נכתב בשיתוף עם טלי הלמן-מור
אנו, מנהלי הידע מתמודדים פעמים רבות עם התנגדויות, הקורות כחלק טבעי מתהליך השינוי. למרות הנטייה לחפש את הסיבה להתנגדות בסיבה רציונאלית ומובהקת, לעיתים ההתנגדות לשינוי מקורה במצב חוסם שקרה בעבר או קורה בהווה ונעוץ במערכת, באנשים, בזיקות או בהיסטוריה של הארגון. במצב כזה אנחנו "תקועים", ולא מבינים את המקור לתקיעות. אנו מנסים לכוון לעבר מטרות ויעדים אך מרגישים כי משהו מושך אותנו לאחור ואינו מאפשר לנו לגבש תוכנית פעולה והתמודדות ברורה. אחד האתגרים העומדים בפנינו כמנהל ידע הוא זיהוי המקור לתקיעות, אם כי לעיתים קרובות המקור סמוי מן העין ואינו מדובר אך השפעתו ניכרת ומורגשת.
שוק הייעוץ הארגוני מציע מספר כלים לזיהוי גורמי הבעיה כאשר אחד הכלים התופסים תאוצה לאחרונה הנו שיטת הקונסטלציה המערכתית. השיטה אשר במקור שימשה ככלי לאבחון וטיפול משפחתי, הורחבה לאחרונה ומוכלת כעת גם בשוק הייעוץ הארגוני בו היא מניבה תוצאות מעניינות.
"קונסטלציה מערכתית" היא שיטה שפותחה על ידי ברט הלינגר ומטרתה להציף דנמיקות חבויות בתוך המערכת. בבסיסה יוצרים סימולציה חיה שבה משתתפי הסדנא נעמדים במרחב באופן המסמל את הדינימקה בין הגורמים המעורבים, כפי שהם עצמם תופסים אותה.השיטה טוענת כי כאשר מעמידים אנשים באופן חופשי במרחב, נוצרת "הזדהות מרחבית", כלומר, אנשים נעמדים במרחב באופן שמושלך מתוך חוויותיהם ורגשותיהם (קרוב/רחוק, עם הפנים/עם הגב, ליד אחד/ליד שני וכו') . שיטה זו מאפשרת לחוות באופן ברור ומיידי את כלל הגורמים והשפעתם ובכך להביא לתובנות עמוקות. עבודה עם קונסטלציה בארגון, מציפה את ההשפעות ההדדיות של גורמים שונים על הבעיה באופן פשוט וברור, מדגימה באופן פיזי את מקורות התקיעות, מזהה מכשולים לא מדוברים ומגייסת ידע חבוי לקראת הגעה לפתרון.
בסדנת קונסטלציה מערכתית, שהנחתה רונית קורץ, פסיכולוגית ארגונית, במסגרת כנס איפ"א, תוארה העמדה שנועדה להציף את המקור להתנגדות לתהליך הטמעה של מוצר בחברה. במסגרת הפעילות, הועמדו נציגים המסמלים הן בעלי תפקידים משמעותיים בתהליך (סמנכ"ל, אנשי מכירות, אנשי פיתוח ולקוח) והן נציגים המסמלים גורמים שאינם אנושיים כגון: המוצר עצמו, הפוטנציאל העסקי שלו ויעדי הפרויקט.
מהדרך שבה נעמדו בחדר הנציגים ומהזוית אליה בחרו להפנות את פניהם או גבם, ניתן היה ללמוד רבות על מערכת היחסים בין הגורמים השונים, למשל, נראה היה שפניו של הסמנכ"ל מופנות אל הפוטנציאל העסקי לעומת פניהם של אנשי המכירות אשר פנו, דווקא, אל הלקוח. משלב זה היה ברור כי הגורמים השונים הלוקחים חלק בתהליך מרכזים את מאמציהם בכיוונים שונים ואינם מסונכרנים בניהם.
בשיחה ועיבוד שנערכו בעקבות הקונסטלציה, התחוור כי מבחינה הסטורית היו קיימים ניסיונות קודמים, אליהם לא היה מודע הסמנכ"ל הצעיר, לפתח מוצרים חדשניים שכשלו, הדבר נתפס ע"י אנשי החברה, כמצב בו הוא אינו נותן מקום לכל מה שהיה כאן לפניו. מראש, היה נראה כי הבעיות שעל הפרק הנן שאלות מנהיגות, משמעת או מערכת יחסים אולם הקונסטלציה הציפה מקור אחר לתקיעות התהליך.
גם בעולמם של מנהלי הידע קיימים אתגרים כגון הטמעת מערכות חדשות, השגת שיתוף פעולה הן בקרב ההנהלה והן בקרב צוות ניהול הידע והעובדים, הנעת תהליכים, גיבושה של תרבות ארגונית התומכת בשיתוף ולמידה ועוד. פעמים רבות, פונים אלינו מנהלי ידע ארגוניים לייעוץ כאשר הם חשים כי תהלכים אלו אינם מתקדמים בצורה מיטבית, מתחת לפני השטח הם חשים התנגדות פאסיבית או אקטיבית.
יתרה מזאת, לעתים קרובות הם מניחים כי הסיבה לעיכוב ידועה להם והם מבקשים את עצתנו רק בהקשר להתמודדות עמה. בסיטואציות כאלו ניתן לעשות שימוש בכלי הקונסטלציה המערכתית לצורך חשיפה ואבחון של התנגדויות ודינמיקות לא צפויות או ידועות.
חשוב לציין, שגם במקרים בהם הסיבה לעיכוב או ההתנגדות היא אכן זו שחזה מנהל הידע, העמדה ומתן במה לחברי הצוות בה הם יכולים להביע את רגשותיהם ולהעלות לדיון תחושות, מניעים ודינמיקות המעסיקים אותם מסייעים לחברם לתהליך וליצירת מוטיבציה משלהם להגעה לפתרון.
לסיכום, קונסטלציה מערכתית היא אחד הכלים החדשניים והמעניינים המשמשים הן לאבחון והן לפתרון של דינמיקות והתנגדויות תוקעות תהליך. לאחרונה, החלנו בשימוש בטכניקה זו, בסיטואציות ובארגונים המתאימים לכך, ההעמדות פתחו לנו דלת לדיון משמעותי והבנה רחבה ולשיתוף של רגשות ומניעים של השותפים בתהליך. התגובות והעשייה שבאה בעקבות ההתנסות היו חיוביות ומצביעות על הפוטנציאל הרב הגלום בשיטה.
*מקורות: כנס איפ"א 2011, 'קונסטלציה מערכתית', רונית קורץ, פסיכולוגית ארגונית
Comments