חיי הארגון עתירים בהתרחשויות, התרגשויות, קונפליקטים, אירועי הצלחה ואי הצלחה. חקירה והתבוננות באירועי ליבה אלו מאפשרות לארגון ללמוד, להתפתח ולהצטיין. על הנחה זו מבוססים תהליכים רבים מעולם פיתוח הידע - תחקירים והפקות לקחים, פיתוח תוכן בקבוצה, צוותי שיפור ועוד.
יחד עם זאת, האפשרות לשיח ישיר ולשיתוף אישי ומעמיק אינם כה פשוטים ליישום. אנשים רבים מתקשים להביא ולשתף ברבדים עמוקים יותר של רגשות ומחשבות אשר עשויות להיות בעלות ערך רב, כאשר הקושי בשיתוף הוא לא רק בפני אחרים אלא אפילו בפני האדם עצמו. על כן, אנו העוסקים בפיתוח ידע, עמלים תמיד למציאת והכרת כלים חדשים המקלים על השיתוף והלמידה. כלי אפשרי שכזה הנו תיאטרון הפלייבק, המאפשר ערוץ חדש ושונה ללמידה משותפת בקבוצה.
תיאטרון פלייבק הוא סוג של תיאטרון אימפרוביזציה, המבוסס על שיתוף פעולה ייחודי בין הקהל לבין צוות שחקנים ומוסיקאים. מתנדב מהקהל מספר סיפור, או רגע מחייו, וחברי להקת התיאטרון הופכים אותו, בו במקום, למופע תיאטרלי, בעל משמעות בונה ומעשירה עבור המספר בפרט, ועבור קהל הצופים בכלל. באופן זה, מסוגלת הקבוצה להביא למרחב המשותף סיפורים ארגוניים, לחקור אותם יחד, להכיר זוויות התבוננות חדשות בהם ובסופו של דבר להבין מה ניתן ללמוד מהסיפור וכיצד יכול הארגון להיעזר בידע שהופק.
הפלייבק נולד ב 1975 במדינת ניו יורק על ידי בני הזוג ג'ונתן פוקס ואשתו ג'ו סאלס. פוקס, אשר הושפעו ממסורות עתיקות של מספרי סיפורים ותיאטרון טקסי-פולחני, ומהפסיכודרמה של יעקוב לוי מורנו. מורנו (1940) הגדיר את הפסיכודרמה כ"תרבות מרפאה בזעיר אנפין". וגרס כי דרך פעולה, יכול האדם לעבור שינוי. הוא היה הראשון שהצביע על הכוח הטיפולי העצום שיש לשחזור דרך פעולה, לחילוף תפקידים ולמשחק התפקידים, כל זאת בקונטקסט העבודה הקבוצתית. פוקס, ראה בבסיסה את קידום הספונטניות שמשמעותה מציאת פתרונות חדשים לסיטואציות מוכרות, ומציאת פתרונות הולמים לסיטואציות חדשות".
כל אלו אינם זרים גם לאנשי ניהול הידע. ההנחה העומדת בבסיס פיתוח ידע ארגוני חדש היא כי מפגש בין case studies שונים של עובדים מקצועיים הנוגעים בתחום משותף מאפשרת חיבור מחדש של פיסות הידע מהמקורות השונים, החזרה של זווית חוויה שונות, הרחבה של האפשרויות המקצועיות ואפשור יצירה של פרטי ידע, תובנות, לקחים ושיטות עבודה. בדומה למתרחש בפלייבק, גם בפיתוח ידע, התהליך מתבסס על מקורות ידע שונים, יוצא מהפרטים אל הכלל, מזקק אותו לתוצר חדש.
