הספר התחלו לספר! הסיפור ככלי אסטרטגי לקידום אג'נדה, מטרות ויעדים נכתב על ידי אסנת גואז, שהתמחותה בסיפור סיפורים עסקיים, בשנת 2017. הספר אכן כתוב כסיפור, בדרך הכתיבה האישית שלו (גוף ראשון, אך לא רק) ואכן נותן תחושה של "סיפור סיפורים".
תוך שכך הוא מציג משנה סדורה, מבוססת תיאורטיקנים, אודות הנוסחה לכתיבת סיפור סיפורי. המשנה בנויה נדבך אחר נדבך, וכוללת גם הרבה סיפורים והפניות לסרטוני YOUTUBE להדגמות (בעיקר של פרסומות המהוות כלי קלאסי לסיפור סיפורים עם מטרה).
מפת הספר
סיכום זה נעדר את מרכיב "סיפור הסיפור". הוא כולל תמצית של רוב נושאי הספר, אך בספר בהכרח יש עוד היבטים, כמו גם דוגמאות מדוגמאות שונות. הסיכום אינו נאמן בהכרח לשמות בהן בחרה גואז לקרוא לחלקי הפאזל השונים; השינוי בא מתוך ניסיון להציג רעיונות פשוטים שיהיה קל להבין ולזכור. אז כל מי שרוצה אכן ליהנות מכל הפרטים ומכל הדוגמאות, מוזמן לרכוש את הספר ולקראו באופן מלא. והערה קטנה: סדר הצגת העניינים בפירמידה מהנדבך התחתון ומעלה. חותרים למשמעות!
מבוא
סיפור סיפורים היה מאז ומתמיד, והוא ממשיך גם היום.
מהו סיפור?
סיפור הוא הבניה של המציאות, על ידי מי שמספר אותו (ועל ידי המקשיב).
על אותן עובדות ניתן להרכיב הבניות שונות המשרתות מטרות שונות, כנובע גם ממה שבחרנו לספר או להשמיט, וכנובע מהדרך בה בחרנו לספר; בשפה המקצועית- הסיפור הוא דבק נרטיבי שבו הדבקנו את השלד מבוסס המציאות.
חשוב לזכור שכוח ההשפעה של סיפור נובע בעיקר מהדבק הנרטיבי, ופחות מהמציאות עצמה.
למה לספר סיפורים?
נתחיל מהסוף: סיפור זו דרך נהדרת לשכנע, להעביר מסר או להניע לפעולה.
אך יש לכך כמה מרכיבים-
סיפורים זוכרים; ועובדות הרבה פחות;
קל יותר להקשיב לסיפורים;
סיפורים נותנים משמעות למציאות;
קל יותר לעבד סיפור במוחנו (יוצרים תמונה מנטלית במוח);
וסיפורים יכולים לגעת ולייצר קרבה- וזה תמיד חשוב.
מה ייכלל?
סכמות סיפורים
סיפורים מסיחים את הדעת. הם יכולים להיות בנויות תוך שימוש זאת באחד מ- 8 סכמות (תבניות) כדלהלן:
סיפורי שיבוש הדהוד של סיפור מוכר תוך שינוי צורה, לעיתים בדרך מצחיקה. שיבוש ציפיות (בהפוכה)- סיום ששונה מהדרך בה אנו חושבים שאנו מובלים.
סיפורים "חמים" סיפורים עם אלמנט חדשותי. סיפורים המתקשרים למשהו בחדשות או על סדר היום (סיפור הקשור לחג קרוב). סיפורים המתקשרים למישהו בחדשות- ידוען למינהו (מתקשר לאלמנט המציצנות).
סיפורי תגלית חשיפה על הטבע האנושי, על התנהגות חברתית או כל תגלית אחרת. סיפורי מחקר, סקרים וניסיון המוצגים דרך סיפור ומאוששים או מפריכים אמונות שלנו.
הצלחה כנגד כל הסיכויים סיפורי סינדרלה למיניהם סיפורי underdog בהם החלש מתגבר על החזקים
סיפורים לוהטים סיפורים המשתפים סוד סיפורים שערורייתיים
ערבות הדדית סיפורים מרגשים שמטרתם לעורר לסיוע סיפורי אזהרה ממשהו או מישהו
הומור סיפורים שמצחיקים אותנו. מתיחות.
סיפור קלאסי תיאור מסעו של גיבור העלילה
בבניית סיפור, יש לבחור אחת מסכמות אלו שתסייענה לייצר סיפור ששווה לספר ולשמוע.
מרכיבים
המרכיבים העיקריים שכל סיפור יכלול:
תמצית ליבת העניין
התמצאות setting מתייחס ל- 5 שאלות מרכזיות- מה? מי? מתי? מדוע? איפה?
