לדבר באופן אפקטיבי- הרבה יותר מנאום המעלית

אתה ממהר לפגישה עם משקיעים פוטנציאלים לרעיון שפיתחת. מתקרב למעלית. לוחץ על הקומה ה- 15. נכנס. פתאום- נשמתך נעתקת. מולך עומד טים קוק, מנכ"ל אפל. הזדמנות של פעם בחיים. לספר לו. להציע לו את הרעיון. אם רק היה לך אומץ. ואם היה לך אומץ- האם היית יכול ללכוד את תשומת ליבו ב- 40 שניות, על מנת שיציע לך להיפגש ולהרחיב?

זהו נאום המעלית, ובאנגלית- the Elevator Pitch. היכולת להעביר רעיון בזמן קצר ביותר.

השבוע חוויתי על בשרי, עד כמה קשה להעביר רעיון גם ב- 12 דקות. הרציתי בכנס חשוב, על התפתחות תחום ניהול הידע, ומה המגמות אליהן אנו צועדים. ולמרות שאני עוסקת ברמה מקצועית, גם בכתיבה אפקטיבית, וגם בהעברת מסרים, ולמרות שאני מחשיבה את עצמי לאחת שיודעת להביע את עצמה- לדעתי נכשלתי. אמרתי את שתכננתי, אך לא הצלחתי מספיק טוב לחדד את המסר. חטאתי בלספר כל מה שנכון, ועל חשבון זה נפלתי למוכר ולבנאלי ולא הספקתי להדגיש את הפרטים המעניינים החדשניים (בנושא טלפונים סלולאריים לדוגמא). הגעתי לסוף בריצה (וירטואלית כמובן) ולא הצלחתי להשאיר את הקהל עם מסר מהפכני דיו. ולא שלא היה- פשוט הייתי עסוקה מידי בהתייחסות למסגרת הזמן, ופספסתי את חדות התוכן.

דווקא בסרטון של דקה וחצי בו רואיינתי באותו בוקר באותו נושא, הצלחתי מאד וקיבלתי מחמאות.

מסתבר שלפעמים כשאין בכלל זמן- קל יותר, ודווקא כשטיפה מתרווח, אך לא באופן בלתי מוגבל- יתכן ויותר קשה.

אז איך מתכננים שיחה או הרצאה כאשר צריך לדבר באופן תמציתי?

ראשית, לא כדאי לוותר על פתיחה שתפתה את השומעים להקשיב. רובנו מכריעים תוך פחות מדקה עד כמה אנו רוצים להיות קשובים לדובר, ועד כמה נשקיע במחשבות המעסיקות אותנו, או במחשב/טלפון/TABLET המלווים אותנו בכל אשר נלך. סקרנו את השומעים.

שנית, ממליצה לכלול את ההקשר. להתייחס למסגרת הדברים, ולא רק לדבר על המסר עצמו. זכרו שאנחנו כל כולנו בתוך העניין עליו אנו מדברים- אלו שמולנו פחות. דאגו שלא יהיה מנותק, אך אל תאריכו. לא תמיד חייבים לתת כיסוי מלא לכל נושא. זכרו שרק מדובר במסגרת ולא בעיקר;

שלישית- המסר עצמו. גם אם אין הרבה זמן, חזרו על המסר עצמו- ועדיף שלוש פעמים. לכולנו קשה להבין בסיבוב ראשון, במיוחד כשמדובר בשיח ולא בקריאה בכתב. חלילה לנו מלשעמם את השומעים. ניתן למשל להבהיר את הרעיון, לתת דוגמא, ואז לחדור ולהסביר כיצד דוגמא זו ממחישה את הרעיון. הרי לנו שלוש פעמים.

אם רלוונטי- פרטו למה כדאי- הצדקה, יתרון, או לחילופין, מחיר שנשלם אם לא נבחר בדרך המוצעת.

בכל מקרה- כדאי להתמקד עם מסר מרכזי אחד. אם יש יותר והזמן מוגבל- כדאי לשקול על מה מוותרים.

והסיום- השאירו טעם לעוד. אם התחלתם בשיא, אז סיימו בשיא פלוס.

כדאי להתאמן. מי שאוהב בעל פה, יכול להתאמן על עצמו או מול מישהו אחר. מי ששונא זאת (כמוני), ממליצה פשוט לכתוב את הדברים. תופתעו כמה אפשר לכתוב משהו קצר שכולל את כל מה שבאמת חשוב ולא יותר מכך.

ב- 18/12/2013 התקיימה במגדלי עזריאלי בתל אביב, תחרות, כחלק ממסגרת של תחרות בינלאומית ל"נאום המעלית". 100 חברות סטרט-אפ ישראליות הוזמנו לקחת חלק בתחרות ואכן לנסוע במעליות עם משקיעים שהגיעו מחו"ל, ולנסות לשכנע אותם במוצרים/שירותים/רעיונות אותם הם מקדמים. אריאל בארי מחברת MobileOCT זכה בתחרות. 100,00$, פתיחת דלת למשקיעים והזמנה לתחרות הבינלאומית בנושא.

כתיבה אפקטיבית יש לה היבטים דומים- אך על כך, בפעם אחרת.