ה- BI הקלאסי כולל איסוף מידע ממערכות המידע והתפעול השונות בארגון (CRM, ERP...), ביצוע אינטגרציה ועיבוד של המידע והצגתו מחדש כסט של מדדים ארגוניים, התומכים בקבלת ההחלטות בארגון. הBI החברתי הוא רחב יותר, ופונה, בנוסף למקורות המידע הקלאסיים, גם למקורות מידע ארגוניים "חברתיים": הרשת החברתית הארגונית (כגון Yammer או SharePoint my site), הטוויטר הפנים הארגוני, וכלי WEB 2.0 נוספים (קהילות, בלוגים ופורומים, תגובות, תיוגים ועוד.
לחצו כאן להגדרה מורחבת של BI חברתי.
ב- BI החברתי המדדים החברתיים מוגדרים ומובנים מראש, והוא מבצע איסוף, אינטגרציה ועיבוד של המידע והצגתו מחדש כסט של מדדים "חברתיים". כל אלה, לצד מדדים ארגוניים אחרים, תומכים יחד בקבלת ההחלטות בארגון.
מה חדש בנושא ה- BI החברתי?
הBI החברתי יכול לשרת את מערך קבלת ההחלטות בארגון גם לאור ההתנהגות מחוץ לו. לדוגמה, ניתן לזהות מגמות חברתיות בקרב לקוחות ובעלי עניין מחוץ לארגון, ולבחון אזכורים של החברה ומוצריה ברשתות החברתיות העולמיות. כמו כן, בשילוב עם בחינת התכנים, BI חברתי יכול לסייע לארגון לבחון את מצבו אל מול המתחרים בשוק.
אתגר ה- BI החברתי
הBI החברתי מציב אתגר חדש למקימי המערכת ולמאפייניה: איך מכמתים ומודדים מידע חברתי? בניגוד למידע עסקי, המגיע ממערכות פורמאליות כשהוא מובנה ומקוטלג, המידע החברתי מגיע מגורמים שונים ובאופנים שונים (כל משתמש ברשת חברתית יכול לכתוב במילותיו שלו) ומפלטפורמות חברתיות שונות (למשל Like מפייסבוק,Retweet מטוויטר וכדומה). על מאפייני מערכת ה- BI להגדיר היטב את אופן חישוב המדדים החברתיים, כדי ליצור שפה אחידה וברורה, וכדי לאפשר מדידה שניתנת להשוואה לאורך זמן.
מה קורה היום בישראל?
על אף שמדברים רבות על BI חברתי, מעט ארגונים מיישמים אותו. הסיבה לכך היא שכלי המדיה החברתית עצמם אינם נפוצים עדיין. ככל שהשימוש בכלים חברתיים בתוך ארגונים יתרחב, כך תוטמע חשיבותו של ה- BI החברתי וכך יעלה השימוש בו. לסיכום, לדעתי, אנו עתידים לראות בתקופה הקרובה עוד ועוד ארגונים שמגבירים את השימוש בכלי המדיה החברתית, וברשת החברתית בפרט, וכתוצאה מכך גם את השימוש ב- BI חברתי.
מקורות: וBI חברתי (פורסם בירחון רום, ספטמבר 2010): כאן
ויקיפדיה: כאן סרטוני יוטיוב: כאן, כאן, כאן, לעוד סרטונים
Comments