אירוע הסיבוך או מכשול המהווה בסיס לסיפור שכדאי לספר
תוצאה ההתפתחות של הסיפור באירוע
דרכי שכנוע יתוארו בפרק נפרד; נקראים גם אמצעי הערכה.
מסר ה"פואנטה" של הסיפור. בשפה המקצועית- קודה
איכויות סיפור
מעבר למבנה לעיל, להלן מרכיבי תוכן החשובים ביצירת סיפור איכותי:
דמות ציר מרכזי בסיפור. מישהו שניתן להזדהות איתו.
חוויה אנושית אוניברסלית חוויה שאפשר להזדהות איתה, גם מחוץ להקשרה ואפילו אם מתארת מציאות מדומה.
הזדהות היכולת של הקורא/ שומע ליצור מעורבות רגשית ולהזדהות לפחות עם אחת הדמויות
מהפך מעבר ממצב רע לטוב, או להיפך.
הבניה ארגון כל המרכיבים והאיכויות ב"דבק" שמחבר אותם לכדי סיפור.
חסרים אלמנטים המושמטים מהסיפור וחסרונם מעורר את הקורא / שומע למחשבה.
איך?
אחת השאלות האסטרטגיות שחשוב לשאול בדיון בכל סוגיה, היא מה יעשה את ההצלחה. מהם אותם גורמים ממנפים שיקפיצו אותנו ממשהו "סתם" למשהו מצליח. גואז מגדירה שני היבטים:
יצירת אמון
תנאי מקדים, לפני שמתחילים לשכנע, הוא שיש לטעת אמון באדם אליו פונים.
יצירת האמון כרוכה במספר מרכיבים שיש לתת עליהם את הדעת וליצרם, כולם קשורים בדרך סיפור הסיפור, וכולם משפיעים על התחושה שאנו חווים בעת שמיעתו/ קריאתו:
אוטנטיות נותנת לנו תחושה שהמספר אכן משתף אותנו בה שחווה. רגשי.
אמינות נותנת לנו בסיס לחשוב שהמספר דובר אמת ויודע על מה הוא מדבר (בעל ניסיון).
יושרה מאפשרת לנו לקלוט את הסיפור, שכן המסר בהלימה למערכת הערכים שלנו.
פגיעות חושפת את המספר, עולמו הפנימי ואולי גם חולשותיו, בפני המקשיבים.
יש לזכור: גם אם יהיה סיפור עם כל מרכיבי התוכן הנכונים וכל אמצעי השכנוע הטובים- אם לא נצליח ליצור אמון, או גרוע מכך, ניצור אמון ונהרוס אותו- איבדנו את הכל. זהירות...
אמצעי שכנוע
ישנם ארבעה סוגי אמצעים, כלים רטוריים שניתן לשלב בסיפור להשגת האפקט אותו מבקשים להשיג:
אמצעים קוגניטיביים עובדות ונתונים. שכנוע דרך ההיגיון.
אמצעים רגשיים שכנוע דרך פניה לרגש.
אמצעים מבניים סגנוניים שכנוע בדרך בחירת הז'אנר, המוזיקה, ארגון העובדות לסיפור ועוד.
אמצעי המחשה אמצעי ההמחשה יכולים להיות מכל אחד מהסוגים לעיל- (למשל- ליבה הלם בחוזקה. עובדה המשמשת אמצעי המחשה; למשל- יצירת דרמה- פניה לרגש).
על פי רוב, ייכללו ארבעת המרכיבים גם יחד. החוכמה בבניית סיפור טוב היא בשימוש המשולב בהם.
לשם מה?
משמעות
בסיפור טוב יש שני צדדים- המספר והמקשיב. בניית סיפור על ידי המספר, צריכה לשרת אג'נדה, משהו שבו הוא מה לשכנע את מי שמולו, ואולי להניע אותו לרגש או לפעולה. פרסומות- מטרתן למשל למכור, סיפור של הורה לילדו לפני השינה, להרגיע ולהעמיק קשר; סיפור של אב לבנו המתבגר- יתכן שמטרתו להעביר מסר חינוכי.
ובצידו השני- המקשיב לסיפור או קורא אותו. גם הוא צריך לקבל ערך מהסיפור, אם אותו ערך שרצה להעביר המספר, ואם ערך ומשמעות אחרים שהוא מקבל תוך שכך.
בבניית סיפור טוב שאלו את עצמכם- מי הקהל, מה המטרה שלכם אל מולו, מה הערך שיקבל הוא, ואיך הדרך הנכונה להוביל אל כל אלו ... כלומר לבחור את המציאות עליה מספרים, ולהפוך מציאות זו לסיפור טוב.
האם סיפור סיפורים הוא אמנות? על פי גואז מדובר במיומנות נרכשת. אפשר להפוך אותה לאומנות וללמוד לספר סיפורים. ואין ספק שכדאי.
Comments