מומחי התוכן הם במקרים רבים ה"דלק" והכוח המבצע שמאחורי פרויקט ניהול ידע. אתר, מאופיין טוב ככל שיהיה, לא ייתן מענה למשתמשים אם אין בו כתבות עדכניות, ופורטל לא יזכה לאחוזי כניסה מספקים, גם אם עוצב על פי כל כללי ה UX האחרונים בשוק, אם התכנים המוצגים בו אינם מדויקים. כיצד ניתן לרתום לתהליך את המומחים, האחראיים ליצירתם ולטיבם של תכנים אלו? כיצד ניתן להגביר את המוטיבציה שלהם ואת תחושת מחויבותם להצלחת הפרויקט? בנושא זה תעסוק הכתבה הבאה.
מנהלי ידע מתלבטים רבות לגבי האופן וסוג התגמול אותו רצוי לתת למומחי התוכן. טיבה של עבודה זו, אשר פעמים רבות אינה מוגדרת כחלק מדרישות העבודה הפורמאלית של העובד, תלויה רבות ב"רצון הטוב" ובהזדהות של העובד עם חשיבות נושא ניהול הידע בארגון. מהיותנו בני אדם, אנחנו פועלים טוב יותר כאשר ניתן לנו חיזוק על התנהגותנו. השאלה אותה מעוניינים מנהלי הידע לבחון היא מהו החיזוק הרצוי במקרה זה: קרדיט על העבודה הטובה, מתנה סמלית, בונוס כספי או מילה טובה?
פרופסור דן אריאלי, פרופסור לכלכלה התנהגותית, בוחן בספרו "לא רציונלי ולא במקרה" סוגיות דומות לאלו שהעלנו. מחקריו מראים כי אנו חיים בשני עולמות- עולם בו שולטות הנורמות החברתיות ועולם בו נורמות השוק קובעות את הכללים. נורמות חברתיות הן למשל, בקשות ידידותיות וטובות (גדולות או קטנות) שאנשים מבקשים זה מזה. מדובר במחוות הנעימות לשני הצדדים ושאינן כרוכות בצורך להחזיר טובה באופן מיידי.
לעומת זאת, נורמות שוק בנויות מיחסי קח-תן חדים וברורים: משכורות, מחירים, דמי שכירות, ריביות, עלות ותועלת. מערכות יחסים עסקיות שכאלו כרוכות תמיד בדרישה ברורה לתועלת פחות או יותר זהה לשני הצדדים ובידיעה שאתה מקבל רק את מה שעבורו שילמת.
פרופסור אריאלי בדק את יעילותן של נורמות שוק לעומת אלו של נורמות חברתיות בסיטואציה של תמורה הניתנת לאחר ביצוע משימה. שלוש קבוצות נסיינים קבלו משימה זהה של איסוף עיגולים על גבי מסך מחשב. הקבוצה הראשונה קיבלה 5 דולרים לפני ביצוע העבודה. הקבוצה השנייה קבלה עשרה סנט בתמורה לביצוע, שוב- לפני ביצוע המשימה. שתי קבוצות אלו ייצגו עובדים על פי נורמות שוק. לקבוצה השלישית הוצגה המשימה כבקשה חברתית- כ"טובה". משתתפים אלו יצגו אנשים הפועלים על פי נורמות חברתיות.
למרבה הפלא, הקבוצה שלא קבלה כל תשלום הציגה את הביצועים הטובים ביותר! המשתתפים עבדו קשה יותר, והראו מוטיבציה גבוהה יותר תחת השפעת נורמות חברתיות בהשוואה לאלו שעבדו תחת נורמות שוק.
מה לגבי מתנות? בניסוי דומה שנערך בקרב שלוש קבוצות, תוגמלה קבוצה אחת בחטיף שוקולד, קבוצה שנייה בשוקולד יוקרתי וקבוצה שלישית לא תוגמלה כלל. שלוש הקבוצות הראו ביצועים דומים זו לזו. נראה אם כך כי מתנות אינן מעליבות והן משאירות את העובד בעולם הנורמות החברתיות ולא בנורמות השוק.
מהו הלקח? כיצד מומלץ לתגמל מומחי תוכן בעבור עבודתם? מחקרו של פרופסור אריאלי מרמז על כך שבונוס או תגמול כספי עלול שלא להשיג את מטרתו ואולי אף לפגוע בה: העובד עלול להשוות את הגמול הכספי שקיבל לכמות המאמץ שהשקיע בעבודתו ולחוש שהללו אינם נמצאים בהלימה. מסקנה שכזו תפגע במוטיבציה שלו להמשיך בביצוע התפקיד. עם זאת, מילה טובה, קרדיט או מתנה סמלית עשויים להתקבל על ידי העובד כהולמים את ההתנהגות האזרחית הטובה שביצע, ואת הנורמות החברתיות של רצון טוב עליהן מושתת התפקיד.
ביבליוגרפיה:
דן אריאלי, לא רציונלי ולא במקרה. תל אביב, 2008. מטר הוצאה לאור בע"מ.
Comments