top of page
תמונת הסופר/תגור ברסלבי

כלים לעידוד שיתוף פעולה

עודכן: 6 בנוב׳


לחיצת ידיים

ב-1943 הגנרלים מונטגומרי ופטון, מבעלות הברית, התחרו ביניהם מי יכבוש ראשון את העיר ‏מסינה בסיציליה. במסעם המטורף מונע האגו איבדו אלפי חיילים שלא לצורך כאשר חשוב להם ‏יותר להביס את הגנרל השני מאשר להתמודד בחכמה מול האויב.‏

כמו פטון ומונטגומרי, גם בתוך החברות שלנו עובדים מציעים רעיונות לפרויקטים מצוינים ‏שיקדמו את החברה, אך שוב ושוב אנו מתפלאים לגלות כי המתנגדים הגדולים ביותר לביצוע ‏הפרויקטים הם החברים שלנו בתוך הארגון האמורים ליהנות מהמיזם יותר מכולם. ישנן סיבות ‏רבות מדוע תופעה זאת נוצרת (פוליטיקה ארגונית, מעמד ויוקרה אישיים, חשש משינוי וכו').

בכתבה זו נעלה בפניכם מספר כלים פשוטים אשר יעזרו לכם לקדם את הרעיונות החדשים ‏בתוך הארגון שלכם.‏

  1. כלי ראשון: המחיר- כאשר רעיון חדש דורש את שיתוף הפעולה של עוד אורגנים בחברה, תמיד ‏ישנו מחיר מבחינתם לפרויקט, המגולם בוויתור שלהם על משאבים כזמן, כוח אדם, או אפילו ‏אנרגיה נפשית. לכן, הכרחי שתזהו מחיר זה כדי לדעת איזה מידת שכנוע ומאמץ עליכם להשקיע ‏כדי לרתום אותם למיזם.‏

  2. כלי שני: שקפו את הקורבן- בשנת 2002 זכה כהנמן בפרס הנובל לכלכלה, בהוכיחו כי 95% ‏מההחלטות שלנו הן רגשיות ולא רציונאליות, כך גם עמיתכם בארגון מונעים בעיקר על ידי הרגש ‏ולכן כאשר אתם מבקשים מהם ויתור בין אם קטן ובין אם גדול על מנת לגייסם לפרויקט, שקפו ‏במילים שלכם את הוויתור אותו עליהם לעשות כדי שיחושו הזדהות וידעו כי לא מקבלים "קורבן ‏זה כמובן מאליו". ‏

  3. כלי שלישי: סימן שאלה ולא סימן קריאה- קל יותר לגייס עמיתים לעבודה כאשר תשאלו בהצעתם ‏ותעזרו בהם להרכיב את הפרויקט, מאשר תגיעו עם דרישות מובנות אשר לעיתים קרובות ‏מתפרשות מבחינה רגשית כפקודות. יותר קל לתת את הסכמתכם בעקבות בקשה מאשר ‏ל"הרכין את הראש" לתביעה.‏

  4. כלי רביעי: מה יוצא לי מזה? – אנו לעיתים קרובות שוכחים להציף בפני חברינו לעבודה מה הן ‏התוצאות והתגמולים שהם אישית או מחלקתם יזכו בעקבות הפרויקט. גם אם אותה תפוקה ‏היא שולית או עקיפה, אנו יוצאים מנקודת הנחה כי התמורה ברורה לכולם וזה לא המצב. ‏אל תשכחו, כי בדרך כלל אתם תהיו בקיאים יותר בנושא מאשר אדם חיצוני לו.‏

  5. וכלי חמישי ואחרון לכתבה: מפרויקט שלי לפרויקט שלנו- האדם העשיר ביותר בארה"ב ‏בתחילת המאה ה-20, אנדרו קארנגי, ביקש לקנות את חברת קרונות הרכבת המצליחה, פולמן. ‏לאחר שבועות של משא ומתן ללא פריצת דרך, נפגש קארנגי עם פולמן שביקשו כ"טובה אישית" ‏כי שמה של החברה יישאר קרונות פולמן גם לאחר רכישתה, באותו יום נחתמה העסקה במחיר ‏נמוך יותר ממה שהוצע לראשונה. כמו פולמן, גם אנחנו רוצים בהכרה והערכה אישיים, ואם נשכיל ‏להפוך פרויקט שרק אנו עבדנו והזענו עליו מפרויקט שלי לפרויקט שלנו, ונרתום את שאר ‏העמיתים לשותפים לתהילה, נזכה לתמיכה רחבה פי כמה. ‏ וזכרו, על מצבתו של קארנגי ביקש האדם הגדול לכתוב את הכתובת הבאה: ‏ ‏"כאן קבור אדם שידע להקיף את עצמו כל חייו באנשים מוכשרים יותר ממנו" ‏ בהצלחה עם הפרויקט החדש. ‏ כתבה זו הינה מקטע משיטת הארטה של חברת דיבייט

 

רוצה ללמוד עוד על ניהול השינוי?

הנה מספר כתבות שאולי יעניינו אותך:

Comments


bottom of page