חשיבה סיפורית

המוח שלנו מחווט לחשוב תוך שימוש במבנה עלילתי של סיפור. זו כנראה הסיבה שאנחנו אוהבים סיפורים. היום, ג׳ון לואיס, בקורס ניהול ידע מתקדם של KMGN, הציג את התפיסה שפיתח בנושא הנקראת story thinking, השווה אותה למודלים אחרים, והסביר כיצד ניתן ליישמה ללמידה, פתרון בעיות ו...ניהול ידע.

התפתחות העלילה בתהליכי החשיבה וההחלטה שלנו מבוסס על מחזור בין שישה שלבים:

1. אוטומציה: נקודת הפתיחה והסיום. רוטינת העבודה

2. הפרעה: משהו מחוץ לשגרה: סיכון שמתממש, בעיה לא צפויה, הזדמנות ועוד.

3. חקירה: שלב שאילת שאלות. סגנון ועומק השאלות חשוב כדי לייצר גילוי וכיוון פעולה אפקטיבי.

4. רעיונות (רעיונאות): בחינת כיווני פעולה; שאלות מה אם המקדמות חשיבה חדשנית. מסתיים בכיוון רצוי ותכנית פעולה.

5. ציפיות: התקדמות מתכנית פעולה שעל הנייר ליצירת תוצרים ופתרונות.

6. אישוש: בדיקת הפתרון ועד כמה עונה על הצורך. לעיתים מחזיר אחורה (לציפיות, רעיונות או אפילו לחקירה). בסיומו- חוזרים לרוטינה- לשגרה חדשה משופרת.

מה למדתי?

יש מקרים רבים בחיים בהם מסתפקים בחצי המעגל התחתון- אוטומציה, הפרעה ואישוש על אפשרות חזרה לשגרה, גם ללא שינוי; פעמים אנו נדרשים למעגל המלא (כמו תהליכי החשיבה- מערכת אחת ומערכת שתיים המתוארים בספרו של כהנמן- ״לחשוב מהר לחשוב לאט״).

החוכמה בחיים לאזן בין שני סוגי ההתקדמות, כדי להוביל לתוצאות מיטביות.