במאמר "סיפור סיפורים" מעיתון 2know מחודש מרץ 2007 פורטו היתרונות והתועלות לסיפור סיפורים (story telling) כדרך להטמעת הידע הארגוני. המאמר מסתיים בשאלות מתי סיפור סיפורים אכן שימושי ומתי הוא מיותר ומסורבל? וכיצד ניתן להעבירו בצורה מעניינת ובלתי נשכחת? סיפור סיפורים הוא אמצעי יעיל להעברת מידע וידע וככזה כדאי לשלבו בפעילות ניהול הידע בארגון. באפשרותו לעודד שיתוף בידע, לסייע בהטמעת שינויים ארגוניים, וליצור תרבות ארגונית ותחושת שייכות.
ננסה לענות על השאלות שהועלו בסוף המאמר על ידי הצגת מספר אלמנטים שיהפכו סיפור שגרתי לשיתוף ידע אמיתי:
על הסיפור להיות מתומצת, אך יחד עם זאת להכיל מספיק פרטים ותיאורים בכדי שלקהל יהיה קל להבין אותו.
מומלץ שהסיפור יהיה מחובר לעולם התוכן והמושגים של קהל היעד, אך יציג פן חדש ומרענן שירתק אותם לאירוע המסופר.
על הסיפור להיות אמין ואותנטי במידת האפשר ועליו לשלב אלמנטים ה"קרובים לבית", כגון בעלי תפקידים או שמות צוותים וסניפים אשר לוקחים חלק בארגון.
מסר השינוי או מוסר ההשכל צריכים להיות מרומזים ולא ברורים מאליהם. קהל המגיע לתובנה תוך חשיבה עצמאית יזכור אותה לטווח ארוך יותר והסיכוי להטמעתה בעבודה השוטפת רב יותר.
רצוי שהסיפור יעורר תגובה או הזדהות מצד הקהל. ניתן לעורר הזדהות על ידי עידוד הקהל לשתף את תחושותיו ודעתו על המקרה המסופר ולדון בחוויות ומקרים דומים איתם השומעים התמודדו.
על מנת להשרות תחושה חיובית ובונה כדאי לסיים את הסיפור בסוף טוב, אשר יעורר תקווה ואופטימיות בקרב הקהל וישפיע עליו להיעזר בתובנה הנלמדת מהסיפור.
ונסיים באמרה הידועה: Practice makes perfect!. ככל שתשתמשו יותר בסיפור הסיפורים בארגון תכירו את אופי הקהל שעומד מולכם וכן תפתחו מיומנויות לסיפור סיפורים בצורה אפקטיבית ומותאמת לקהל זה. לקוח מתוך הספר: Knowledge Management in Theory and in Practice מאת Kimiz Dalkir
Comments