בשנים האחרונות נחשפנו לתופעת הסלפי selfie תוצר חברתי הממקם את האדם במרכז העניינים ומאפשר לו לשתף את הסביבה החברתית, ואת כל מה שמסביב באופן ישיר בתמונותיו ובאופן עקיף גם בחוויותיו, תחושותיו ורגשותיו. סלפים מפורסמים שנחשפנו אליהם כוללים את הנשיא אובמה בטקס ההשכבה של נשיא דרום אפריקה נלסון מנדלה, או של מנחת טקס האוסקר אלן דג'נרס שהעלתה במהלך הטקס סלפי ששבר את שיא השיתופים עם השחקנים המובילים.
מעבר לכיף ולהנאה שברעיון עצמו, מסתתרת תחת הסלפי תופעה משמעותית ביותר לעולם שיתוף הידע בארגונים: האם תמונת סלפי מצליח לגרום לנו לשתף יותר? האם הפכנו להיות משוחררים יותר? חברתיים יותר? העובדה כי גם אנשים שלא אוהבים להצטלם ו"בורחים" מעדשת המצלמה, משתפים בתמונת סלפי בכל הזדמנות - מרמזת שכן.
מה גרם לשינוי? מה סחף יותר ויותר אנשים לשתף פעולה עם הטרנד החדש? והשאלה הרלוונטית ביותר למנהלי ידע - האם קיים רעיון כזה שאפשר ליישם גם בארגונים?
כלי חדשני כמקדם מוטיבציה לשיתוף
התשובה נעוצה בעובדה כי רעיון חדשני יכול לגרום לנו לשתף יותר ויותר מידע, ומכאן גם כי כלי חדשני המבוסס על בסיס חברתי, יכול לגרום לעובד לשתף את הידע שקיים אצלו באופן קל ויעיל יותר בהשוואה לשיטות ולדרכים הישנות. הניסיון מתופעת הסלפי, אך גם מהניסיון המצטבר בארגונים, מלמד כי נוח ורצוי לעובדים לשתף ולהפיץ מידע במדיות מתקדמות ומעניינות יותר, מאשר באמצעות הכלים "המסורתיים" המקובלים בארגונים (ישיבות, שולחן עגול, משובים וכו').
אם פעם היו נוטים ארגונים להשתמש בסיסמאות ע"מ לשכנע עובדים לשתף: "ידע הוא נכס ארגוני וצריך לשתף ידע לטובת הארגון …" , היום סיסמאות אלו נשמעות פחות מפתות ומלהיבות. לעומת זאת, עצם ההתנסות בכלי חדשני, נעים, מעוצב, ששם את העובד עמדותיו וחוויותיו במרכז תשומת הלב, מהווה גורם מוטיבציה פנימית משמעותי ויעיל.
גלישת המוטיבציה מהעולם האישי אל העולם המקצועי
בתקופה האחרונה, תרבות הרשת החברתית גולשת גם למקומות העבודה. לארגונים המעוניינים שעובדיהם ישתפו בידע, זוהי הזדמנות לפיצוח של גורם מוטיבציוני נוסף ורתימתו לטובת קידום הארגון.
בשלב זה במקום העבודה משכילים העובדים לנצל את חזקתה של המדיה הדיגיטאלית להפצת המידע.
אם התחולל אצלנו במקום האישי והפרטי שינוי ואנו מוכנים להיחשף יותר בחיינו הפרטיים הדבר יקבל ביטוי גם במקום העבודה. בפירוש ניתן לראות מגמת חשיפה ושיתוף מצד יותר ויותר אנשים. מכאן שתפקידו של הארגון לספק כלים מעניינים יותר לשימור ושיתוף הידע הארגוני המצוי אצל העובד, כלים שבאמת יעודדו את העובד לשתף מידע מרצונו.
איך ניתן לממש זאת בפועל?
אפשר ליצור לעובדים אזור חברתי בפורטל הארגוני שבו הם יכולים לעלות ולשתף באופן עצמאי תכנים מקצועיים ולא מקצועיים.
אפשר להציף רעיונות חדשים, לעלות תמונות מאירועי חברה וערבי צוות, בלוגים חברתיים בנושאים שונים ובלוגים מקצועיים.
אפשר להטמיע אזור חברתי שמשלב גם מקצועיות וגם פן שנמצא בשליטתם של העובדים. כמובן שמנהלי הידע הם בעל שליטה מלאה ופיקוח על התכנים המפורסמים, ובדרך זו הם יוכלו לשלוף וללכוד מידע חדש שיכול לסייע למערכת ניהול הידע המקצועית בארגון.
לסיום, הרשתות החברתיות קיימות וממשיכות להתפתח. כולנו מצטרפים ורוצים להיות חלק מהחוויה אז למה שלא ננצל את היתרונות גם בפורטלים מקצועיים בתוך הארגון? חומר למחשבה...
Comentários