סוף השנה הגיע ואיתו חג האורות, הנרות והסופגניות. התזמון המשותף גרם לי לחשוב על השנה שעברה עלי, ההארות, התובנות, האתגרים והקשיים (בין היתר מול הסופגניות החמודות).
בחרתי לשתף איתכם את סיכום השנה שלי בנקודות כמספר הנרות. בסופו של דבר, בעיני, כל תגלית, למידה של משהו חדש וקושי הוא נר בפני עצמו.
מקווה שתהנו.
רגע, למה? כל כך הרבה פעמים אנחנו מתחילים או כבר רצים בתוך פרויקט / משימה / שוטף ועם זאת, המטרות לא תמיד ברורות או אפילו לא מוגדרות. ובמקרה אחר, לכל אחד בפרויקט או בצוות יכולות להיות מטרות שונות לחלוטין. חשוב וכדאי לעשות תיאום ציפיות, להעלות על כתב את המטרות, איך נמדוד אותן ומה תהיה תוצאה טובה. וגם, לזכור להסתכל על זה אחת לתקופה.
חישוב מסלול מחדש? בלי לשים לב, השנה עוברת מהר. היא כוללת אין סוף משימות, תוכניות ובלת"מים (בלתי מתוכננים), רצונות, שאיפות ומעל הכל, שעון ולו"ז. עם זאת, כדי לוודא שאנחנו בדרך הנכונה והמתאימה לארגון, כדאי וחשוב, אחת לתקופה, לעצור רגע את הזמן, להתפנות לחשיבה ולבדוק האם המטרות שאיתן אנחנו רצים עדיין מתאימות לנו. ואם כן, האם אנחנו בכלל פועלים לטובת השגות מטרות אלה או שסטינו מהדרך בגלל אילוצים אחרים? ההתנסות לימדה אותי שחשיבה נוספת על המטרות מחדדת אותן ועושה אותן ברורות יותר.
מה קורה במסדרון? אנחנו כל כך שקועים בתוך העבודה ובתוך השגרה שלנו שלפעמים אין לנו מושג מה זה שלצידנו עושה ביום יום שלו. ובתוך השגרה שלנו, אנחנו מתעסקים הרבה מאוד בדילמות, בקבלת החלטות, קשיים והצלחות. שיתוף והתעניינות יכולה לרענן את החשיבה, להביא יצירתיות נוספת ואף לחסוך זמן בלהמציא את הגלגל מחדש. זה לא חייב להיות תהליך רשמי או לסגור זמן ביומן. מספיק שיחה בארוחת צהריים או הכנת קפה משותפת לגלות עולמות חדשים ולקבל רעיונות.
שק אגרוף או שק זהב? במילה אחת: סקרים. בשלוש מילים - אתגר השנה שלי! לשאול את המשתמשים זה מעניין ומלמד אבל גם לפעמים יכול לתת תחושה של אגרוף בבטן. על בשרי למדתי שעל מנת לקבל את המקסימום מסקרים צריך להקדיש לזה זמן (בעיקר בסקרים איכותיים), לשאול את השאלות (גם אם אנחנו חושבים שאנחנו יודעים את התשובה) שבאמת יתנו לנו "בשר" שאפשר לעשות איתו משהו ולשים בצד את האגו (כי לפעמים יש ביקורת עקיפה על העבודה שלכם) – התוצאה שווה זהב! אפשר ללמוד מזה כל כך הרבה ולקבל רעיונות שיכולים להקפיץ אתכם קדימה.
ומה יש שם בחוץ? עוד דרך נהדרת לקבל פידבק היא לבדוק מה עושים במקומות אחרים שדומים לי. מומלץ למצוא את הבנצ'מארק (מדד היחס) בתחומים שלכם. מדד היחס הזה עוזר להבין איפה אנחנו נמצאים, איפה אנחנו יכולים להשתפר, להתגאות ולקבל רעיונות חדשים.
להאניש את הטקסט? או להעניש את המשתמש? בשנה האחרונה נחשפתי לתחום המיקרו קופי – עולם קסום! רובנו מתעסקים עם תכנים בשגרה. בין אם זה כתיבת נהלים, תהליכים, טפסים, תוכן לאתרים ואפילו מיילים. האם תמיד חייבים להיות רשמיים? וגם אם כן, אפשר לעשות את זה עם חיוך. בסופו של דבר, תוכן כזה או אחר נצרך על ידי משתמש בצד השני. ואם אפשר ליצור מזה גם חוויה ולהכניס רגש, למה לא? אלו הן בדיוק הנקודות שיגרמו לצד השני לזכור את המסר שלכם ולרצות לחזור שוב.
להזיז את הגבינה או לא? כבר כתבתי על השגרה, על המשימות השוטפות ועל העומס. עם זאת, היציאה מאזור הנוחות, קבלת אתגרים חדשים, התנסות בדברים אחרים גורמת לנו לצאת מהקיבעון ולהסתכל על דברים שבשגרה קצת אחרת. לרוב, דווקא אזור האי נוחות, החדש והשונה יפרה אותנו בדברים נוספים ובמקרה הרע יגרום לנו להעריך את השגרה ואת ההרגלים.
מה עם ניצחונות קטנים או שלא סופרים אותם? חשיבה שאימצתי מהמנהל היקר שלי (שנחשפתי אליה בהכנת קפה). לרוב, להגיע למטרות הגדולות לוקח זמן. אבל בדרך גם אם יש קשיים, יש הישגים. תעצרו רגע ותהנו מהם. בסופו של דבר הם מחלקי הפאזל שיוצרים את התמונה המלאה והם מגיעים הרבה יותר מהר.
ובשורה התחתונה – שתהיה שנה מוצלחת, מספקת, מאתגרת ומלמדת. שנהיה פתוחים לקבל את הקשיים ולראות את האור (אבל לא בקצה המנהרה, כן? :-))
Comments