בתחילת שנות התשעים, כ-65% מכלל הילדים מתחת לגיל חמש בויאטנם, סבלו מתת-תזונה.
בדצמבר 1990 הגיעו חברי הארגון האמריקאי "Save the Children" ג'רי ומוניק שטרנין למחוז קוונג שונג ופתחו משרד להצלת הילדים.
לאחר מחקר אינטנסיבי שכלל כ-2000 ילדים מתחת לגיל 3 הסובלים מתת תזונה, התעניינו צמד החוקרים ושאלו –האם קיימים במחוז ילדים שמגיעים ממשפחות עניות מאוד ומוזנים באופן משביע רצון?
התשובה הייתה: כן. ישנם ילדים ממשפחות עניות מאוד שהם בריאים! הם מעטים במספר אך קיימים. אותן משפחות עניות שהצליחו להימנע מתת תזונה ללא גישה למשאבים מיוחדים העלו את התהיה - מה עשו משפחות אלו שאחרים לא עשו?
לצורך כך, ביקרו חברי הקהילה בשש מהמשפחות העניות ביותר עם ילדים מוזנים היטב בכל אחד מארבעת הכפרים.
במהלך התצפית התגלה הפיתרון - בני המשפחה אספו שרימפסים וסרטנים זעירים משדות אבק והוסיפו אותם לארוחות ילדיהם. מזונות אלו עשירים בחלבון ובמינרלים.
בנוסף בני המשפחה דאגו להוסיף לארוחות ילדיהם צמחי בטטה שעשירים במרכיבים תזונתיים חיוניים.
מעניין היה לגלות שמאכלים אלו היו נגישים לכולם, אך מרבית חברי הקהילה האמינו שהם אינם הולמים ילדים צעירים.
יתר על כן, אותן אימהות האכילו את ילדיהן בארוחות קטנות יותר שלוש עד ארבע פעמים ביום, ולא בשתי הגדולות הנהוגות בקרב יתר חברי הקהילה במחוז.
אימהות אלו גם האכילו את ילדיהן באופן פעיל במקום להניח אוכל לפניהן, ודאגו שלא יבוזבז אוכל.
מהי סטייה חיובית (Positive Deviance - PD)?
גישה לשינוי התנהגותי וחברתי המבוססת על ההנחה, שבכל קהילה ישנם אנשים שהתנהגויות או אסטרטגיות לא שכיחות אך מוצלחות, מאפשרות להם למצוא פתרונות טובים יותר מאחרים לבעיה.
כל זאת למרות התמודדות עם אתגרים דומים ועם משאבים וידע זהים לחבריהם.
היעילות בשיטת סטייה חיובית
אנו כאנשי מקצוע בארגונים, מספקים לרוב פתרונות מתוך הידע והניסיון שלנו, של מחקרים, של סיפורי הצלחה נוספים וכו', בעוד שלרוב, ישנם אנשים בארגון שמחזיקים בפיתרון לאתגר.
עלינו רק לאתר אותם ולשכפל את התנהגותם כדי להתמודד עם אתגרים מורכבים בארגון.
בשיטה זו הפיתרון מושג בצורה המיטבית מכיוון שהוא שהוא פיתרון מוכח באוכלוסייה מאותו הסוג. הוא אינו דורש ניסוי וטעיה.
כמו כן, מדובר בפיתרון יעיל – הוא אינו דורש משאבים נוספים ומיוחדים מעבר למה שכבר קיים באותה אוכלוסייה. אינו דורש תכנון ארוך ומורכב, אלא מגיע כבר "תפור" ומוכח.
אך הכח הגדול בשיטה לטעמי, נעוץ באחד ממרכיבי ההשפעה החזקים הפועלים על בני אדם – מרכיב "ההוכחה החברתית" (Social Proof).
הוכחה חברתית היא הנטייה של בני אדם לבצע פעולה, בעקבות ביצוע אותה פעולה על ידי אנשים אחרים בחברה.
כאשר כשל או חוסר הצלחה מסוים טבוע כל-כך חזק בחלק ניכר של האוכלוסייה שלנו, המכשול הגדול הוא לייצר אמון בפיתרון ומחויבות לתהליך מצד אותם עובדים.
מרכיב ההוכחה החברתית דוחף את קהל היעד שלנו לאמץ התנהגות לא שכיחה, בעזרת העובדה שהיא כבר נהוגה על ידי פרטים אחרים בארגון.
אם נשכיל לייצר שיתוף ומעורבות של קהל היעד שלנו על ידי צפייה בסיפורי הצלחה ועל ידי התנסות מעשית שלהם בפיתרון באופן החוויתי ביותר שניתן, נוכל לרתום אותם לתהליך ולקדם משמעותית את יישום הפיתרון גם במסגרת שלהם.
בחזרה לויאטנם
ההורים לילדים הסובלים מתת תזונה, הגיעו לשדות וראו כיצד השיטה עובדת במשפחות בעלות הסטייה החיובית.
החלו לצאת לשדות האורז באופן יומיומי, והתנסו בעצמם באיסוף שרימפסים וסרטנים זעירים ובליקוט צמחי בטטה. הם למדו להכין ולבשל אוכל שונה בצורות בישול חדשות עבורם.
תת התזונה פחתה ב -85%! ב -14 הקהילות הראשונות שאימצו את השיטה.
במהלך השנים הבאות הפכה שיטת הסטייה החיובית לתוכנית ארצית בווייטנאם, שסייעה ליותר מ -2.2 מיליון בני אדם, כולל למעלה מ -500,000 ילדים בשיפור מצבם התזונתי.
כיצד תעשו זאת נכון אצלכם בארגון?
זהו את תחומי הידע ואת הפעילויות הקריטיות שלכם.
חפשו את הצוותים שמניבים את הביצועים הטובים ביותר בתחומים האלו (צוות המכירות הטוב ביותר, הצוות השירותי ביותר, המפעל הבטוח ביותר, הצוות המעורב ביותר, הייצור המהיר ביותר, צריכת המשאבים הנמוכים ביותר וכו 'וכו').
למדו מהם באופן יזום. השתמשו בראיונות, תצפיות, סקרים כו' כדי להבין את סוד ההצלחה שלהם.
שתפו אותם עם חברי הארגון האחרים ואתגרו את האחרים לספק את אותן התוצאות
מקורות
Comments