פישוט לשוני מתייחס לתהליך התאמה של טקסט לאנשים עם מוגבלויות קוגניטיביות או יכולות קוגניטיביות נמוכות. בתהליך זה כותבים את הטקסט בצורה פשוטה וברורה להבנה. בין העקרונות לפישוט לשוני: מידע ממוקד, שפה יומיומית פשוטה ותקנית, משפטים קצרים, עקביות (במונחים, בזמנים, ביחיד רבים ועוד), מסר ברור ללא מקום לפרשנות ועוד.
לפני כמה ימים, שמעתי בחדשות על כך שקצבת הנכים תעלה, וכי ההעלאה תשולם למפרע מחודש ינואר. מיד נזכרתי בקורס בנושא עריכת תכנים וכתיבה פונקציונאלית, שהנחיתי בארגון גדול. בין היתר שאלתי שם את המשתתפים מה פירוש המילה "למפרע". לא היתה תשובה אחת. חלק אמרו ש "למפרע" זה עתידי, וחלק אמרו ש "למפרע" הוא בעבר, רטרואקטיבי. הארגון, אגב, מתעסק הרבה בכסף, וכל מי שענה על השאלה היה בטוח בעצמו...
ולמה זה מתקשר לפישוט לשוני, שהוא בכלל מונח מתחום הנגישות? מפני שפישוט לשוני נדרש גם כשמדובר בכתיבה בתוך הארגון. פעילות רבה בארגון מתבססת על המילה הכתובה, ומיועדת לקבוצות גדולות ומגוונות של עובדים, רובם, ככל הנראה, עם יכולות קוגניטיביות גבוהות: הנחיות עבודה, מדיניות, נהלים, שירות ללקוח ועוד ועוד. ברור, אם כך, שעקרונות הפישוט הלשוני נדרשים גם כאן.
מה זה דורש? קצת יותר זמן וקצת יותר חשיבה- לפני הכתיבה ובמהלכה.
מה נרוויח אם נשקיע בפישוט לשוני?
נבטיח שהעובדים יבינו את הכתוב, ויהיו מסוגלים לפעול על פיו
נבטיח כי הטקסט ישמש כלי עזר ולא יהווה מכשול
נפחית טעויות
נקצר זמני עבודה
אז פשוט לכתוב פשוט? ממש לא, אבל שווה וחשוב? בהחלט.
Comments