לדאוג לערך המוסף

כולנו שואפים לייצר פתרונות שאכן מועילים לארגון וללקוחות אותם אנו משרתים.

אז איך קורה, שיותר מידי פעמים, בפועל- אין באמת ערך מוסף משמעותי דיו, ולא הצלחנו באמת לחולל שינוי, ועוד יותר מכך, מה נכון לעשות, כדי להגדיל את הסיכוי שאכן יתממש?

אין מתכוני פלא, ובכל זאת, כמה טיפים מכוונים, על סמך הניסיון:

בשלב התכנון להתעקש ולשאול:

• לשם מה עושים את השינוי? לחזור ולברר את שאלת מליון הדולר האסטרטגית: WHY?

• לחפש את הערך המוסף: מה תהיה התועלת? מה רמת התועלת הנצפית מהשינוי- האומנם משמעותית?

• ולפני שקופצים לחגיגה:האם אכן בטוחים שישים? האם בטוחים שאין פתרונות חלופיים יותר טובים?

להעלות את התשובות על הכתב ולקרוא אותם שנית, תוך וידוא חוזר שאכן יש ממש בערך המוסף.

תוך כדי הקמת הפתרון, לאחר שמתחילים להעלות את התכנים (שליש הדרך), לעשות בדיקת שימושיות מדגמית מול 2-3 משתמשים טיפוסיים שאמורים ליהנות מהערך המוסף.

בדרך כלל אנו עושים בדיקות שימושיות כדי לוודא שהתוכן מונגש בדרך נכונה. כאן הכוונה לבדיקת שימושיות לגבי הערך המוסף הנצפה של התוכן, לאחר שראו כמה דוגמאות מייצגות שכבר הועלו.

שאלות המפתח תכלולנה:

• האם אכן יש ערך מוסף מהתכנים המועלים ותכנים דומים המתוכננים?

• מה משפר? עד כמה משפר?

• מה עוד כדאי להוסיף, כדי שהערך המוסף יהיה משמעותי דיו? איפה לוותר?

בעקבות הבדיקה, כדאי לכוונן את המשך איסוף התכנים, ואולי לבחון מחדש האם כל אזורי התוכן שתכננו אכן ראוי להשקיע בהם.

פעם שלישית ואחרונה כדאי לבדוק כחודש-חודשיים לאחר העלאת הפתרון לאוויר ועבודה משמעותית בו.

מומלץ להשקיע בסקר שביעות רצון שילמד עד כמה אכן יש ערך מוסף בפועל.

חוץ מלשמח אותנו, או לגרום לנו מפח נפש, יש לסקר שכזה שלוש מטרות נוספות:

ראשית, אם אכן הפתרון שהקמנו אמור להיות מיטיב, הסקר משמש ככלי הטמעה ומסייע לניהול השינוי;

שנית, אם התוצאות לא טובות דיין- אפשר עדיין להשקיע בהוספת תכנים ושיפור;

וכך או כך, ניתן ללמוד מכאן גם לטובת הפקת לקחים ושיפור עתידי.

השורה התחתונה: ערך מוסף הוא מושג חמקמק הרבה יותר מאשר היינו מצפים. כדי שיצליח צריך להשקיע בו, ולא רק בשלב המצגות וההצהרות. הערך המוסף יתכן וישנה גווניו, אך אם התחלנו נכון, והמשכנו להשקיע גם לאורך הדרך- סיכויינו טובים להגיע ליעד הנכסף :)