ידע וניהול ידע הם נושאים חמקמקים. ידע סובב אותנו בכל אשר נפעל, ובשנים הארונות יותר ויותר; ברורה לנו חשיבותו, ברורה לנו משמעותו בהצלחתנו. למרות זאת, אנו מתקשים לעצור, פעמים רבות, ולהשקיע בו באופן ייעודי, כדי למנף את הארגון על בסיס ידע זה.
אם כל כך כדאי, למה אנחנו נתקעים? למה קשה לנו לשכנע את עצמנו, ולעיתים את שסובבים אותנו להשקיע בכך? האם אמנם לא ברורה הכדאיות?
אני חושבת שהסיבות לאי קידום, או קידום לא מספק, נעוצות במחוזות אחרים.
ראשית, תמיד יש לנו דברים דחופים יותר לטפל בהם. ועל כך, אין צורך להרחיב.
אך מעבר לכך, יש, להבנתי, סיבות נוספות. סיבות שטמונות בנו וביכולת שלנו לדחוף נושא כזה קדימה: היכולת שלנו לחלום, והיכולת שלנו להגשים.
אמירה כללית הגורסת ששיתוף ידע, פיתוחו, שימורו והנגשתו טובים לנו ולעסק או לארגון שלנו- היא אמירה נחמדה, אך רחוקה ממספקת. כדי שנוכל אנחנו עצמנו להתחבר לאמירה שכזו, נדרש צעד נוסף.
על האמירה להיות מוחשית, ממוקדת ו...עדיף שתהיה כזו שאנו מתחברים אליה; לא רק ברמה הרציונאלית, אם כי גם ברמה הרגשית.
עיצמו לרגע את עיניכם וחשבו על הארגון שלכם. נסו לחלום איך יכול הארגון להתנהל אחרת, אם היו מנהלים בו ידע בדרך שחסרה היום. נסו לדמיין את התמונה, תמונה הכוללת פרטים רבים. אל תחשבו על משהו כללי. חשבו על נושא מסוים, הקשר מסוים, או כיוון שיתוף מסוים (למשל- עובדי אחזקה המשתפים ידע ביניהם ברעיונות הקשורים לייעול; אנשי מכירות המשתפים בתחושותיהם ומחשבותיהם לגבי תהליכי מכירה מוצלחים יותר ומוצלחים פחות וגוזרים יחד טיפים לשיפור ההתנהלות אחת לתקופה; Checklist-ים המבטיחים בקרות חכמות המעלות את רמת איכות הסביבה ועוד).
לא פחות חשוב- נסו לחשוב על משהו שלא רק נכון שיהיה, אלא שמצליח לגעת בכם. אל תנסו לומר לעצמכם שעבודה ורגש לא הולכים יחד. אנו נמצאים בעבודה ברוב שעות הערנות שלנו, בשנים הכי יקרות לנו, וכדאי שיהיו כאלו נושאים, המלהיבים אותנו בעבודה ו"עושים לנו את זה". מצאו משהו שמלהיב אתכם.
במילה אחת: חלמו.
היכולת שלנו לחלום ידע באופן מוחשי וממוקד כאשר אנו מתחברים רגשית לחזון אליו שואפים, היא צעד משמעותי הן לרצון שלנו לקדם את ניהול הידע, והן ליכולת שלנו להמשיך ולהניע אותו במהלך המסע הלא תמיד טריוויאלי למימושו.
היכולת שלנו להדביק אחרים בחלום זה, היא חלק מהמפתח להצלחת התהליך. זו גם הסיבה שאנו משתדלים לשלב אבי טיפוס ויזואליים בשלבים מוקדמים של המימוש. כדי לאפשר לנו ולאחרים להתחבר.
ניתן להיעזר במישהו חיצוני- יועץ או עמית. הם יכולים לסייע לטוות את החלום, הן בגלל היותם מנותקים מקשיי היומיום, והן בגלל היכרותם את העולם החיצוני לנו, והיכרותם דוגמאות אחרות שיושמו במקומות אחרים.
אז לא משנה איך- חשבו ידע, חלמו ידע, והגשימו.
הכיף הגדול הוא שעם ההגשמה לא רק שיש סיפוק נפלא, אלא מתעורר התיאבון לחלום גדול עוד יותר.
Comments