הכותרת " חוויית עובד" יכולה לגרום ל-אי נחת.
יש שלא מכירים את המונח, ויתכן ויאמרו ש"חווייה" היא מונח המתאים לארוחה טובה במסעדה, אך לא למקום העבודה; אחרים הבקיאים יכולים לגחך נוכח מצעד השמות המשתנה דרך השנים. בסוף המאה ה- 20 דיברנו על ממשק משתמש. קראו לו Man-Machine-Interface (MMI), או אפילו Human-Computer-Interface (HCI) [לא מגדרי]. מהר מאד עברנו לדבר על Graphical-User-Interface (GUI) ובשנים האחרונה הגענו ל"חוויה"- User Experience. המשתמש, כך אמרנו, לא רק חווה אותנו בדרך גרפית, אלא גם דרך צליל, צבע ותחושה כוללת. חוויית המשתמש אמנם רגשית, אך היא נובעת גם מהדרך הלוגית בה אנו מנגישים ומגישים את המידע. חשבנו שהגענו למנוחה ולנחלה. וטעינו. מהר מאד אנשי השיווק אימצו לעצמם את המונח ועברו לדבר על "Customer Experience" ועכשיו גם הגיע החבר החדש- "Employee Experience", או בשפת הקודש- חווית עובד.
אז כאן מגיעה ההפתעה. למרות שלכאורה מדובר בהעתקה של מונח לקבוצה נוספת, הרי שהמהות משתנה.
חווית עובד כוללת ארבעה היבטים: ההיבט הראשון הינו המשך ישיר של מינוחי העבר- הסביבה הדיגיטלית. הוא עוסק בדרך בה הממשק עם המחשב, הטלפון ויתר האמצעים הדיגיטליים משפיעים על תחושות העובד והוויה החיובית שלו בעבודה. היבט נוסף הינו הסביבה הארגונית. הוא עוסק בכלים הארגוניים והשפעתם על תחושות העובד- אופן ניהול הארגון, המבנה הארגוני והתרבות הארגונית שבה). היבט שלישי הינו הסביבה הפיזית. רבים מאתנו ראו או שמעו על מתחמי העבודה ב Google ובחברות היי-טק נוספות. אין ספק שיותר נעים לעבוד במקום מזמין. וההיבט האחרון הינו הסביבה החברתית. שם זה מתייחס לשיתוף ותחושת השותפות- בינינו לעמיתנו, לחברים בצוות, ובכלל- לעובדים אחרים. מתייחס לנוחות השהייה והעבודה שלנו עם הסובבים אותנו בארגון, עד כמה יש לנו שיתוף ידע ושיתופי פעולה איתם. השורה התחתונה- ישנם גורמים רבים המשפיעים על חווית העובד, ואין ספק שניהול ידע כולל כלים רבים היכולים להשפיע על חווית העובד החיובית.
עשיה נכונה תוביל להרבה נחת. גם של העובד, וגם של הארגון. כדאי. [ותודה לאביגדור על הסיוע].
댓글