הידורו שניים יחד? בפעילות לפיתוח ידע ביחידה ניתן לנסות ולהביא את הסיפורים באמצעות משחק ודרמה במקום באמצעות בביטוי מילולי ישיר ולראות את האופן בו מעבדת אותם יחד הקבוצה. לדוגמה, בפעילות שבוצעה בנושא, עלו באופן זה רגשות כגון תסכול ממשימה, שעמום ורוטינה, והפתיעו גם את המספר, שלא היה מודע אליהם קודם לכן. באופן זה, הבאת התכנים למודע הקבוצתי יכולה גם להקל וחשוב מכך, לשנות. הקבוצה עשויה לחשוב יחד על דרכי התמודדות ועל אופנים חדשים לגוון ביצוע העבודה המדוברת. בפעילות אחרת, בתרגיל דרמתי בנושא קונפליקט, עלו מתחים קיימים בין שני תהליכי עבודה מתחרים המובלים על ידי שני גורמים שונים ביחידה. העיבוד אפשר לאורר, לשוחח על הנושא באופן בלתי מאיים, ובסופו של דבר גם לחשוב יחד על דרכים בהם ניתן גם לעבוד יחד ולשתף פעולה בדרך למטרות משותפות.
כאשר עובדים עם ארגון ע"י תאטרון הפלייבק עולים רצפי סיפורים שבתחילה נראה שהם מגיעים מנקודות מבט ומחוויות אינדיבידואליות של כל משתתף ומשתתף. "העריכה" הווה אומר, העיבוד בהחזרה על הבמה, חושפים את חוט השני שהוא בעצם הנושא שבו הארגון עוסק, ההתמודדות שלו. הסיפורים עולים כאילו במקרה וללא קשר בעוד שתת המודע הקולקטיבי בחדר מתחיל להצטופף ולהירקם סביב 'האישיו' שהארגון ירוויח באם נוכל לעבדו ולהציפו. המארג הוא רק לכאורה מקרי, בעוד שחקירה בימתית יצירתית- דולה ומנכיחה על הבמה את הצרכים הדינמיים של הארגון ומאפשרת להם ונטילציה רפלקציה והתמודדות ממקום רענן יותר עם כוחות ותקווה. לדוגמא: סיפור שסופר ובו המספר בחר לשתף אסוציאציה חופשית על סרט שבו הגיבור נכנס לעבודה שבה מובטח לו שכר ותנאים נדיבים מאד כאשר עם הזמן הוא מבין שכל מה שקורה בחברה שיקרי והמחיר על ההטבות הוא בשיתוף הפעולה ובוויתור על מידת המוסריות שלו שאיתו הוא נאלץ להסכין" . בהמשך סיפר מישהו אחר סיפור על רמאות במשחק ילדות שנהג לעשות כדי לנצח. הסיפורים חברו במהלך הפלייבק והתגלה הקושי של העובדים ותחושתם שהם בעצם מזייפים תוצאות ומעגלים פינות מיתוך לחץ מעסיקיהם ובד בבד חשים מוסר כליות ללקוחות להם הם משווקים את המוצרים איתם הם אינם שלמים בעצמם. כל זאת מתוך אילוצים הקשורים במועדי הגשה ותקציב. לאחר שנחשף העניין וטופל יכלו האחראיים להבין עד כמה חשוב לתת יותר זמן לפיתוח ולהרוויח הרבה יותר כאשר הצוות שלהם מאמין באמת ובתמים במוצר אותו הוא משווק ולכן גם עושה עבודה שיווק מצוינת! לרבות העובדה שהאקלים בתוך הארגון התבהר והשתפר לאין ערוך לאחר עבודת הפלייבק.
לסיכום, ההנחה כי פלייבק רלוונטי לפיתוח ידע ארגוני נשענת על מאפייני הפלייבק הבאים:
הפלייבק מעודד התנהגות ספונטנית שמשמעותה מציאת פתרונות חדשים לסיטואציות מוכרות, ומציאת פתרונות הולמים לסיטואציות חדשות, ממש כפי שנועד ניהול הידע לעשות ולקדם..
תמציתו של הפלייבק היא הרחבת הידע של העצמי על ידי האחר. זאת באמצעות היכולת לקחת סיפורים מן החיים ולהחזירם ע"י הצגה ספונטאנית על הבמה. פעולה זו מזכה את המספרים, את המחזירים (השחקנים) ואת כלל הארגון בזווית התבוננות חדשה ובנגישות לידע שלא היה קיים לפני כן.
בהצלחה למתנסים, וזכרו... כל העולם במה!
ביבליוגרפיה: חיים בתוך סיפור, תיאטרון פלייבק ואמנות האימפרוויזציה, נילי לוברני רולניק.
Comments