לשאול או לא לשאול?...זו השאלה

לאלברט איינשטיין היה יחס מיוחד לשאלות. כך ניתן להסביר את אוסף הציטוטים שלו שקשור בשאילת שאלות. נצטט רק כמה מהם:

"תשאל שאלות על כל דבר"

"הדבר החשוב ביותר הוא לעולם לא להפסיק לשאול"

ואולי אפילו חזק משני אלו הציטוט: "אם היתה לי שעה לפתור בעיה, וחיי היו תלויים בכך, הייתי משקיע 55 דקות בהחלטה על מהות השאלה הנכונה לשאול, ופעם שאני יודע שהגעתי לשאלה זו, הייתי יכול לפתור את הבעיה בפחות מ- 5 דקות".

ברוח פסח אני חושבת על עולם השאלות. ואכן למדנו, ובצדק, ששאילת שאלות היא דבר חשוב מאין כמוהו.

היא מעוררת את סקרנותנו ומחברת אותנו ללמידה. ראו את הילדים, ועד כמה הם מתפתחים כעוללים מעצם שאילת השאלות;

היא מכוונת אותנו להתקדם, אם ברמה אסטרטגית (לשם מה? מי? מה יגרום לזה להצליח?) ואם ברמה טקטית (מה? איך? מתי? מה? איך? מתי? וחוזר חלילה);

היא מפתחת את יכולת החשיבה עצמה;

היא משפרת את הזיכרון, ויכולת החזרה לידע נשוא השאלה, גם בהמשך;

והיא עוזרת לנו כמורים ומנהלים להבין איפה יש פערים וכיצד לכוון את אלו שתחתינו, אפילו, בחלק מהמקרים כאשר אנחנו משוללי ידע בעצמנו (ראו להלן).

אך שאילת שאלות אינה תשובה לכל צורך. פעמים רבות, בהגשת ידע, אני דווקא מבקשת להמליץ להימנע משאלות.

2 פורמטים של שאלות שאני חושבת שפחות מוצלחים:

האחד- "שאלות נפוצות". פורמט אותו אני מוצאת באתרים ופורטלים רבים. לא אומרת שאין אף מקרה בו פורמט זה לא מתאים, אך יותר מידי פעמים, יש בו חזרתיות על מידע שכבר רשום, או שהתוכן ראוי היה להיות כתוב בגוף הדברים, ולא בסייפא כ"שאלות נוספות" שאחרי.

והשני- "תרחישים" עם שאלות ותשובות המתפצלות כעץ תלוי החלטה. פורמט זה נפוץ בעיקר במערכות ניהול ידע לשירות. מנסים להקל על נציג השירות בהכנה מדוקדקת של תסריט השיחה, ותכנון התרחישים השונים המייצגים את התשובות השונות. הבעיה עם שאלת שאלות כאן, שהן מצמצמות ובהרבה מהמקרים דווקא מקשות על נציג השירות במקום לעזור לו. הסיבה המרכזית היא שיש יותר מידי אפשרויות לשאלות ולסדרן. הרבה יותר פשוט לערוך את המידע כפריט מידע עם סעיפים שונים, וכל נציג יפנה לשדות ולסעיפים החשובים להקשר הנתון, ואליהם בלבד. גישה זו חוסכת לנו רבות בהיבט הקוגניטיבי, ומאפשרת לנו להפנות את מירב הקשב דווקא ללקוח ולא לתוכן.

אז יש יתרונות וחסרונות, גם בשאילת שאלות, כנראה כמו בכל כלי חשוב אחר.

ונחזור לידידנו אלברט איינשטיין. "השאלה הכי חשובה שאנחנו יכולים לשאול", כך אמר, "היא האם העולם שסביבנו הוא מקום ידידותי".

מאחלת לכולנו, בכל העולם השכלתני הזה, שלא נשכח אף פעם את מקומה של הידידותיות והחברות :)