ארגונים לא חיים בוואקום. לפני כחמש שנים כשהתחלנו פרוייקטים בניהול ידע, אף אחד לא ידע מה זה. כל פעילות שביצענו בארגון- חידשנו. התחלנו בדף ריק. הדבר היה נכון גם לפני ארבע ושלוש שנים, אלא שכיום התמונה משתנה.
כאשר מתחילים פרוייקט ניהול ידע בארגון, נקודת המוצא אינה דף ריק. יש ארגונים, שזו להם התחלה שנייה, ועל מנהל הידע להתמודד עם כשלון הניסיון הקודם (אם היה מצליח, כנראה לא היה מדובר בסיבוב שני..). יש ארגונים שבהם טרם נעשתה עבודה ריכוזית, אולם קיומן של הטכנולוגיות המתקדמות, כמו גם המודעות ההולכת וגוברת לניהול ידע, יצרו עובדות בשטח.
כיצד מומלץ להתחיל בהתנעת פעילות ניהול הידע בארגון שכזה?
במידה והיה כשלון, חשוב לנתח את גורמיו (אך בזריזות) ולהעדיף מימושים ראשונים המתייחסים לחששותיהם / כעסיהם / ספקנותם של המעורבים. וכן- חייבים לפעול מהר. שעון החול תמיד נגדנו, אך במקרה כזה עוד יותר. מומלץ להחליט על לוח זמנים למימוש ראשוני (4-6 חודשים) ולהכריז על לוח זמנים זה בארגון, כדי לקבל מעט ימי חסד לעבודה.
מעבר לכך, יש להתייחס לאיי הידע הקיימים. אין להתבלבל- בד"כ לא מדובר בניהול ידע לשמו. אנו מבחינים בשלוש רמות של ידע בארגון:
קיום ידע: זהו ה- Driver המניע אותנו לניהולו של הידע הפנים ארגוני.
שיתוף ידע: פעילויות של העברת ידע בין אנשים, עם ובלי טכנולוגיות.
ניהול ידע: תיעול של הידע החשוב לארגון ולמחלקות שבו, תוך ביצוע פעילות שיטתית ומתודולוגית לשיתוף הידע באופן רציף.
המלצתנו, לא להתעלם מאיי הידע המשותפים. אדרבא, יש לחבור לכאלו, ותוך מתן כלים ומתודולוגיות נכונים להעצימם ולהגבירם, להעבירם מרמת שיתוף הידע לרמת ניהול הידע.
היתרון ברור- המודעות לצורך בניהול הידע קיימת בקרב קבוצות אלו, שיתוף הפעולה לכל מי שיסייע בידם למנף את השיתוף גבוהה, והתוצאות אמורות להיות מהירות וטובות.
ראו הוזהרתם!
Comments