בשונה מהרצאה, שמטרתה להעביר ידע באמצעות הצגה פרונטלית, הדרכה מבקשת להנחיל ידע או להקנות מיומנות מסוימת.
אחד הכלים להשגת מטרותיה של הדרכה הוא יצירת השתתפות פעילה מצד הלומד, השתתפות הכוללת, בצד גירויים שכליים, גם גירויים רגשיים או חווייתיים. אלו מסייעים להפנמת המסרים, ומחוללים למידה משמעותית, אותה זוכרים המשתתפים ומסוגלים ליישמה.
תרגול הוא גירוי שכזה. הוא גירוי חוויתי המאפשר למשתתפים להתנסות באופן פעיל במושא הלימוד ולחוש אותו "דרך הרגליים". כך, מידע שנקלט באמצעות חוש השמיעה או חוש הראייה, נחרט בזיכרון בזכות הניסיון.
כיועצים לניהול ידע אנו מעבירים מספר רב של הדרכות וסדנאות: סדנאות בנושא תפיסת תפקיד, הכשרת מומחי תוכן, הדרכות בנושא ארגון תכנים וכתיבת תוכן, קבוצות מיקוד ועוד. אנו משתמשים רבות בתרגול, ומניסיוננו אנו למדים כי ניתן להפיק תועלת רבה עוד יותר באמצעות תרגול בזוגות.
לשיטה זו מספר יתרונות:
יתרון מתודולוגי Nonka, בספרו The Knowledge Creating Company קובע כי תהליך החִברות, Socialization, הוא תהליך חשוב בפיתוח הידע. תרגול בזוגות מפרה את החשיבה ולכן גם את התוצאות. כל אחד מבני הזוג תורם מהבנתו ומניסיונו לשם ביצוע התרגיל ובכך תורמים גם לבניית הידע המשותף וגם לחיזוק היכולות האישיות.
יתרון האישי-חברתי לכל אחד מאיתנו יש יכולת קליטה שונה. לחלקנו קשה להתרכז במהלך הרצאה, כולם חוטאים ב"חלומות בהקיץ" ולעיתים גם החומרים אינם פשוטים להבנה. תרגול בזוגות עשוי לתרום בנקודה זו מכיוון שהוא מקטין את המבוכה של המשתתפים לנוכח דרישות התרגיל - אם אחד מהשניים אינו מבין את הדרישה, השני מסביר לו וכך הם משלימים זה את זה.
יתרון תרבותי באמצעות תרגול בזוגות, אנו יוצרים אווירה המעודדת שיתוף פעולה והחלפת דעות; אווירה המסייעת להתפתחות תרבות שיתוף בידע; אווירה החשובה לארגון השואף להפוך ידע לערך.
יתרון תפעולי יתרון זה מתייחס אלינו, המדריכים והמנחים. בסיום התרגול אנו מקפידים לערוך דיון המציג את תוצריו. בהדרכות רבות-משתתפים קשה לנו להגיע לכל המשתתפים – מפאת קוצר הזמן, ומכיוון שסבב עונים ארוך עלול לגרום לאיבוד הסבלנות של שאר חברי הקבוצה. תרגול בזוגות מצמצם את מספר המדווחים ולכן מאפשר לשמוע את כולם ולקיים דיון על תוצרי התרגיל.
לסיכום,
כאמור, לתרגול בזוגות יתרונות לא מעטים. עם זאת, יש לו גם חסרונות, שאל לנו להמעיט בערכם: תרגול זוגי עלול להסיט את המשתתפים לשיחת חולין או להביא לכך שמשתתפים מתקשים ייחבאו מאחורי משתתפים דומיננטים יותר. אף על פי כן, הערך המוסף שבהפריה ההדדית ובהעצמת הידע הוא בבחינת 1+1=3, ולכן אנו מוצאים שיטה זו כיעילה ביותר. למידה פוריה!
Comments