ביכולת לתרום, גם לעצמך, גם לאחר וגם לקהילה ולחברה.
Opmerkingen